השבוע נפתחו חגיגות ה-100 לשכונת הדר הכרמל. הרובע הגדול המכיל את ההיסטוריה של חיפה – טרום הקמת המדינה, העשורים הראשונים וגם את ההווה המורכב עם מבט אופטימי לעתיד.
הדר הכרמל הלכה ונזנחה במהלך השנים לטובת מגורים ברכס הכרמל ובשכונות הפרוורים של חיפה. הקניונים, גלי מהגרים ומהלכים חברתיים כלכליים אחרים נתנו את אותותיהם במרכז המסחרי של חיפה. הרובע ההיסטורי והמרהיב שקע לדמדומים, לנטישה ולדעיכה.
בעשר השנים האחרונות מתחולל ברובע הדר שינוי מעניין אשר מתאפיין בהגירה חיובית וצעירה להדר, ובחיבורים קהילתיים למען החיים במקום. הרשתות החברתיות הן דרך תקשורת אפקטיבית ומיידית. ספרתי קרוב ל-30 קבוצות פייסבוק העוסקות רק בהדר. הוותיקה שבהן היא "נא להפריע הדר" שהוקמה לפני כ-11 שנים. השם היה אנטיתזה לאתוס החיפאי של איסור רעש בין 14:00 ל-16:00. הקבוצה פעלה במטרה להפוך את חבריה לקהילה מתעניינת, תומכת, יוזמת ועוזרת, והיא צברה אלפים רבים של חברים. בעקבותיה קמו קבוצות "נא להפריע" בשכונות אחרות. בשנים האחרונות קמו קבוצות "נא להפריע הדר" נוספות – אלטרנטיבות שמתעקשות על המשך חיבור קהילתי ועל מניעת השתלטות של סוג שיח אחד. מציאות זו מצביעה על האלמנט העוצמתי של המקום: הקהילה הגדולה והמורכבת אשר חיה בה ומביעה אכפתיות יומיומית מהמקום ומתושביו בדיונים, בדיווחים, בחיבורים ובעשייה.
רוצים להישאר מעודכנים?
קבוצת העשייה המשמעותית ביותר בהדר היא מועצת הדר שקמה בשנת 2013. את המועצה הקים עופר פיקס, תושב הדר, ועמו גרעין קשה של פעילים שהובילו מחאות ודרישות לשיפור החיים בשכונה, שבה גרים יותר מ-40,000 תושבים. לסבר את האוזן, זהו בערך סדר הגודל של אוכלוסיית טירת כרמל ונשר ביחד. רובע כה מורכב תלוי רבות ביוזמות של צוות מתנדב שפועל ללא לאות על חשבון זמנו הפרטי, לרוב מול יחס סיזיפי ומתעלם של ראש העיר הנוכחית.
בזכות פעילותה של מועצת הדר שופצו במרוצת השנים הרחובות הלל, בן יהודה, הס, מונטיפיורי ורמב"ן, שופצו וחודשו גנים ציבוריים ואחרים נבנו מחדש, הוקמו מתחמי ציבור, נערכו אירועים קהילתיים, ובכלל – מועצת הדר היא כלב השמירה של קידום הניקיון, התאורה, ושיפור חזותה של הדר. המועצה מייצגת את מה שהיה צריך להיות מזמן בהדר – מינהלת שבונה ומקדמת אסטרטגיית עבודה ומתכללת את כל הפעילות בהדר הכרמל. כמו עירייה קטנה.
בשנת 2015 הבין ראש העיר דאז יונה יהב כי נכון לעבוד עם מועצת הדר שמביאה את הקולות מהשטח, ואכן נוצר שיתוף פעולה מלא ומבורך. מצב זה נקטע חודשיים לאחר כניסתה של עינת קליש רותם לתפקידה, כאשר היא ביטלה ללא הודעה מוקדמת את התקציבים הקהילתיים להדר. הפעילים התייצבו מול לשכתה כדי לשמוע ממנה ש"אני יודעת מה טוב להדר" וש"הדר בלב שלי". לאחר הפעלת לחצים היא חזרה בה מהביטול. זה הפך למדיניותה – לחסל, להתעלם ולהזניח, ואז להתקפל מול הפגנות. כך היה בניסיון לסגור את קהילת הדר – התאגיד אשר אמון על קידום חיי החברה והתרבות בהדר; באיום בסגירת גני ילדים; בהתעלמות מהציבור הכללי תוך העדפת הציבור החרדי מסיבות פוליטיות; בהבטחה לתוכניות אב לחינוך ולתחבורה שלא קוימו; באי שיתוף הציבור; בחוסר שקיפות; ובהפקרת השטח בכל היבט.
בערב הפתיחה של אירועי 100 שנים להדר – יוזמה בלעדית של מועצת הדר וקהילת הדר ביחד עם תושבי הרובע – נאמה קליש רותם מול הקהל שנכח במקום. זהו אותו קהל שפועל ומפגין נגד מדיניות ההזנחה, הניכור והניתוק שלה, וללא שום בושה דקלמה ש"הדר בלב שלי". נותר רק להצטער שעשרה חודשים לפני הבחירות המוניציפליות היא לא טרחה להתחבר ללב שלה ולעבוד למען התחדשותה של הדר.
