ירושלים לא עונה

השבוע פורסם כי המשרד להגנת הסביבה פנה בשבוע שעבר למשרד ראש הממשלה בפנייה בלתי שגרתית ודרמטית מאוד. “קדם את סגירת בתי הזיקוק במפרץ חיפה בשל הנזק הסביבתי החמור”, ביקש מנכ”ל המשרד להגנת הסביבה גיא סמט וציין כי “תעשיית הנפט היתה ועודנה עוגן מרכזי במפרץ חיפה, אך היא מאבדת את הובלתה כתוצאה ממגמות עולמיות הכוללות ירידה בביקוש לתזקיקי נפט לטובת המעבר לתחבורה חשמלית נקייה וייצור אנרגיה מגז טבעי וממקורות מתחדשים”.

זהו אירוע היסטורי של ממש. זו אולי הפעם הראשונה שבה משרד ממשלתי מאמץ באופן רשמי את מסקנות דוח מקינזי וקורא לראש הממשלה ליישם את הממצאים של הדוח שהוא עצמו הזמין. קריאה זו ודוח מקינזי שלפניה הן מהפכניות לא בשל הפניית הזרקור למחיר הסביבתי של תעשיית הדלקים והשמנים. המחיר הבריאותי והסביבתי, למרבה הצער, עדיין אינו מחולל כאן מהפכות אמיתיות. הקריאה היא מהפכנית מכיוון שהיא מבקשת לפגוע בבטן הרכה באמת, היכן שכל אחד יכול להבין – בכיס.

זוהי קריאה לסגירת המפעלים המזהמים לא רק בגלל שהם מזהמים, אלא מכיוון שבקרוב לא תהיה בהם עוד תועלת. השימוש בדלקים פוסיליים הולך ופוחת בכל שנה, ותעשייה המבוססת על דלקים אלה תפשוט בקרוב את הרגל. מה הטעם להמשיך ולפתח משק המבוסס על אנרגיה מיושנת שאין לה עוד ביקוש, תוהה סמט, ובמיוחד כשמחירה הסביבתי והבריאותי הוא כבד כל כך.

קריאתו של סמט מצטרפת לתוכנית "מפרץ החדשנות" של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) שהוצגה בדיוק לפני שנה ואשר מציירת בקווים ורודים וענוגים את חזונה של הרשות למפרץ חיפה העתידי, ללא תעשייה פטרוכימית כלל, עם עשרות אלפי יחידות דיור, עם מרחבי תעסוקה, נופש ופנאי ועם פארקים ירוקים ויפים.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

בשתי מערכות הבחירות האחרונות הובילו הארגונים הסביבתיים את המאבק הציבורי למען אימוץ דוח מקינזי והתוכנית של רמ”י כחלק מהבטחות הבחירות של המפלגות. אלא שאין לתלות תקוות רבות בפנייה זו של המשרד להגנת הסביבה, כפי שאין לבנות על תוכניתה של רמ”י או על יישום המלצות דוח מקינזי. הפלונטר הפוליטי בירושלים הוא מצב הרה אסון לחיפה. כבר יותר משנה שכל עבודת הממשלה תקועה ולא מתפקדת, ממתינה למנהיג שירכיב ממשלה אשר תזכה לאמון הכנסת ותחלץ את כולנו מהפקק.

עתידו של מטרופולין חיפה כולו ובריאותם של מאות אלפי תושביו הם נגזרות של החלטת ממשלה אמיצה אחת ופעולה נחושה שתבוא בעקבותיה. אך בהיעדר ראש ממשלה מתפקד, בעת שהממשלה כולה היא ממשלת מעבר נטולת סמכויות של ממש, ובזמן שהכנסת שזה עתה הושבעה כבר נערכת לקראת פיזורה והליכה לסיבוב בחירות שלישי רצוף, למי יש זמן או מוטיבציה להציל את מפרץ חיפה?

כפי שסברתי באחד מטורי הקודמים, שנת 2019 היתה אכן שנה מבוזבזת עבור חיפה. כל הסוגיות המהותיות שמצריכות החלטות ממשלה וטיפול יסודי נדחו בשל חוסר עניין לציבור.

המשטר בישראל הוא משטר ריכוזי. ראש עיר הוא האיש החזק בעירו ויכול להזיז הרים וגבעות, אבל אין לו כל סמכות לגעת במפעל פרטי כלשהו, בטח שלא במפעל תשתיות לאומיות או בכל תשתית לאומית אחרת כמו נמל, מסילת רכבת או נמל תעופה. וכך, לא רק עתידה של התעשייה המזהמת ממתין להכרעה אלא גם שאלת נמל התעופה המשלים לנתב”ג, גורלו של פארק מורד הקישון, שאלת החשמול העילי או השיקוע של מסילת הרכבת על קו החוף ושאלת פתיחתה של חזית הים העירונית. עתידה האורבני של חיפה ועתידו של המטרופולין כולו תלויים בפתרון הסוגיות הסביבתיות–תשתיתיות הללו, ופתרונן ממתין שתקום סוף סוף ממשלה חדשה.

הכותב הוא יועץ תקשורת, מרצה, מבקר, סופר ומטייל