בשנים האחרונות גובר השיחה באשר לשינויים הנדרשים ממערכות החינוך בארץ ובעולם כדי להתאימן לאתגרי המאה ה־21. שני תחומים עיקריים מרכיבים את החינוך: החינוך החברתי-ערכי והקניית ידע ומיומנויות.
החינוך לערכים מעצב את זהותם האישית, התרבותית, המוסרית והלאומית של התלמידים ומכשירם להיות אזרחים מעורבים. זהו לב לבו של החינוך, ויש להמשיך ולטפח אותו. לעומת זאת, בנושא הקניית הידע והמיומנויות שלהן נצרך אדם בוגר מתחולל בשנים האחרונות מהפך של ממש, וכדי לעמוד על טיבו נדרש להעמיק אל שורשיו.
בית הספר התעשייתי שהוקם בסוף המאה ה־18 הכשיר את מי שבאו בשעריו לשמש כפועלי ייצור ולשרת כחיילים. בית הספר הזה פעל בתצורה אחידה של כיתה בת 50-40 תלמידים אשר ישבו מול מורה שהרצה באופן פרונטלי. בית הספר במבנה המסורתי הזה הולך ונעלם, אם כי בקצב איטי יותר מכפי שצפו החוקרים לפני כעשור.
היום חודרים מודלים שונים של למידה אפקטיבית. למידת חקר, למידה מבוססת פרויקטים ולמידה המבוססת על פתרון בעיות הן דוגמאות אחדות לשיטות החדשות. כאשר משלבים בשיטות אלה גם טכנולוגיות תקשורת ומחשבים הן עשויות לתרום רבות לצורות חשיבה חדשות, ליצירתיות מצד המורים והתלמידים ולהנאה.
בניגוד למחשבה שרווחה בסוף המאה הקודמת כאילו טכנולוגיה יכולה להחליף את המורה, ברור כיום שהטכנולוגיה היא רק אמצעי לקידום מטרות פדגוגיות. שילוב טכנולוגי נכון משדרג את הלמידה בשלושה תחומים עיקריים — התלמידים מעורבים יותר בתהליך, המורה מקבל היזון חוזר מהיר על מצבם ותהליך הלמידה מאפשר לתלמידים להתקדם בקצב המותאם ליכולותיהם האישיות.
המגמה לאפשר לתלמידים להתנסות בעבודה מעשית יצירתית היא המשך טבעי לשיטה המעמידה בעזרת הטכנולוגיה את התלמיד במרכז. לתפישתי, שמירת יצר הסקרנות והיצירתיות של התלמידים היא לא רק אחת ממטרות העל של מערכת החינוך, אלא גם אחד מהאתגרים המשמעותיים ביותר המונחים לפתחה, במיוחד בחטיבות היסוד ובחטיבות הביניים. בניית מתחמי מייקרים, כדוגמת ה־FabLab במדעטק בחיפה, מאפשרת לתלמידים להתנסות במגוון רחב של אפשרויות ייצור — החל בנגרות, דרך תפירה וכלה בהדפסות תלת מימד ובחיתוך בלייזר. שיטות הלמידה והעשייה החדשניות בעזרת טכנולוגיות מתקדמות יכולות להשתלב בפעילות קהילתית ענפה ובמציאת פתרונות לאוכלוסיות עם צרכים שונים ומגוונים, ואף ביצירת קשר עם חברות מהמגזר העסקי המעוניינות בקידום נושאים דומים.
המפתח לשינויים אלה היה ונשאר המורות והמורים. אם נצליח להלהיב אותם, לעודדם לצאת להשתלמויות, להכיר ולהפנים את היתרונות שבפדגוגיה האחרת, הרי שאז תזרח התקווה שגם ההוראה והלמידה בכיתה יתרעננו. אני בטוח שמורים שיבחרו בדרך זו יזכו לסיפוק רב וייווכחו שאפשר להעצים את חדוות הלמידה שלהם ושל התלמידים.
הכותב הוא מנכ”ל בית הספר הריאלי
