בחינת בגרות (צילום: Omrihayu, CC BY-SA 4.0, via Wikimedia Commons)
בחינת בגרות (צילום: Omrihayu, CC BY-SA 4.0, via Wikimedia Commons)

אובססיית הבגרויות

פורסם בתאריך: 18.9.22 09:43

אך לפני כשבועיים החלה שנת הלימודים החדשה, והנה השבוע כבר פרסם משרד החינוך את מפת הזכאויות לבגרות לשנת הלימודים תשפ"א (2022-2021) לפי יישובים ובתי ספר – והתקשורת חגגה.

את הרשימה מובילים גם השנה יישובים קטנים, ובעיקר ישובים דרוזיים בגליל. בראש הרשימה ניצבות בגאווה בוקעתה ופקיעין, שבכל אחת מהן בית ספר תיכון אחד, עם הישג מושלם – 100 אחוז זכאות לבגרות. כלומר, כל תלמידי התיכון של שני הכפרים הללו עברו בהצלחה את בחינות הבגרות וזכו לתעודת בגרות.

ככלל, ביישובים קטנים בעלי מספר מצומצם של תלמידי כיתה י"ב קל יותר להשקיע משאבים ומאמץ פדגוגי ולייצר הצלחה. גם ביישובים גדולים יותר אך מבוססים, כמו יישובי השרון למשל, קל יותר להשקיע בכל תלמיד משום שיש די משאבים לכך. הרבה יותר מאשר, למשל, בערים גדולות כמו תל אביב, ירושלים, חיפה או באר שבע.

 

 

האובססיה לבגרות מאפיינת את החברה הישראלית כבר עשורים רבים. כל שר חינוך, ואין זה משנה מאיזו מפלגה הוא, שם לו למטרה להגדיל את שיעור זכאי הבגרות בארץ בכלל ואת שיעור לומדי המתמטיקה והמדעים ברמה של 5 יחידות לימוד ואף יותר בפרט. ידע והשכלה היו תמיד מפתח להצלחה, אבל בשנים האחרונות – שנות הפריחה הטכנולוגית וההייטק – נראה שהאובססיה להצלחה בבגרויות מרקיעה שחקים. לראשי רשויות מקומיות, בפרט ביישובים פריפריאליים קטנים שתקציבם נמוך והבעיות בהם רבות, יש מעט מאוד סיבות לשמחה וגאווה. שיעור גבוה של זכאי בגרות הוא ללא ספק סיבה טובה לגאווה. דווקא ביישובים כאלה ההשכלה חשובה שבעתיים מכיוון שנקודת הפתיחה של הצעירים הללו היא נמוכה בהרבה מזו של צעירים עירוניים ממרכז הארץ למשל.

ומנגד, שתיים מהסיעות החרדיות החשובות בישראל – אגודת ישראל ודגל התורה – סיימו השבוע סוף סוף את המחלוקת הקשה שנתגלעה ביניהן וחתמו על הסכם המשך ריצה משותפת. במסגרת הפשרה ימשיכו הישיבות של דגל התורה לקבל מימון מלא מהמדינה גם ללא לימודי ליב"ה כלל, ובא לציון גואל. והנה, באותו השבוע שבו מתגאים אלה בשיעור הבגרות הגבוה של תלמידיהם, מתגאים אלה דווקא בבורותם. גם זה סוג של אובססיה.

תעודת בגרות היא אמנם דבר חשוב ובעל ערך ואין לזלזל בה כלל. טוב מאוד שבתי ספר משקיעים מאמצים בעידוד תלמידיהם להשקיע בלימודים. ואולם, לפעמים, במירוץ הבית ספרי לעבר המצוינות, נשכחים בצד הדרך כמה תלמידים שאינם מצליחים לעמוד בקצב ונפלטים החוצה מהמערכת עוד לפני שלב הבגרויות. קוראים להם נושרים. מכיוון שלא השלימו את לימודיהם הם אינם מופיעים בסטטיסטיקה של משרד החינוך. בעיריית חיפה הונהגה בעבר מדיניות של אפס נשירה. המערכת נלחמה על כל תלמיד כדי שיסיים בהצלחה 12 שנות לימוד מתוך מחשבה שהחינוך והלימודים חשובים יותר מהמצוינות וההישגים. אני מקווה שהגישה הזו עדיין קיימת. זה חשוב יותר מעוד אחוז או אחוז וחצי של זכאי בגרות.

 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר