מעניין להסתובב בקניונים הרבים ברחבי העיר בימי שישי בשעת צהריים. לצד החנויות הרגילות בקניון מוקמים להם החל משעות הבוקר ועד לסגירה עשרות דוכנים ארעיים, שניצבים בשטחים הפתוחים שבהם עוברים המבקרים בקניון.
מה מוכרים בדוכנים אלה? הכל מכל כל – מאכלים של עדות שונות, גבינות בוטיק, ממרחים ולחמי מחמצת, פירות וירקות טריים היישר מהחקלאי, שוקולד בוטיק, עוגות ועוגיות, נרות ריחניים וסבונים, תכשיטים, פסלונים ושאר שמונצעס.
זהו מתכון צרכני קבוע שעובד היטב בכל הארץ כבר שנים לא מעטות, ונראה כי המודל השיווקי הזה של דוכנים עצמאיים בתוך קניון עתיר רשתות מותגים מוכיח את עצמו בכל פעם מחדש, כי הישראלים אוהבים כאמור את ימי שישי, אוהבים מאוד אוכל טרי ואיכותי מן המוכן לארוחת שישי בערב, ומוכנים לשם כך להוציא לא מעט כסף.
זהו שוק לכל דבר ועניין – פעיל והומה שהתוצרת בו היא טרייה ואיכותית, וברוב המקרים מי שמייצר אותה הוא גם זה שמוכר אותה. כלומר זהו שוק של חקלאים, אמנים, אופים ומבשלים, אשר עמלים על מלאכתם בכל ימות השבוע, ובימי שישי באים היישר אל הצרכנים, מקימים דוכנים (ברישיון כמובן, ויש להניח שגם בתשלום דמי שכירות לא מועטים) ומציעים את מרכולתם.
אבל רגע, אז הישראלים אוהבים שוק או מעדיפים סופרמרקט? אוהבים דוכנים ובסטות או מעדיפים חנויות ממותגות וממוזגות עם חלונות ראווה מעוצבים? אוהבים אוכל ביתי ומוצרי בוטיק איכותיים או מעדיפים מזון מתועש במחיר זול (יחסית)?
רוצים להישאר מעודכנים?
“הישראלים מעדיפים מרחב ממוזג עם חניון צמוד ועם חניה חינם, ומרכז אחד שהכל בו נמצא תחת קורת גג אחת”, אומרים היזמים שוב ושוב וממשיכים לתכנן את הקניון הבא שיקימו, שיהיה גדול יותר, נוצץ יותר ומודרני יותר.
על מחירם האורבני הכבד של הקניונים נכתב ונאמר כבר רבות. ככל שתרבות הקניונים פורחת, כך הולכים ומתרוקנים מעסקיהם המרכזים הוותיקים של הערים, ובעלי החנויות הוותיקות סוגרים אט אט את עסקיהם. לבעל חנות רחוב קטנה קשה עד בלתי אפשרי להתמודד עם רשתות אופנה חזקות שמרוכזות כולן במרכז קניות אחד גדול. זוהי גם הסיבה לכך שדוכני המזון הקטנים הללו קמים דווקא בתוך מרכזי הקניות ולא מחוץ להם.
אבל הצלחתם של שוקי המזון של ימי שישי בקניונים מפיחה תקווה כי עוד לא מאוחר לשנות את המגמה. הישראלים שמצביעים ברגליים וגודשים את דוכני הבוטיק הקטנים הללו יפקדו אותם באותה הנחישות ובאותה ההתלהבות גם אם הם יועמדו, למשל, במרכז העיר או במרכזה של שכונה גדולה.
כל מה שצריך לעשות כדי לבחון את התיאוריה הזאת הוא לאפשר לאותם בעלי דוכנים לפתוח אותם ברחבה גדולה בכיכר מרכזית או באחד מהרחובות הראשיים ולהזמין את הציבור.
והציבור יגיע. הוא יגיע מכיוון שסחורה איכותית וטרייה מבוקשת יותר ממוצר תעשייתי נחות שאפשר לקנות ללא הגבלה בכל ימות השנה בכל סופרמרקט. הוא יגיע מכיוון שריכוז הדוכנים בכיכר גדולה אחת ישווה להם מראה צבעוני יותר, מלבב יותר ומושך את העין הרבה יותר. הוא יגיע מכיוון שלפחות בחודשי האביב והקיץ, אור השמש נעים ומחמם פי כמה מאור הניאון.
אם לקברניטי העיר חשוב לפתות את התושבים לשוב אל חיי הרחוב, העברתם של דוכני שישי הללו מהקניונים אל המרחב הציבורי הפתוח תהיה דרך מצוינת להתחיל במלאכה.
הכותב הוא יועץ תקשורת, מרצה, מבקר, סופר ומטייל
