כלי תקשורת רבים מתייחסים בהרחבה לנמלי חיפה השונים בהקשר של פעילות תעשייתית מזהמת ומסכנת חיים. אמנם לא צמחה לציבור תועלת קונקרטית רבה מהביקורת החריפה על המדיניות המחזקת את הפעילות הנמלית, אבל לפחות כעת אנחנו יודעים, למשל, שבדלת הקדמית מאפשרת הממשלה להכניס עוד ועוד חומרים מסוכנים שיאוחסנו מתחת לאפם של תושבי חיפה.
ביחס למי שחורץ את גורלנו – מוסדות התכנון, משרדי הממשלה ובעלי אינטרסים כלכליים – מנהלת התקשורת דיון ביקורתי שמציב בצדק את השאלה אם לשומרי הסף אכפת משלומנו. ובתוך כל אלה, שומר הסף ממשרד החקלאות, השר אורי אריאל, החליט השבוע לטרפד את החוק למניעת משלוחים חיים של עגלים וכבשים. גם הם, כמו החומרים המסוכנים, עוברים דרך שער נמל חיפה. חלק ניכר מהם חוזרים אחר כך למפרץ – לחוף שמן – כדי לסיים את חייהם האומללים בבית המטבחיים שעליו הבטיח אותו אריאל להטיל פיקוח מחמיר אחרי התחקירים שחשפו את ההתעללות שעברו בו בעלי החיים.
פועלן של הכנסת ה־20 ושל הממשלה היושבת בירושלים יכול להיות נושא לוויכוחים פוליטיים של ימין ושמאל, וכבר נשפכו מילים למכביר על שורת החוקים שיזמו הפוליטיקאים כמו חוק הלאום, חוק הנאמנות בתרבות, חוק עונש המוות למחבלים, חוקי ההסדרה וכדומה. אפשר להתווכח על המדיניות החברתית שלהן ועל האופן שבו פעל משרד האוצר ביחס לפערים החברתיים, אפשר לשבח אותן על החוק המפליל צרכני זנות ומטיל עליהם עונשים, אבל טרפוד החוק למניעת המשלוחים החיים הוא עוול שאי אפשר להצדיק.
בדרישה למנוע את מסעות המוות של בעלי החיים אין משום הטפה למעבר לאורח חיים צמחוני או טבעוני. סקרים הראו ש־86 אחוז מהציבור מתנגדים לפרקטיקה הנוראה הזו, שהתגברה בעיקר אחרי ששר האוצר לשעבר יאיר לפיד הוריד את המכסים על ייבוא בעלי חיים וגרם לחוסר כדאיות של ייבוא בשר מצונן. 60 רבנים חתמו בשנה שעברה על גילוי דעת שקורא לחדול מהמעשה המחריד והמיותר הזה. בחוק שמגביל את המשלוחים, שאותו יזמו חה”כ מיקי זוהר מהליכוד ותמר זנדברג ממר”צ, תמכו שרים כמו גלעד ארדן ומשה כחלון והוא קיבל רוח גבית גם מראש הממשלה בנימין נתניהו. יתרה מכך – הוא אושר בוועדת השרים לענייני חקיקה ונתמך על ידי הקואליציה והאופוזיציה כאחת.
רוצים להישאר מעודכנים?
אלא שהשבוע הצליח שר החקלאות אריאל לתקוע מקלות בגלגלי החוק שהתגבש, תוך ניצול סיום הקדנציה של הממשלה. גם בג”ץ, שדן החודש במשלוחים בעקבות עתירה של ארגונים למען בעלי חיים, סירב לפסוק למען הפסקת המשלוחים והציע להקטין את מידת הסבל של בעלי החיים בזמן המשלוח.
זה המקום להזכיר במה מדובר: עגלים וטלאים בני כמה חודשים יוצאים על גבי ספינות מאוסטרליה ומאירופה למסעות בים, בתוך כלובים ובצפיפות גדולה. הם עומדים במהלך כל הדרך שאורכת שבועות, מתבוססים בצואה ובשתן. התיאורים מהספינות הם מחרידים. הם נאבקים בצווארים מעוקמים על כל נשימה, חולים ומדממים. רבים מהם מתים בדרך, ואלה שמגיעים מועברים לפיטום ולשחיטה בלי שהיה להם יום אחד של חסד.
ובכן, גם זהו נמל חיפה וגם זו פונקציה מעוררת חלחלה שלו. את התמונות מהמסעות המזעזעים ומההתעללות שעוברים בעלי החיים בבתי המטבחיים יכול כל אחד לראות באין ספור תחקירים. העובדה שהזיהום והחומרים המסוכנים שמפניהם אנו מבקשים להגן על ילדינו ועל עצמנו הם בלתי נראים אולי אחראית לאדישות היתרה שהציבור החיפאי מגלה כלפיהם. והנה, גם כאשר הזוועה נראית לעין כל, היא עדיין נתקלת באדישות יחסית. החיבור בין המאבק הסביבתי למאבק נגד אכזריות כלפי בעלי חיים עשוי לתרום לחיוניות של שניהם.
