השבוע נכנסתי לחנות עתיקות מקסימה ליד התיאטרון העירוני בכוונה להעשיר את אוסף הגלויות החיפאיות שלי. לא תמיד אני מוצא משהו מעניין שעדיין לא נמצא באלבום, אבל הפעם נחו עיני על גלויה שנשלחה מפלשתינה לגרמניה – אשר עליה מופיע קולאז’ של תמונות יפות של מפעלים בחיפה, ומאחור הכיתוב “חיפה עיר תעשייה” – בהוצאת אדלר שנמצאת בהדר הכרמל.
עושה רושם שחיפה של שנות ה־30 במאה הקודמת היתה עיר עשירה שהתעשייה בה היתה גאוותה. התמונות מראות שנאים גדולים, מבנים תעשייתיים מאסיביים וגם תמונה אחת של הנמל.
כמובן שקניתי את הגלויה והכנסתי אותה אחר כבוד לאלבום המיוחד ביחד עם שאר הגלויות החיפאיות הנדירות. אבל הגלויה הספציפית הזו גרמה לי לחשוב – איך בדיוק הפכנו מעיר התעשייה לעיר אביונה? מה בדיוק קרה כאן?
לפני 30 שנה עוד היינו עיר חזקה ודי מתועשת. אפילו ההייטק, שהיה בחיתוליו, מצא את ביתו בחיפה, וכמעט 80 אחוז מההייטק בישראל היו מרוכזים בה. בהתאמה, גם מחירה של דירה בחיפה היה שווה כמעט למחירה של דירה בתל אביב.
אבל אז חיפה נרדמה בשמירה. בלי ששמנו לב – מתחת לאף ואחר כך באופן גלוי – הפכה תעשיית ההייטק המתקדמת לתעשייה שלא מתעניינת כלל בחיפה. אזורי תעשייה ענקיים צמחו להם בהרצליה, בתל אביב, בפתח תקוה ואפילו ביקנעם, שהיתה לפני 30 שנה יישוב מוכה גורל בפריפריה והיום נותנת לנו פייט רציני.
למעשה, חיפה מחזיקה היום רק בחמישה אחוזים מכלל ההייטק בישראל. נותרנו עם התעשייה הכבדה (שכבודה במקומה מונח) ועם המון מקומות עבודה שבהם אנחנו פשוט מוכרים דברים האחד לשני או נותנים שירות האחד לשני. עם משרות כאלה חיפה לא תתקדם לשום מקום.
רוצים להישאר מעודכנים?
אז מה עושים? מסתבר שיש גם אנשי חזון. אנשים שמבינים שאם חיפה תיפול כלכלית, כל הצפון ייפול כלכלית. אי אפשר לקיים את עכו, את כרמיאל ואת קרית שמונה בלי שחיפה תשגשג. אין קיום לגוף בלי הלב הפועם.
בשבוע שעבר קיבלנו סוף סוף את הבשורה שחיכינו לה – הבשורה שתחבר את האוניברסיטה ואת הטכניון אל מוקדי התעסוקה, את העיר התחתית ואת הדר שמשוועות להתחדשות אל המעסיקים הגדולים, אל החדשנות ואל הקדמה, ואת חיפה למקומות כמו עמק הסיליקון ולא לפלאקה.
התבשרנו על כך שאראל מרגלית, יזם ציוני ופטריוט צפוני (למרות שהוא ירושלמי), זכה במכרז של רשות החדשנות ביחד עם חבריו לקבוצת ILAB – מט”י חיפה, מלאנוקס ועמותת יוזמה לאומית. זהו מכרז שנועד לקידום יזמות טכנולוגית בחיפה ושמטרתו היא לבסס את מעמדה של חיפה כמוקד הייטק. במילים אחרות – סוף סוף הולכים אל התכל’ס ומקדמים את חברות ההזנק ואת היזמות, בדגש על העיר התחתית.
יהיה כאן שינוי תפישה שיתרחש עם כניסתה של הקבוצה לפעילות – לא עוד פעילות מנותקת מהעיר שנמצאת בשיפוליה, שמעודדת אנשים לעבוד בחיפה ולהתגורר מחוץ לה, אלא פעילות אשר מוטמעת בלב המרכז של חיפה, כזו שתעודד סינרגיה בין מוסדות הלימוד המובילים בעיר (האוניברסיטה והטכניון) לבין חברות ההייטק, כזו שתמלא את המשרדים הריקים, כזו שתביא את מיטב המסעדנים לתת שירות לעובדים מסביב, וכזו שתחיה את רחוב העצמאות ואת כל הרחובות מסביב לו. ביחד עם הפאבים ועם מקומות הבילוי שכבר עכשיו עובדים חזק בעיר התחתית (ויעבדו עוד יותר חזק כשיעברו אלפי עובדים להתגורר בעיר התחתית ובהדר), הולך להיות פה מדהים.
באופן אישי אני מקווה שבעוד 80 שנה ימצא מישהו גלויה של חיפה משנת 2020, שעליה כתוב “חיפה עיר התעשייה המתקדמת”. עם אנשים כמו מרגלית ושותפיו, כיף לחלום על עתיד מתוק לחיפה.
הכותב הוא פעיל פוליטי
שלומי
שיקוע הרכבת , תאורת לד נעימה ברחוב וניקיון זה יהיה
התחלה מעולה .