אז את מי נישקתם בחצות שבין שנת 2017 לשנת 2018? את האשה, את החברה, בחורה זרה או את הכלבה? אני נישקתי את הכרית. ככה זה שכל הבית נדבק בווירוס בגלל שבגן של הילדה אין שומר בכניסה שמסנן ילדים חולים, למרות שילד חולה בגן מלא בילדים בריאים יכול להיחשב כפיגוע כימי לכל דבר.
כבר עשרה ימים שהילדה חולה בבית עם וירוס מדבק, ואני מרגיש כמו בחדר סטרילי בבית חולים. כל חפץ שנופל בקרבתה עובר הרתחה וניקוי תוך כדי סיכון שהחפץ עצמו יתאדה. כבר איבדנו מוצצים, צעצועים, סכו”ם וכמעט את הכלבה בשיטת הניקיון הזו. אבל זה לא מנע מאיתנו, ההורים, להידבק גם כן, וכך מצאנו את עצמנו בליל הסילבסטר מעולפים במיטה וקופצים לכל אנקת כאב של הקטנה (והיו הרבה כאלו). הקטע הכי מעצבן בכל הווירוס הזה הוא שאין לו טיפול ושהוא אמור לעבור מתישהו מעצמו, אז פנינו לרפואה המשלימה ששם הרופאים הם חברים ומשפחה. כולם הסכימו על פתרון אחד – חלב עזים. איפה אני מוצא עכשיו תיש ומבקש ממנו לחלוב את אשתו? אחסוך לכם הטרחה שבחיפוש ואציין שאין רועי צאן בדפי זהב, אין להם דפי פייסבוק או אתרים בגוגל, וגן החיות לא זורם עם אבות בפינת ליטוף שנוגעים לחיות באיברים מוצנעים.
רוצים להישאר מעודכנים?
בסופו של דבר, בזכות פוסט בקבוצת אבות סגורה מצאתי חבר שגם הבן שלו עבר משהו דומה לפני כמה ימים ושנשאר לו מעט חלב עזים שהוא הביא מרועה צאן בן 90 משפרעם. אם זו לא היתה המציאות יכולתי לכתוב את זה בתור תסריט לסרט בדיוני. עכשיו רק נותר לי “למכור” את זה לילדה שלי בתור משקה תות מתוק וטעים. זה לא היה קל. חצי מהחלב נשפך על הרצפה והפך את הכלבה שלי למאושרת. החצי השני נשפך על הפנים של הילדה ועל חולצתה, אבל בדיעבד זה היה טוב כי החלב צריך לבוא במגע עם הפצעים. אני לא יודע אם חלב העזים עזר או שאולי זה היה תרכיז החרובים שהבאתי מחנות טבע יקרה בהגזמה או שיש מצב שהרופא באמת צדק ושהטיפול הכי טוב הוא הזמן שיעבור, אבל בסופו של דבר הילדה החלה לחזור לאיתנה ולשגרה שבה היא בוכה בעיקר בגלל כשהיא לא מקבלת את מה שהיא רוצה.
אז אני לא יודע את מי נישקתם בסילבסטר, אבל אני מקווה שפתחתם את השנה האזרחית החדשה ברגל ימין, בלי הודעת פיטורים, הוצאת ימי מחלה, טלפון מהבנק או רשימת מטלות מהאשה. שנת 2017 היתה בסדר גמור אלי. היא אמנם התחילה עם הרשימה שציינתי פה למעלה, אבל היא השתפרה בהמשך והסתיימה בקול תרועה רמה. שנת 2018 התחילה עם הוצאת ימי מחלה אבל בגלל הילדה (שזה יותר נורא), אך רשימת המטלות מהאשה התקצרה, הטלפון מהבנק היה כדי להציע לי השקעה חדשה, ובמקום הודעת פיטורים קיבלתי עוד לקוח חדש. ככה זה כשאתה עצמאי – רק אתה יכול לפטר את עצמך.
אני צריך לסיים עכשיו כי הרועה יושב אצלי ומבקש שאקדם אותו בפייסבוק, אז חפשו בפייסבוק “רועה צאן עם ניסיון” ותעשו לו לייק. שנה טובה.
