כמה עולה היום מיץ תפוזים טבעי סחוט? בסופר זה יעלה לך בסביבות 27 שקל לבקבוק, בבר המיצים בפינת הרחוב או בקניון תשלם 16 שקל לכוס, ובמקום עם שם מחייב כמו שביל התפוזים אפשר לקבל תמורת 135 שקל שישה קילו תפוזים שתצטרך לסחוט בעצמך. ואני לתומי חשבתי ששביל התפוזים זהו שביל פתוח לציבור שאפשר ללכת בו ולקטוף תפוזים להנאתך.
כניסה עולה 55 שקל למבוגר (כפול שניים כמובן), והילדה שלי עדיין לא הגיעה לגיל שנתיים אז לא הייתי צריך לשלם עבורה. מעולם לא תיארתי לעצמי שלא ארצה שהילדה שלי תגיע לגיל שנתיים. עד הגיל הזה היא לא משלמת על טיסות, על מלונות ועל כרטיסי כניסה להופעות ולפארקים. עכשיו אני מבין למה קוראים לזה גיל שנתיים האיום. זה לא בגלל שהם הופכים להיות דעתניים, צעקניים ונודניקים עם מודעות עצמית, הם פשוט מתחילים להיות עול כלכלי (בצחוק כמובן, העול הכלכלי מתחיל מגיל 0).
נחזור לשביל התפוזים. שם מותר לך לקטוף תפוזים להנאתך ככל שתחפוץ, אבל אם תרצה לצאת איתם מהמטע תצטרך לרכוש שק רשת פצפון ב־20 שקל ולהעמיס עליו עד שהוא מתמלא, כלומר לא יותר מחמישה-שישה קילו. עכשיו, כשיש לך שק תפוזים מרענן, תיאלץ לסחוט אותם בעצמך בפינת סחיטה. בתשלום. כן, כן, מה ששמעתם – פינת סחיטה בתשלום שבה סוחטים פעמיים, גם את התפוזים וגם את הארנק. כמובן שאין מצב לחכות עם הצמא עד לשלב הסחיטה, אז בזמן שהילדה רודפת אחרי מנדרינות, אתה קונה בקפיטריה שלושה טילונים, שני קולה זירו ואחד כבוד עצמי.
רוצים להישאר מעודכנים?
אני חייב לפרגן לבעלי המקום שחשבו על מינוף כלכלי גאוני למטע פירות הדר. למה להזיע בקטיף, לצאת להפגנות עם כל שאר החקלאים ולהילחם נגד הרשתות הגדולות כשאפשר להפוך את המטע לפארק שעשועים מאולתר?
המקום עצמו הוא באמת יפה ומושקע עם המון פינות ישיבה ועם רעיונות מדליקים כמו בתים על עץ (ארגז תפוזים ריק תקוע על עץ נמוך), אומגה (אם אתה ילד בן 3 שמתלהב מחבל בגובה של מטר מהקרקע), רחבת בימבות (שזה כמו מכוניות מתנגשות אבל במהירות של 0 קמ”ש על אספלט חם וכואב), פארק חבלים (אם אתה אבא לילד בן 7 פלוס כי אחרת אין לך מה לחפש שם – ניסיתי), ג’ימבורי לזאטוטים (כמו בכל קניון שכוח אל), והמטע עצמו שבו אתה יכול לקטוף כאוות נפשך אבל אסור לך לסחוט עצמאית במטע (נשבע לכם שהיה שלט שאוסר זאת).
אז עוד שבת עברה בהוצאה מוגזמת וחסרת פרופורציות, כי כמובן שאי אפשר לחזור הביתה בלי לעצור באיזו מסעדה מזרחית (לא חשוב שמות) ששוחטת אותך עם קבב כבש, ורק אחרי שפותחים לך שולחן מלא בסלטים מגלים לך שזה בתשלום מופרז של 50 שקל לראש.
אבל גם ההוצאה הזו היא שווה לכל כיס כשאתה רואה את הילדה שלך מאושרת, את אמא שלה רגועה מזה שלא נתקענו בבית, ואת האבות שמזדהים איתך במבט חלול ועם תנודת ראש ממורמרת.
בסוף היום מצאתי את עצמי סוחט תפוזים לקנקן בזמן שהילדה עומדת לידי סחוטה מעייפות ואחרי שלוק אחד זורקת את הכוס לפח כי זה לא טעים. לסיכום: אני מרגיש סחוט. כלכלית ורגשית.
