החלטתי לארגן רשימה של 11 דברים שאני ממש אוהבת בהדר. בין הקוראים יוגרלו חולצה של כוורת ותקליט שבור (פריטי וינטג’).
1. שכר הדירה. בחיפה, ועוד יותר בהדר, מקבלים יותר מ”ר עבור שקל חדש. תעריכו את זה, כי בתל אביב שכר הדירה שלכם קונה לכם סנדוויץ’ עם פסטרמה.
2. החומר האנושי. אנשי הדר הם סימפטיים, נגישים וידידותיים. הם לבושים סמרטוטי וינטג’, אוספים ג’אנק מהרחוב וצובעים את הראש בסגול.
3. ארכיטקטורה. הדר היא מוזיאון לתולדות עצמה בגודל טבעי (1:1). אני מסתובבת כאן עם הראש בעננים ומסתכלת על מבנים מפעימים. מעטים מהם מטופלים כראוי, אבל בעיר אחרת הם היו נמחקים לגמרי, הופכים לבוטיק למשהו או מפנים מקום לגורד שחקים עצום.
4. עניינים. כל הזמן קורה משהו בהדר – התרחשויות, מסיבות, צעדות, מפגשים. מרוב שאומרים שלא קורה כאן כלום, אי אפשר לעמוד בקצב של מה שקורה כאן.
5. וינטג’. מתגולל על מדרכות, מועמס על אוטובוסים ונופל מגגונים של סובארו. וינטג’ הוא מטבע פנימי בהדר. ידידויות מופלאות מתחילות בהחלפת מתלה כובעים בפחית זיתים מהאייטיז. חוק בלתי כתוב אוסר על רצח חפצים. נמאס מהכיסא? שימו אותו על המדרכה במסדה ומיד יגיע “איחוד הצלה”. מחר תראו אותו מרפד ישבן חתרני בקפה הפינה.
רוצים להישאר מעודכנים?
6. שמאלנים. חושבים שתל אביב היא בירת השמאל ההזוי? בדקו שוב. הדר היא מה שנשאר מהתקופה שבה ישראלים דיברו על שלום ועל שוויון. חיבוק חם מהסיקסטיז.
7. מוזרים. חושבים שתל אביב היא בירת ה־free spirit? לא בדיוק. אם אתם סטרייטים, לא עשירים ועברתם את גיל 35, תל אביב תאלץ אתכם להחזיק עבודה מסודרת ולהתלבש כמו בני אדם. הדר, לעומת זאת, היא בית לאנשים שלא אכפת להם מה אתם חושבים עליהם. מוזרות היא הסטנדרט, וזה דווקא עולה עם הגיל. “מה? אתה מהנדס? ומה ההורים שלך אומרים על זה?”.
8. החתולים. שמנים, חצופים, מדברים בשלוש שפות ותופסים מקומות חניה. כשאני מתקרבת לחתול רחוב בהדר הוא מראה לי את הזנב. לא בגלל שהוא מפחד אלא כי אין לי פטה כבד להציע לו.
9. קיטורים. אל תכעסו עלי, אבל מעולם לא פגשתי כל כך הרבה קוטרים בשכונה אחת. עלייה של שכר דירה מ־2,300 ל־2,500 שקל מלווה בהפגנות המוניות ובשביתות רעב. אם להיות כנה, בהתחלה חשבתי שזה מטורף, אבל מהר מאוד הצטרפתי למקהלה. מה פתאום כורתים פה עץ? למה יש ריח של עמבה ברחוב הנביאים? המרצפות רופפות, הפלאפל רותח, חתולים וכלבים מסרבים להיות אויבים, מי המשוגע שמוריד ספרים לרחוב ומחלק אותם בחינם באמצע החורף? מי המשוגע שמבקש כסף על ספרים משומשים? אתם לא מתביישים? טוב, די.
10. נגישות. תחבורה וחניה הן נושאים שחיפאים אוהבים להתלונן עליהם. כתל אביבית בעברי לקח לי זמן להבין שבחיפאית אין חניה = לא מצאתי בדיוק מתחת לחלון אלא קצת לידו/חיפשתי חמש דקות תמימות/שילמתי על חניה למרות שאני תושב. אבל היי, לא ממש חייבים רכב כדי לחיות כאן. יש תחבורה יחסית נוחה ומגוונת. ואוטובוסים בשבת.
11. “נא להפריע”. קבוצת הפייסבוק של שכונת הדר היא כנראה הקהילה הווירטואלית הטובה ביותר בעולם. עברתי לגור בה שנתיים לפני שעברתי לגור בשכונה. שעות של הנאה.
הכותבת היא יוצרת קולנוע המתגוררת בשוק תלפיות
