לא היה פה שיתוף בין ארגונים. לא היה פה דיון מעמיק. היו פה רק הסתרה, מידור ושמיטת המאבק הציבורי מתחת לרגלי הציבור החיפאי. קומץ אנשים, מרביתם חסרי הבנה בסיסית בנושא הניטור במפעלים, פוליטיקאים בחלקם, ארגון פיקטיבי אחד ושני פעילים ממגמה ירוקה, שבשם “כלל הארגונים הירוקים” חתמו על מזכר הבנות שערורייתי בין העירייה ובז”ן, החריבו מאבק מפואר בן חמש שנים בצעד נואש לרשום “הישג”, שייזכר כשירת הברבור של המאבק על הזיהום בחיפה.
מסמך ההבנות עצמו אינו מגדיר ערך חד משמעי של היקף הפליטות מבז”ן. במקום זאת הוא מסמיך את המשרד להגנת הסביבה להשית ערך סף כזה על התעשייה. זהו אותו משרד להגנת הסביבה שפטר את בז”ן מעמידה בעיקרון הבועה במסגרת היתרי הפליטה שהשית עליהם בשנת 2016. ניתן היה בהקשר הזה לרתום לתוכנית החדשה את החלטת הממשלה 529 משנת 2015 להפחתת זיהום האוויר במפרץ חיפה ב־50 אחוז. החלטות הממשלה מחייבות הליכי תכנון וניתן היה לדרוש מבז"ן להיכנס תחת האלונקה של אותה החלטה ולהוריד את היקף הזיהום מ־800 טון של תחמוצת גופרית בשנה (כפי שנדרש ב־2014) ל־400 טון, במקום להשאיר את ההחלטה על כך למשרד להגנת הסביבה, שיש להניח שלא ימהר להחמיר עם בז”ן.
יתר על כן, מעיון מעמיק בדיווחי המוניטורים בארובות בז”ן עולה כי קצבי הפליטה הדגומים בארובות גבוהים בשיעור של מאות אחוזים מנתוני הניטור בארובות שעליהם מדווח המפעל. הרגולטור, כהרגלו, מבחין בסתירות ומיישר קו עם הסטיות. לאחר מכן מדווחים לנו על ירידות “משמעותיות” בהיקף הזיהום על סמך אותם הנתונים. המסקנה היא אחת: אם לא תעמוד לרשות פעילי הסביבה האפשרות להעמיק ולעקוב מקרוב אחרי נתוני הפליטות, תוך אפשרות להצבת נתוני דיגום הניטור בארובות, הרגולטור יוכל להמשיך לספר לנו על ירידות בזיהום – ירידות שלא באמת היו – על סמך נתונים שאינם אמינים. קצרה היריעה מלהסביר את שאר הכשלים במסמך. אציין שפעלים רבים מדי בכתוב מוטים בלשון עתיד ונתונים להחלטות המשרד. “תוגדר בועה", “ייקבע מנגנון”, “ייבחנו מפגעים”, “יש לכלול”.
מנגד חסרות דרישות בסיסיות כגון הסרת ההתנגדות מצד בז”ן לחשיפה מלאה לציבור של דיגומי פתע בארובות לצורך הצלבת נתוני דיגום וניטור, השתת ערכי ייחוס לחומרים מסרטנים בשטחי המפעל, וחשיפה לציבור של נתוני ניטור ודיגום מנקודות זהות לצורך הצלבת נתונים. המסמך דורש הגבלת ספיקות ייצור, אבל אין לציבור כל דרך לדעת שהסעיף אכן ייושם ללא חשיפה לציבור של נתוני הזרמת דלקים למתקני השריפה. אין במסמך דרישה להתקנת מוניטורים רציפים בכל מקורות הפליטה המוקדיים ואין דרישה לחשיפה לציבור של נתוני ספיקות הגזים ללפידים. יש עוד דרישות רבות וחשובות שניתן היה לתבוע אילו התהליך לא היה מוסתר מהציבור והיו משותפים בו יותר פעילים ופחות פוליטיקאים.
הכותב היה פעיל במגמה ירוקה עד לגיבוש ההסכם עם העירייה וחקר לעומק את נתוני הניטור והדיגום במפעלים
