תושבי גבעת נשר נדהמו לפני שבוע לראות פרסום באתר משרד החקלאות בדבר שתי בקשות של חברת כלל נכסי נדל"ן מפקיד היערות לכריתה של 3,657 עצים ולהעתקה של 236 עצים בשטח המיועד לבניית מתחם כלל. הסיבה לתדהמה היא שבסקר העצים שהוגש ואושר בשנת 2016 דובר על 779 עצים לכריתה, 23 עצים להעתקה ו-1,089 לשימור.
ההכנות לקראת התחלת הבנייה של מתחם כלל בנשר, שייקרא "אגמי כרמל", נמצאות בעיצומן. התוכנית השאפתנית של חברת כלל תעשיות נדל"ן, קבוצת שיכון ובינוי וחברת אפריקה ישראל מגורים, מדברת על שטח של 2,560 דונם, שעליהם ייבנו 5,000 יחידות דיור, 65,000 מ"ר מסחר, 215,000 מ"ר תעסוקה ופארק עירוני בשטח של 1,300 דונם.
התוכנית ממוקמת במזרח נשר, בין המורדות הצפוניים של פארק הכרמל לנחל הקישון. את שטח התוכנית חוצים צירי תחבורה ראשיים – כביש 75, רכבת העמק ודרך בר יהודה. התכנון, כך דווח בפרסומים שונים, מאופיין בשילוב שימושי קרקע מגוונים למטרות מגורים, תעסוקה, מסחר, בנייני ציבור ושטחים פתוחים, תוך שילוב עקרונות פיתוח בני קיימא ליצירת סביבה ידידותית ואיכותית. עוד דווח על פרויקט בהשקעה חסרת תקדים לרווחת הדורות הבאים, שייבנה בסטנדרטים האקולוגיים הסביבתיים המתקדמים ביותר.
חנה יריב, תושבת גבעת נשר, היא פעילה חברתית בנושא מורשת נשר ומנהלת ארכיון היסטורי של העיר. על סמך מידע קודם היא ניהלה ביחד עם קבוצת תושבים, עם המועצה לשימור אתרים ואפילו עם חבר האופוזיציה דאז רועי לוי מאבק על שימור מבנים היסטוריים בגבעת העמדות – שטח שעליו אמורה כלל להתחיל לבנות את השלב הראשון של התוכנית.
"בעקבות ההתנגדויות שהגשנו, אני רשומה לאתר 'מעירים' ומקבלת ממנו התראות על תוכניות בנייה בנשר, וגם על עצים", אומרת יריב, "לפני כשבוע וחצי קיבלתי התראה מאתר משרד החקלאות על אלפי עצים המיועדים לכריתה. העברתי את ההתראה בין תושבי השכונה כי הפרויקט של כלל הוא ממש מול הבית שלנו. התחלנו לעשות בדיקות, ובמקביל פרסמתי את זה בכל מיני קבוצות פייסבוק. אריק דרובוט, שהוא פעיל לשימור נחל סעדיה וגם תושב נשר, ראה את הפרסום וצירף אלינו את אוסי בנימין, שהיא פעילת עצים ידועה והיא כוח רציני למאבק שלנו. לא מדובר במאות עצים כפי שהובטח אלא ביער שלם".
באלו מספרים מדובר?
"באתר משרד החקלאות פורסמו שתי בקשות של כלל נכסי נדל"ן נשר מרכז שותפות מוגבלת מפקיד היערות של משרד החקלאות – בקשה 2323 לכריתת 3,657 עצים ובקשה 2324 להעתקת 236 עצים. הופתענו לגלות זאת. בסקר העצים המספרים היו שונים לחלוטין. ניכר שהעצים בתחום התוכנית לא זכו להגנת החוק, וזכותנו להגן על העצים לפני אישור. התוכנית המקורית הוכחדה שלא כדין ובלי נימוק, ונוצר פער עצום".
זה נשמע דמיוני.
"בנספח העצים המאושר של תוכנית כלל שהכין היועץ האקולוגי ד"ר רון פרומקין נכתב שבסך הכל מופו 1,918 עצים, מתוכם 1,050 כבודדים, 194 בשדרות ובחורשות שנסקרו בסקר הנוכחי כפוליגונים, ו-674 עצים בחורשות אקליפטוס שנסקרו במסגרת תוכנית רכבת העמק. 1,089 עצים מיועדים לשימור, 23 להעתקה ו-779 לכריתה. עוד נכתב בתוכנית כי 'ייעוד העצים במסמך עודכן בהתאם להתייחסות פקיד היערות המחוזי מ-14 באפריל 2016. מבין העצים הבודדים 536 עצים מוצעים לשימור, 23 להעתקה ו-474 לכריתה. מהחורשות ומהשדרות 553 עצים מוצעים לשימור ו-15 עצי שיטה כחלחלה מוצעים לכריתה'".
רוצים להישאר מעודכנים?
איך קפצו המספרים ככה?
"זו בדיוק הנקודה. פניתי לאיריס בן עזרא, פקידת היערות במשרד החקלאות שמטפלת בנשר, וביקשתי לראות את הבקשות של חברת כלל לכריתה ולהעתקה של העצים. היא אמרה לי לפנות להדר גולדשטיין, אחראית על חופש המידע, כי היא עצמה לא יכולה לתת לי את המסמכים. לאחר שניסיתי להשיג את גולדשטיין כמה פעמים, היא סוף סוף ענתה ואמרה שהיא כבר דיברה עם יהודית לוי, מנהלת הלשכה של אגף יער ואילנות במשרד החקלאות. שלחתי מייל לשלושתן והסברתי שאנחנו הולכים להגיש ערר ושלצורך כך וכדי לעשות עבודה יותר טובה אנחנו מבקשים לראות את הבקשה עצמה. כתבתי בקשה מנומקת מאוד וביקשתי לקדם את הנושא בגלל הדחיפות. קיבלתי מלוי תשובה שהדהימה אותי – שהם לא יכולים לתת לי את הבקשות כי חברת כלל היא צד ג' וצריך לבקש את אישורה".
שלחו אותך לכלל נדל"ן שתעזור לך להגיש ערר נגדה?
"זה מה שהדהים אותי. הופתעתי שזו התשובה כי כלל נדל"ן הגישה את הבקשה לכריתה מסיבית של עצים ולהעתקה של מספר קטן. הם צד א', אז איך עכשיו הם צד ג'? ולמה שהם ירצו לעזור לנו להגיש ערר על הבקשה שלהם? אפילו הפניתי אותה לערך בוויקיפדיה לגבי צד שלישי שמסביר את הנושא, וגם נכנסתי לחוק חופש המידע, שם יש סעיף הגנה על צד שלישי. ברור ומובן מהחוק שאין הכוונה למי שהגיש את בקשת הכריתה אלא דווקא לצד שלא מעורב כלל בנושא. כשאדם או חברה מגישים תוכנית בנייה לוועדות לתכנון ובנייה, הבקשות מפורסמות מיד באתר האינטרנט של מינהל התכנון, כולל ההתנגדויות, כדי שכל אדם או חברה שרוצים להתנגד יוכלו לקבל את כל הבקשה במלואה. יש לי ניסיון בנושא כי הגשתי התנגדות בשם קבוצת תושבים מנשר לתוכנית שעל בסיסה כלל נדל"ן ביקשו את הכריתה ואת ההעתקה של העצים".
איך מכאן כלל נדל"ן הגיעו לבקשה העוסקת ב-3,893 עצים?
"הפער הגדול הזה בין התוכנית המקורית של כלל בנושא עצים שאושרה לבקשות למשרד החקלאות רק מוכיחות את החשיבות הרבה למה אנחנו רוצים לראות את הבקשות שהם הגישו למשרד החקלאות. קיוויתי שהמשרדים הללו יטפלו בנושא בדחיפות ויעבירו לנו את שתי הבקשות המקוריות של כלל נדל"ן שעל פיהן עלה המידע באתר משרד החקלאות. המועד האחרון להגשת הערר היה ביום שלישי".
והגשתם?
"בוודאי. הגשנו את הערר בלי לדעת את הפרטים של הבקשה של כלל. כל מה שאנחנו יודעים זה את השטח, את הגוש, את החלקה ואת מספר העצים. יער כמעט שלם הולך להיכרת, וזה פשוט לא ייאמן. זה לא תקין שפקיד היערות לא מפרסם את הבקשה כדי שאוכל לעשות עבודה יסודית. ברור לכולם שאין ברירה ושצריך לכרות עצים, אבל שיכרתו עצים רק היכן שבונים, למה לכרות את הכל? יש שם המון שטחים ציבוריים פתוחים, אז למה לכרות את העצים שם? מחצבת נשר הישנה ננטשה בשנת 1942, ומאז העצים צומחים שם. אז תכרתו עצים איפה שצריך, לא איפה שלא".
ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר נמסר בתגובה: "הוגשה השגה בנושא לאגף יער ואילנות. ההשגה נבחנת כעת, ולכן לא נוכל להגיב בעניין".
מהחברות כלל, אפריקה ישראל מגורים ושיכון ובינוי נמסר: "פרויקט 'אגמי הכרמל' ישלב כ-2,000 יחידות דיור, שטחי ציבור ומסחר בסינרגיה מושלמת עם שטחי טבע, אגמים ופארקים מוריקים. הפרויקט תוכנן בשיתוף ובשילוב כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות פקיד היערות, רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה, רשות הניקוז, איגוד ערים להגנת הסביבה ועוד, וקיבל את אישורם. יש לציין שרבים מהעצים שייעקרו יישתלו מחדש, ללא קשר לאלפי עצים נוספים שמתכוננים להישתל בשטח כחלק מתוכניות הפרויקט".
המחצבה הישנה בנשר שם תיבנה השכונה החדשה (צילום: חנה יריב)
עצי אקליפטוס וושינגטוניה חסונה בכניסה למפעל המלט שנסגר המיועדים לשימור (צילום: חנה יריב)
