זיהום אוויר במפרץ חיפה (צילום: רמי שלוש)
זיהום אוויר במפרץ חיפה (צילום: רמי שלוש)

אנחנו רק אורחים כאן

פורסם בתאריך: 21.4.20 08:02

מדינת ישראל והעולם כולו מצויים במשבר עולמי שסופו עדיין לא ברור. נגיף הקורונה מתפשט בכל מקום בלי להבחין בין צבע, דת, גזע, מעמד או השכלה, והוא ככל הנראה יפגוש את כולנו. משבר הקורונה הוא לא רק משבר בריאותי אלא גם משבר כלכלי עמוק. גם אם הנגיף ייעלם מחיינו בקרוב או שנצליח למצוא לו חיסון או תרופה, אנשים רבים יתקשו להתאושש מהמשבר הכלכלי שאליו הם נכנסו בחסות הסגר הכפוי וההכרחי.

לצד המשברים הכלכליים והבריאותיים הפוקדים אותנו, חשוב לנצל את ההזדמנות שנקרתה בפנינו לחשב מסלול מחדש בכל הקשור לחיים שלנו על כדור הארץ. בשנים האחרונות הלכה וצמחה תרבות הצריכה והייבוא של מיליוני מוצרים. מדי יום מיליוני ישראלים, כמו תושבי מדינות רבות בעולם, צורכים בגדים, נעליים, אביזרים, משחקים ועוד אלפי חפצים חסרי תועלת שישכבו בארון. מדי יום מיליוני כלים חד פעמים נזרקים לפחים, ואם לא די בשימושם ההרסני לסביבה, הרי שהם מושלכים לפח הרגיל ולא לפח המיחזור. מדי שנה מתווספים עוד ועוד רכבים ראוותניים ומזהמים לכבישי ישראל (לפי דוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2019 התווספו עוד כ-361,000 כלי רכב מנועיים לכבישים – גידול של 4.9 אחוזים בשנה), ומרכזי הערים ממשיכים לסבול מבעיות קשות של פקקים שגורמים לזיהום אוויר משמעותי. ובכל שנה קם ומתווסף עוד מפעל מזהם, ומפעלים פטרוכימיים קיימים מבקשים להוסיף עוד ועוד מתקנים מזהמים, כך שהתעשייה המזהמת מביאה להחרבתה של סביבתנו.

בימים אלו, כשנגיף הקורונה מרחף מעל ראשינו, כולם – מהאזרח הקטן ועד לראש הממשלה – מחפשים סיבות ואשמים להתפרצותו של הנגיף. מדענים חוקרים את מקורו, אנשי דת מצביעים על ימי התורה, טבעונים מצביעים על הסיני עם העטלף. אך הנושא העיקרי והמתבקש מכל שכולנו לא מבחינים בו הוא שאנחנו רק אורחים על פני כדור הארץ, ומשבר הקורונה הוא התחלת ההתאוששות של הכדור ממשבר אקלים שנמשך כבר שנים.

וכאורחים, מתחילת האנושות ועד כה דאגנו להתפתח ו"לפתח את איכות חיינו", ולא בדקנו את ההשלכות של ההתפתחות הזו. דוגמאות בולטות לכך הן המפעלים הפטרוכימיים שנבנו בתוך ערים והרכבים הנוסעים בכבישים ושורפים מדי יום טונות של דלקים. שריפת דלקים היא הגורם העיקרי לתחמוצות חנקן רעילות שנפלטות כגזים ומזהמות את איכות האוויר שאותו כולנו נושמים – בני האדם, בעלי החיים, הצמחים וכל מי שזקוק לחמצן נקי. עכשיו, כשהמגיפה מבודדת אותנו וגורמת לנו להסתגר בבתים, חלה ירידה בפעילות המפעלים ובתנועת כלי הרכב בכבישים, וניתן להבחין בשינוי אקולוגי-סביבתי.

 

 

חודשי החורף והאביב בחיפה ידועים ככאלה שבהם נרשמים ריכוזים גבוהים של תחמוצות חנקן רעילות. למשל במרץ 2018 נרשם בתחנת הניטור באזור נשר ריכוז של ppb 14.4 (חלקיקים בביליון באוויר), במרץ 2019 נרשם באותה התחנה ריכוז של ppb 13.2, ואילו החודש, במרץ 2020, ירד ריכוז תחמוצת החנקן בכ-25 אחוז ונרשם ריכוז של ppb 9.5 – נתון שאופייני לעתים בחודשי הקיץ. מכאן ניתן להבחין כי בעודנו נאבקים על חיינו מפני המיגפה, כדור הארץ מתחיל בתהליך התאוששות והחלמה משנים של "התפתחותנו", ושינויים אקולוגיים-סביבתיים נוספים ימשיכו להתקיים כל עוד האנושות תסתגר. זיהום האוויר והנזק לכדור הארץ הוא לא רק בשריפת דלקים לתחבורה. ייצור הפלסטיק מקורו גם הוא בזיקוק דלקים, השימוש בו עולה עם השנים, והצריכה המופרזת שלו משמעה עוד ועוד ייצור של פלסטיק, שנשאר איתנו לנצח.

לכן עלינו לקחת את ההזדמנות, להפיק לקחים ולקבל החלטות חדשות ממשבר הנגיף. בואו נעצור את הצריכה המיותרת והבלתי מבוקרת, נשתמש בכלים רב פעמיים, נמחזר, נפסיק לרכוש ולזרוק מזון בכמויות, נוותר על נסיעות ברכבים הפרטיים ונשתמש בתחבורה הציבורית, נתנגד להתרחבות מפעלים מזהמים שנועדו בעיקר להעשיר את בעלי ההון, נקדם שימוש באנרגיות מתחדשות, ובעיקר נפעל לחיים ברי קיימא על כדור הארץ.

את כל זה נוכל לעשות אם נתכנס בחזרה לחיים קהילתיים המבוססים על כלכלה מעגלית בקהילה – רכישה מחברי הקהילה שלנו, חיזוק החקלאות הישראלית, חיזוק היצרנים הישראליים באופנה, בהייטק ובביוטק ועוד. אמנם הגלובליזציה תרמה רבות לקידום האנושות, אך יש לה גם חסרונות רבים שפגעו בחיים של כולנו. זו העת להמשיך בגלובליזציה ובפיתוח יחסים בין מדינות, אך לא על חשבון חיי הקהילה והסביבה. אולי נשלם יותר בטווח הקצר, אך התמורה בטווח הארוך לנו ולסביבה תהיה עצומה. זו ההזדמנות של כולנו להתחיל לכבד את הכדור שמארח אותנו, להיות אנשים טובים יותר לעצמנו ולסביבה, להוקיר תודה על הזכות להתקיים פה, לשמור על הטבע ולתת לו את ההזדמנות לשמור עלינו. זה לא חשוב רק לנו, אלא כדי שילדינו ונכדינו יוכלו לחיות פה בכבוד.

 

* הכותבת היא עורכת דין, חברת מועצת העיר ויו"ר איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה

 


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בחיפה?

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו – חיפה והצפון"


 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

4 תגובות
  1. הדס

    מקסימה וחכמה,לוחמת אמיתית להגנת הסביבה בחיפה ,ואיכות התושבים בעיר

  2. שמואליק גלבהרט

    מצטער להעיב על הפירגון. איגוד ערים להגנת מה? הסביבה? או התעשיה. כי איך אפשר להגן על הסביבה, אם מנכ"ל האיגוד, בעצמו ובקולו, מצהיר שהוא תומך בתעשיה ואפילו בהרחבתה. ובמילים שלו "חושש שאם המפעלים יעזבו, הסכנה היא שיקומו במקומם מרכזי מסחר". מילים שלו! ולא רק מילים, הוא אינו מהסס לסלף חוות דעת מומחים כדי לגונן על מפעלים מזהמים. כל התעוד על כך הועבר ליו"ר האיגוד שרית גולן, ובכל זאת היא מתעלמת, ראשת העיר מתעלמת, והן משאירות אותו בתפקידו כבר שנה וחצי אחרי הבחירות, במקום להגיש תלונה במשטרה! ומסתפקות במיחזור מאמרים על איכות סביבה…

  3. יעקוב אנוור אתניאל

    אנחנו רק אורחים זה נכון אבל את הזבל שלנו לא צריכים להשאיר או לזרוק על האחרים שכל אדם ואדם יעשה חשבון נפש והכל למה זה קורה בגלל הכסף הזבל הזה ..העשירים של העולם חושבים שהם תרבותיים ואינטלגנטים יותר מהעניין זאת העובדה הקיימת..לצערי הרב בעולמנו 7באי

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר