כמו פעוט שובב שמגלה בפעם הראשונה את בבואתו המשתקפת במראה שמולו ואינו יכול להפסיק לעשות לעצמו פרצופים ומחוות גוף – כך מתנהגים בשבועות האחרונים לא מעט חברים במועצת העיר.
מאז שהתקבלה ההחלטה לצלם ולהעביר את ישיבות המועצה ואת ישיבות הוועדה לתכנון ובנייה בשידור חי בדף הפייסבוק העירוני, הפכה ישיבת המועצה למופע הכי לוהט בעיר – החברים נכנסים זה לדבריו של זה בקריאות ביניים מיותרות, מעמיסים על אנשי המקצועי שלל קושיות ושאלות שחלקן נטולות כל חשיבות ובכך הופכים את הדיון הענייני לארוך ולמסורבל, ומעלים לעתים שאלות, הסתייגויות והצעות שאין כל קשר בינן לבין המציאות.
אין מדובר בחברי סיעה מסוימת אלא בהתנהגות כללית של חברי המועצה מכל קצות הקשת הפוליטית, ולעתים ללא כל קשר לסוגיה שנדונה על סדר היום.
יש ברכה רבה בהכנסתה של מצלמה חיה לאולם הדיונים. העובדה שבכל רגע עין הציבור צופייה בך ובמעשיך מעודדת עשייה. החברים משתדלים להגיע לישיבות יותר מבעבר וגם להישאר בדיון זמן רב יותר, ומקפידים להכין שיעורי בית – להתכונן לסעיפים שעל סדר היום, ללמוד את החומר ולהגיש הצעות או התנגדויות במועדן. מכיוון שהם יודעים שהם נתונים במעקב ציבורי הם גם מקפידים להיות ערניים בדיון ולקחת בו חלק פעיל.
ויש עוד יתרון מובנה אחד וחשוב לא פחות – השידור החי מנגיש את דיוני המועצה לציבור הרחב הרבה יותר מאשר מקודם, שכן אף שכל אחד רשאי להגיע לאולם ולצפות בהם, הרי שבפועל מעטים מאוד טרחו עד כה להגיע לחסן שוקרי 14.
רוצים להישאר מעודכנים?
כעת, כשכל תושב יכול לעקוב אחרי דיוני המועצה בטלפון החכם שלו או במחשבו האישי, הם הופכים לנחלת הכלל. אמנם לרוב לא יותר מ־200 איש צופים בכל רגע נתון בדיוני המועצה, אך אין זה אומר שאין צופים רבים נוספים בזמן מאוחר יותר. ובכל מקרה, לפעמים די בקומץ ערני וקשוב כדי לייצר שיח ציבורי איכותי.
הדמוקרטיה מרוויחה מהשידורים מכיוון שהשקיפות היא ערך עליון בדמוקרטיה. כשיש שקיפות אין מחטפים, אין הצבעות גנובות. הכל גלוי וידוע ומפוקח. אך במקביל גדל והולך הרצון הטבעי של נבחרי ציבור לתשומת לב, שהיא כידוע בסיס קיומו הציבורי של איש ציבור, שכן אם לא ישימו לב לקיומך גם לא יצביעו לך.
וכך הולכת ישיבת המועצה המשודרת והופכת אט אט למופע קרקסי מהפנט של להטוטנות של מילים ומחוות גוף. יש בו אקרובטים שמקפצים ומדלגים מעל למשוכות חוקיות ותקנוניות ומנסים לקפוץ גבוה ורם ככל האפשר; יש בו מכשפים ומאחזי עיניים אשר רגע אחד נמצאים כאן, בעת שמוצגת איזו הצעה לסדר שאינה לרוחם, ונעלמים כשמגיעה עת ההצבעה; ויש בו מאלפי האריות שמנסים בשוטיהם המושחזים להצליף בחתולים הסוררים ולהשיבם למוטב, אך לשווא.
זהו קרקס עירוני מלהיב ומרתק מכיוון שכל המעורבים בו יודעים כל אחד את תפקידו בזירה, מבינים כי יש קהל הצופה בהם ומצפה למופע, והם, אקרובטים עירוניים שכמותם, מחויבים לספק את הסחורה.
אבל זהו גם קרקס עירוני עצוב, ולעתים מביך. אולי יואיל מישהו להזכיר להם שזה לא באמת קרקס והם לא באמת לוליינים.
הכותב הוא יועץ תקשורת, מרצה, מבקר, סופר ומטייל
