הסינמטק בחיפה (צילום: שי אילן)
הסינמטק בחיפה (צילום: שי אילן)

ימי הקולנוע של פעם

פורסם בתאריך: 9.3.19 20:59

אני מתגעגע לימי הקולנוע של פעם. לא רבים יודעים זאת, אבל היו שנים שבהן ישראל הובילה את העולם בצריכת קולנוע ביחס לאוכלוסייה, וחיפה היתה בירת בתי הקולנוע העולמית. מסיבה לא מובנת הובילה העיר הן במספר אולמות הקולנוע שהיו בה והן במספר הצופים, ורוב בתי הקולנוע בעיר היו מרוכזים בשטח די קטן בשכונת הדר הכרמל.

להלן רשימה חלקית בלבד של אולמות קולנוע שפעלו בהדר: ארמון, אורה, עצמון, רון, מירון, פאר וחן. אלה לא היו “סתם” אולמות קולנוע שהקרינו הצגות יומיות של סרטים אמריקאיים או אירופיים (וכן, היו גם כמה אולמות שנהגו להקרין סרטים מעט פחות “מהוגנים” בעידן שקדם לתעשיית קלטות סרטי הזימה הפיראטיות) אלא מוקדי תרבות ובילוי עיקריים. בתי קפה צמחו ופרחו סביבם, חנויות האופנה שקקו, תנועת האוטובוסים והמוניות היתה ערה במיוחד ורבים מצעירי העיר ישבו בשעות אחר הצהריים על הברזלים בשולי המדרכות.

אני עוד זוכר איך כילד נפתחו עיני בתדהמה כשנחנכו במגדל הנביאים שני אולמות הקולנוע המתקדמים ביותר אז בארץ – רב גת 1 ו־2, ואפשר היה להגיע אליהם בנסיעה בכרמלית מגן האם. אחר כך נפתחו בתי הקולנוע במרכז חורב ואחריהם בלב המפרץ.

הימים היו ימי פריחת הקולנוע הביתי, ורשתות השכרת הסרטים לצפייה ביתית שגשגו. עם השינויים בהרגלי הצפייה הוקמו מתחמי הקולנוע המסחריים הנוצצים בקניונים החדישים, שהציעו חוויית בילוי מלאה שכוללת לא רק סרט ופופקורן אלא גם שופינג, בתי קפה ופאבים. חוויית הצפייה הפכה אינטימית וסובייקטיבית יותר.

בתי הקולנוע הישנים לא השכילו להתמודד עם מתחמי הקולנוע החדישים. הצגה יומית בשעה 16:00 כבר לא עניינה איש. וכך הלכו בתי הקולנוע הללו ונסגרו, עד שנעלמו כמעט כליל מנופי ארצנו ועירנו. רבים מהם, כמו רון ואורה, עומדים גם היום עזובים ומתפוררים, ורק אותיות סדוקות, מעוטרות בנורות זכוכית מנותצות, עודן מזכירות מה שהיה שם פעם.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

הקולנוע של פעם כבר לא יחזור לימי תפארתו. את הצופים הצעירים, המורגלים בחוויית הקולנוע הרב חושית של ימינו, כבר לא יהיה אפשר ללמד ליהנות מצפייה תמימה בסרטי קולנוע איכותיים באולמות גדולים.

דווקא כיום, בזמן שהעירייה עוד מחכה שהיזמים הפרטיים שרכשו את המבנים יממשו את זכויותיהם ויפתחו בהם מרכזי מסחר ועסקים תוך שימור ערכם האדריכלי והאסתטי, אני סבור שמן הראוי לשקול דווקא בהדר פתיחת בית קולנוע שכונתי חדש.

הצלחתו של הסינמטק, אשר ממלא אולמות בקצב מרשים, ונוכחותו הדומיננטית בתרבות העירונית של פסטיבל הסרטים הבין לאומי השנתי רק מוכיחים כי למרות השנים שחלפו והתמורות שחלו בענף, תשוקתם של תושבי העיר לקולנוע איכותי ולחוויית צפייה טהורה לא עברה מן העולם.

פתיחת אולם קולנוע חדיש בגודל בינוני בלב שכונת הדר, שמקרין בכל יום סרטי איכות חדשים וישנים, מקיים מחוות קולנועיות לבמאים ולשחקנים גדולים ועורך מרתון צפייה בסדרות קולנועיות גדולות, ערבי הרצאות על קולנוע ואולי אפילו מיני פסטיבל משל עצמו, יהווה משב רוח תרבותי מרענן ומעורר – מצרך כה נחוץ לשכונה המתחדשת – וגם יביא אליה קהל מבקרים חדש שאולי אינו פוקד אותה כיום משלל סיבות.

פתיחת בית קולנוע כזה יהווה גם מחווה נאה ומרגשת לימי הזוהר של הקולנוע בחיפה.

הכותב הוא יועץ תקשורת, מרצה, מבקר, סופר ומטייל

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר