מסיבת ריקודים (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב INGIMAGE)
מסיבת ריקודים (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב INGIMAGE)

אירוע לב

פורסם בתאריך: 3.6.17 10:40

אז מה היה לנו החודש? חגגנו על כל חיות המשק במנגל ואחר כך על שולחן גבינות, הרחבנו עוד קצת את החור באוזון עם חג שכולו המצאה אחת גדולה, דונלד טראמפ קפץ לביקור ואורן חזן התנהג כמו אורן חזן, וציינו את יום ירושלים המערבית, אבל הערב הכי חשוב, מפרך ומאתגר עבורי היה אירוע בר מצווה משפחתי שבכלל לא השתייכה לצד שלי אלא של אשתי. המסקנה שלי מהערב הזה: חייבים לחוקק חוק שקובע שההורה האחראי על הילד בזמן אירוע משפחתי יהיה ההורה שהמשפחה שלו חוגגת.

זו היתה הפעם הראשונה שבה הקטנה הצטרפה אלינו לאירוע ערב לאחר שהסכמנו שהיא מפותחת מספיק כדי לא להירדם כבר בדרך לשם. זה התחיל בקבלת פנים עם פיצוץ של שני בלונים, המשיך בבופה עם שליחת ידיים לכל צלחת ומזלג, משם עברנו לשפיכת כל הרטבים בעמדת הסושי, בהמשך עצרנו בבר בשביל להפוך קצת קיסמים ובירה על אבא, ובסוף התיישבנו בכיסא תינוקות ליד השולחן, אבל לא לפני שהפלנו את המגש של המלצר. כבר ראיתי שאצטרך להשאיר לו טיפ שמן רק כדי שישרוד איתנו את שאר הערב.

ייאמר לזכותה שהיא לא נבהלה מהזיקוקים, מהאורות ומהמוזיקה, וייאמר לזכותי ששחררתי אותה ליהנות ברחבה בלי לקשור אותה לזרוע שלי. אין דבר יותר חמוד מלראות את הילדה מנסה לרקוד עם כל המבוגרים תוך שמירה על בלון שגדול ממנה פי שניים. לפחות ככה אתה חושב עד שמגיעה עוד תינוקת לרחבה, ולא סתם תינוקת, אלא אחת כזאת שזורמת עם המשקפיים המוארים ולא מורידה את הקשת הצבעונית שסבא שם לה. באותו הרגע הרגשתי משהו שטרם חשתי בחודשים הקצרים שלי כאבא – תחרות. זה לא היה מתוכנן, פשוט התת מודע הניע אותי, וכך מצאתי את עצמי רודף אחרי צלם המגנטים, תוקף את האיש עם האטרקציות, משלם בסתר לצלם הווידאו, מנסה בכוח להרים את הילדה על הכתפיים והכל בשביל שתהיה הכי חמודה באולם. ואז הרגשתי משיכה בעורף. אשתי לקחה ממני את הילדה, הפשיטה מעליה שני ק”ג של אביזרים ושלחה אותי לשולחן. אחרי שתי כוסות בירה ודואט של מושט עם סלמון נוכחתי לראות שהילדה נהנית הרבה יותר בלי כל האלמנטים והמבטים. תן לה לרדוף אחרי בלון ולהתנגש באנשים, ולא רק שהיא הכי מבסוטית בעולם אלא גם נראית הכי חמוד באולם.

אחרי שאשתי שחררה אותי מהעונש, הערב שלי התחיל. בשבוע שעבר כתבתי שאין דבר קשה ומעייף יותר מאשר להיות עם ילדה בפארק שעשועים. ובכן, טעיתי. לרדוף אחריה באולם מלא באנשים שיכורים ובילדים מעופפים זה הרבה יותר מסוכן ומעייף. באיזשהו שלב אפילו העפתי ילדה בת 5 שרצה לכיוון התינוקת שלי, ונאלצתי לסגור את זה מולה עם שוחד בדמות בלון בצורת כובע.
האורחים כבר סיימו את העיקרית, המלצר הניח את הקינוחים על השולחן, ילד הבר מצווה רקד סלואו עם אמא שלו, ואני עדיין הייתי עסוק בלא לאבד את הקטנה בים הנצנצים והקונפטי. פעם הייתי נשאר אחרון באירועים, הפעם התחלתי לעבוד על אשתי כבר ב־22:00 שנהיה מאוחר ושהילדה משפשפת את העיניים מרוב עייפות. אין מה לעשות, לפעמים צריך לשקר ביחסים כדי להשיג את המטרה. בסופו של דבר יצאנו רק ב-23:15 אבל זה הרגיש לי כמו 5:00 לפנות בוקר אחרי מסיבת טבע.
עונת האירועים רק החלה אבל אני כבר החלטתי שבכל אירוע קרוב אני מתנדב להישאר עם הילדה ועם הכלבה בבית. עדיף לוותר על קבבוני טלה לטובת תחליף חלב.

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר