החיים במרחב משותף בחיפה הופכים אותה למקרה בוחן מיוחד בנוף הישראלי. היכולת והניסיון של הקהילות היהודית והערבית, על אף אופיין המורכב, לייצר מרקם חיים עירוני ייחודי שמתאפיין בהכלה ובקבלה של השוני התרבותי, למרות המחלוקות הפוליטיות וההיסטוריה הלא פשוטה של העיר, יוצר הזדמנויות לשותפויות רבות שבמקומות אחרים בארץ נראות בלתי אפשריות.
במשך עשרות שנים, חיפה שנחשבה לעיר פועלים קלאסית היתה מקום שבו עבדו זה לצד זה ערבים ויהודים במגוון רחב של תחומי עיסוק – מעבודת כפיים ועד למתן שירותים לאזרח במשרדי הממשלה. אם בעבר החיים המשותפים היו רק בנקודות המפגש של מקומות העבודה והמסחר, דפוס זה משתנה בשנים האחרונות. ניתן לראות, בעיקר בקרב מעמד הביניים הערבי, תהליך של יציאה ממרחב החיים בשכונות הערביות, שהתנהלו להם בתוך דפוסי חיים מסורתיים, לשכונות יהודיות במעלה ההר של חיפה החדשה והבורגנית.
השילוב של חיים מודרניים ורכישת השכלה אקדמית שהובילה להתפתחות מעמד ביניים משכיל יצר באופן טבעי תהליך של שינויים גם בתפישות הפוליטיות. הפסיפס האנושי של המרקם הפוליטי בקרב ערביי העיר הוא מורכב. כך, לצד היותה של חיפה מרכז חשוב של פעילות פוליטית בעלת גוון לאומי פלסטיני ברמה הלאומית, נוצרה גם מגמה של השתלבות הולכת וגוברת של צעירים ערבים בתוך המפלגות הציוניות, בעיקר אלה בעלות תפישות העולם של השמאל. צעירים אלה מהווים דוגמה לקבוצה חברתית באוכלוסייה הערבית שמחפשת להשתלב במרקם החיים הישראלי. הם חלק מדור ששואף לחיות כשווה בין שווים.
רוצים להישאר מעודכנים?
הדרך להשתלבות בתוך החברה ישראלית נעשית גם באמצעות פעילות פוליטית. החברה הישראלית חייבת להתעורר ולהושיט יד מזמינה לצעירים שרוצים לחולל שינוי. כן, פוליטיקה היא לא מילה גסה. המגרש הפוליטי הוא המקום שבו מתקבלות ההחלטות החשובות הנוגעות לחיינו. הרצון לחולל שינוי כולל ולא רק מגזרי מעודד את הדור הצעיר לפעול. בבחירות המקומיות האחרונות ראינו צעירים ערבים רבים קוראים תיגר על הסדר הקיים, מובילים את הרשימות של המפלגות הערביות, מקימים רשימות א-מפלגתיות ופועלים בשותפות עם רשימות המזוהות עם מפלגות ציוניות. מגמה זאת ממשיכה גם במערכת הבחירות הארצית.
אם גוש השמאל-מרכז חפץ בהובלה של מהפך שלטוני, עליו להיות קשוב לחברה הערבית, להפסיק לפחד ממנה ולגלות כלפיה פתיחות. חיפה צריכה ויכולה לשמש מצפן ערכי עבור החברה הישראלית. המפגש בין צעירים יהודים וערבים במקומות העבודה ובמוסדות ההשכלה הגבוהה בחיפה מחולל שיח אמיתי שמוליד חברויות ושותפויות. המודל החיפאי של חיים משותפים שיוצרים מרחב רב תרבותי, אשר מדגיש את היופי שבשוני ומאחד קהילות סביב נושאים חברתיים-כלכליים, הוא מודל של תקווה.
החיים המשותפים בעיר והיכולות של צעירים רבים בה ליצור, לכתוב ולאתגר את הסדר הקיים יוצרים קרקע פורייה להפיכתה של חיפה למרכז של חדשנות פוליטית ורעיונית שתביא בשורה חדשה ברוחה של העיר אל כל חלקי הארץ.
הכותב הוא מומחה לחברה ולפוליטיקה הפלסטיניות, ראש התוכנית ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית עמק יזרעאל וחוקר במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה
