אל-ג'בל. מה אתם יודעים, 25 שנים מחיי ביקרתי את סבתא וסבא שלי מדי שבת וביליתי אצלם חופשים שלמים בבית ברחוב אל-ג'בל. בטיפשותי טעיתי לחשוב שהשלטים מאירי הפנים על כל בית ברחוב, שנשאו את השם "שדרות הציונות", באמת העידו על שמו של הרחוב, אבל בשבוע שעבר עיריית חיפה העמידה אותי, את כולנו, על טעותנו. אל-ג'בל, אפילו לא האו"ם כמו שקראו לו לפני עשרות שנים. חוזרים למקורות, כנראה כדי להניח את דעתם של בעלי הבית החדשים ברחוב, ואולי גם בעירייה.
אמנם זה קרה רק בברושור בעל פרופיל נמוך, אבל אין להקל ראש במהלך הזה שנקט מישהו בעירייה. ה"מי" פחות משנה לי, עצם העובדה שיש גורם בעירייה שמרשה לעצמו, בעזות מצח, לשנות שם רחוב שלא בא לו טוב בעין, בייחוד את שם הרחוב הספציפי הזה, מהווה נדבך נוסף בהתנגשות התרבויות וב"ערביזציה" שחווה העיר בשנים האחרונות.
אני לא אומר שהדו קיום בחיפה הוא שקר מוחלט, ממש לא. על פי רוב, אנחנו עדיין העיר שהיא הדוגמה המובהקת ביותר, אולי בכל העולם, לאיך אפשר לחיות ביחד בכבוד ובשיתוף. וזו בדיוק הסיבה שבגללה התעלמות מתופעות שליליות וכאלו שמטילות צל על החיים המשותפים בעיר, היא הרסנית במיוחד.
רוצים להישאר מעודכנים?
זה לא חדש, כן? אני זוכר כבר לפני 20 שנה ערבי שבת שלמים של זיקוקים מחרישי אוזניים, לעתים לתוך מרפסות בתים, בשדרות הציונות, כשהמשטרה מתעלמת כליל מתחינותינו להגיע ולעשות סדר. בדומה מאוד למירוצי המכוניות שמחרישים את אוזניהם של תושבי העיר בעת האחרונה, או ההפגנות חסרות הבושה במושבה הגרמנית בזמן עימותים צבאיים, אלו פעולות התרסה שנועדו להראות חוסר כבוד מובהק ומכוון לגורמי האכיפה, ובעיקר להדגיש מי הם בעלי הבית האמיתיים בעיר. גם התושבים הערבים נפגעים מההתנהגות הזו, שלא יהיה ספק, אבל די ברור למי ובעיקר למה היא מכוונת. הפעולה האחרונה, של שינוי שם הרחוב, הגם שלא היתה פיזית ופוגענית כמו האחרות, מתחברת לאותו הקו של הדרת יהדות והציונות מהמרחב החיפאי.
אז עם כל הכבוד לשינוי הדמוגרפי, חיפה היתה ועודנה עיר בעלת רוב יהודי וצביון ציוני במדינה יהודית וציונית. אם, בשם הפוליטיקלי קורקט, נתעלם מתופעות שליליות רק כדי לא לפגוע בתדמית ה"דו קיום" בעיר, אנחנו נפסיד הרבה יותר מרק שם של רחוב.
חיפאי שנולד כאן.
שינוי או דיבור על שם רחוב אומר דבר אחד: כל עוד נהיה חזקים נשלוט. נראה חולשה או התרפסות נסבול. בשום מדינה אחרת במזרח התיכון יהודי לא יציץ ובטח לא לשנות משהו ציבורי. הדו קיום הוא שקר ולא אמיתי. כל עוד אנחנו שולטים במדינה והמוסלמים בחיפה נהנים בפרנסה הם יחיו איתנו.
במלחמת השחרור אמרו לסבתא שלי שגרה עם הילדים שנים ברחוב יפו- צאי למקום אחר כי יפגעו בך. אז מה כל הדו קיום? ראשת העיר אם היא לא גודעת את רעיום שם הרחוב במידית היא משתפית
עופר
שום דו קיום .. שקר וכזב ..
לא עובדים עלינו …
אם מישהו חושב שהמדינה אינה שייכת לו רשאי למצוא מדינה אליה הוא שייך .. וזאת שמשום שממש לא יפה להנחל על מדינה של אחרים … אז ביי ..
מה שנעשה בעיר הוא בושה .. חתירה תחת המדינה!
א.א.חיפה
אל ג'אבל אתם. תוכונים בשדרות הציונות יצכו זה היה לפני הקמת המדינה . אני גיל המדינה ולמדתי בבית הספר בשד' הציונות .כח עוד כאן מדינה יהודים לא ניתן שיחליפו את הרחוב
אל ג'אבל.יושבת לה ראש. עיר הכי מטומטמת מוכרת את רחובות שלנו לערבים יודעים למה היא רוצה שהערבים יצביעו בעד. אז מתנהגת כיצאה מדעתה. יהודים גן קיום כאשר אנחנו הרוב ואנחנו שולטים אם הפוך הם קמים עלינו להרגי ו ככה מתחילים לשנות החוצפה גדולה
דרך אגב בכניסה לעין הים של ם היא שינתה את הרחוב על דג פ רחוב. ערבי. היא ע שש תה זאת לאחר שפעילה ערביה פנתה אליה ווועדת שמות קבע שלא זה לא יקרה. איך להתלונן על תפקודה של קר ליש שרק הורסת כל חלקה טובה.
.
אנרכיפאי
רח' ההר (בערבית: אל-ג'בל) הוא השם. החלפת השם הייתה בניגוד לרצון התושבים, בכפייה, בניקור עיניים ומתוך אדנות. וזה עוד כשדובר על "שדרות או"ם". אח"כ האו"ם קיבל החלטה שלא נראתה למדינה (או לעיריה?) והחליפו שוב, לשד' הציונות. וזה, כאשר שני רחובות ליד קיים כבר רחוב ציון (בערבית: צהיון).
מספיק דרכו על האוכלוסיה הערבית בחיפה. לפחות תנו יחס של כבוד מינימלי בשם.