כשאדם שומע על עסק שהוא הכיר ושנסגר, משהו נצבט בלב, במיוחד כשמדובר בפאב או במסעדה טובה שהוא אהב. בשבועות האחרונים ציר מוריה מככב בכותרות, כאשר הטענה היא “הציר מתפרק”. יש באמת מקבץ של מקומות שנסגרים – לפני שבועות אחדים הודיע הסניף של ברברוסה, שהוקם רק לפני שנה, שהוא נסגר, אחריו התקבלה הודעה על סגירתו של סניף הדגל של פרנג’ליקו, מהברים הראשונים שהוקמו באזור, וגם המכירה של הפיצוצייה של של אילן פוקס לא מוסיפה נחת — אבל צריך לקבל את הדברים בפרופורציות הנכונות, ולא בהכרח לחפש אשמים. זה אמנם לא נעים, אבל לפעמים אזורים משנים את אופיים ואת ייעודם, וצריך לדעת להסתגל לזה.
ציר מוריה כנראה לא יהיה עוד אזור הבילוי הצעיר והתוסס כפי שהיה בעבר. הוא מתאים את עצמו לחיי לילה שקטים יותר, בסגנון החיפאי הוותיק. זה לא בהכרח באשמת העירייה או גורמים אחרים, וזה גם לא אומר שאין צורך לעודד את העסקים ברחוב כמו שהעירייה יודעת היטב לעשות בשכונות אחרות בעיר כשהיא רוצה.
בעלי עסקים, ובהם כאלה הפועלים בציר מוריה שנסגרו או שהחליפו ידיים, מפנים לרוב את האצבע המאשימה לשני כיוונים. הראשון שבהם הוא הקהל החיפאי, שלטענת בעלי העסקים לא יוצא לבלות מספיק או מעדיף לבזבז את כספו במרכז הארץ. השני הוא העירייה, שלטענתם מקשה עליהם ובמקרה של ציר מוריה מעדיפה לנתב משאבים לאזור בילוי אחר כמו העיר התחתית, שאכן נראית חיונית הרבה יותר בשנים האחרונות.
אולי יש אמת בטענות ונכון שריבוי אזורי בילוי גורם לחלוקה של מספר המבלים, אבל עובדה היא שיש עסקים בציר שעובדים היטב. בששון הבר למשל קשה למצוא מקום פנוי, וכך גם במסעדת סינטה בר. השבוע פרסם בעליו של פאב הדיוק סטטוס בפייסבוק שלפיו מי שמשקיע ודואג ללקוחותיו יכול להצליח, כלומר מי שנכשל צריך להאשים גם את עצמו. גם בזה יש אמת. הדיוק באמת משקיע רבות בקשר עם הלקוחות.
אולי הסיבה שבגללה הלקוחות מדירים את רגליהם ממקומות אחרים, שבעליהם הודו שהם לא נמצאים במקום כבר זמן רב, היא שהם מעדיפים לראות את בעל העסק במקום? אולי יש דברים אחרים שצריכים בעלי עסקים לעשות כדי להתאים את עצמם לקהל הלקוחות המתגורר על רכס הכרמל? ראוי להעריך בעלי עסקים שחיים את הקהל ומשתדלים לא להאשים אחרים בטעויות. כי למרות שחיפה סובלת מהגירה שלילית ואין גידול דרמטי בקהל המבלים, עדיין יש מקומות ששורדים, ואף מעבר לכך.
טיול קצר בערים אחרות מראה שתחלופת העסקים וקצב הסגירה הוא לעתים מהיר אף יותר מאשר בחיפה, גם כשמדובר ברחובות מרכזיים בגוש דן. אז ביחס לשאלת השאלות האם ציר מוריה מת, התשובה היא לא. אמנם הייתי שמח אם צעירים היו ממלאים את מקומות הבילוי בו, אבל כדי שזה יקרה צריכים בעלי המקומות לדעת לשמר את הבליינים שנותרו נאמנים ושעדיין אפשר לראות אותם יושבים בערב על כוסית באחד מהברים ונהנים ממה שיש. גם זה סוג של חוכמה עסקית.
הכותב הוא מנכ”ל החברה לנדל”ן ומחבר הספר “איך להרוויח בנדל”ן”
