נוע ינוע הדרגנוע
האם חיפה תהיה העיר הראשונה בארץ, שבה יפעלו, בנוסף לכרמלית, גם דרגנועים? תוכנית האב לדרגנועים, שהוצגה בפני חברי מליאת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, תשלים את רשת התחבורה הציבורית בעיר, הכוללת כיום אוטובוסים, מיניבוסים, כרמלית, מטרוניות (רכבת קלה), שבילי אופניים ורכבלית.
תוכנית התחבורה המהפכנית תאתר מיקומים לכ-200 דרגנועים בעיר, שייבנו בתהליך הדרגתי לצד אזורי ההתחדשות השונים בעיר.
הקריטריונים, אליהם התייחסו מתכנני הפרויקט, בבחירת המיקומים המוצעים להצבת הדרגנועים, היו, בין היתר: רמת השיפוע בהם, מרחקם מתחנות תחבורה ציבורית ומידת קרבתם לאחד מהצירים המרכזיים או המוקדים השכונתיים בעיר.
בין המקומות המוצעים להקמת הדרגנועים: בין מרכז הכרמל לשכונת הדר, בין בנייני העירייה לקריית הממשלה, בין מתחם שוק תלפיות לרחוב הרצל והחלוץ ולוואדי סאליב ובין רחוב הגליל לרחוב נתיב חן.
ברחבי העולם ניתן כיום למצוא דרגנועים במספר מדינות – בהן ספרד, הונג קונג, פורטוגל וסין.
נווה שאנן רבתי
שכונת נוה שאנן רבתי, הכוללת גם את יזרעאליה, זיו ורמות רמז, היא השכונה הגדולה ביותר בחיפה ומונה כיום כ-44 אלף תושבים, שהם כ-15 אחוז מאוכלוסיית העיר.
תוכנית ההתחדשות העירונית של השכונה, שהוכנה על-ידי האדריכלית פרופ' אירית צרף נתניהו, מחלקת את השכונה לרבעים, כאשר כל רובע יפותח בהתאם למאפייניו הייחודיים. אחד המרכיבים המרכזיים בתוכנית הוא יצירת שלד ראשי, תוך ראיית הרחובות המישוריים והנוחים להליכה כאזור המרכזי של השכונה. רחוב טרומפלדור, למשל, יפותח כרחוב עירוני ראשי, בעל עירוב שימושים, הכולל חזית פעילה של מסחר ומשרדים בשילוב מגורים בבנייה מגוונת. באופן דומה יפותחו גם הרחובות חניתה ושלום עליכם.
מרכיב מרכזי נוסף בתוכנית מתייחס ליצירת קישורים תחבורתיים – פנימיים וחיצוניים. במסגרת זו מציעה התוכנית הקמת מערך כבישים חדשים, שיציעו חיבור ישיר לצירי גישה מהירים לשכונה: חיבור השבשבת לשמחה גולן, חיבור נווה שאנן מזרח לכביש דורי ועוד. כמו כן ממליצה התוכנית על הכנסת קווי מטרונית, אשר יעברו ברחובותיה ובמוקדיה הראשיים של השכונה ליצירת חיבור פנים-שכונתי וכן לחיבור מהיר למוקדים כלל עירוניים. אמצעי תחבורה נוסף, שיצור קישורים לשכונה וממנה, הוא הרכבלית, שעתידה להתחיל לפעול בשנה הבאה ותחבר את השכונה ללב המפרץ ולאוניברסיטה.
מספר רבעים בשכונה יוגדרו כ"רבעים מיוחדים". כך, למשל, שכונת זיו תפותח כרובע סטודנטיאלי, שבו יושם דגש על שילוב מגורים לצד פיתוח עסקי בילוי, מסחר ותעסוקה. רחוב התיכון יוגדר אף הוא כ"אזור מיוחד" ויהווה חלק מ"רובע העסקים הקטנים", שבו יושם דגש על שמירת אופי המרקם ועידוד פתיחת עסקים קטנים.
היבט חשוב נוסף, עליו מושם דגש בתוכנית, הוא ערכי השימור בשכונה. התוכנית ממליצה להכריז על גרעין נו"ש, "הגגות האדומים", "כיכר בן ארצי" ועל הרחובות העורפיים לאורך רחוב טרומפלדור כמרקמים לשימור, בהם תותר בנייה מבוקרת. התוכנית מתייחסת גם לפיתוחם ושימורם של הערכים הנופיים והשטחים הירוקים, ומציעה, בין היתר, הקמת טיילת נוף היקפית מסביב לשכונה לצורכי פעילות ספורט ופנאי עם ספסלי ישיבה לצפייה אל הנוף הנשקף ממנה. כיכרות ומוקדים ראשיים, כיכר זיו, למשל, יפותחו וישודרגו.
מתחם סירקין ושוק תלפיות
התוכנית לחידוש מתחם סירקין ושוק תלפיות משתרעת על שטח כולל של כ-140 דונם לאורך רחוב סירקין ומתחם השוק בשכונת הדר.
התוכנית, שהוכנה על ידי המתכננת תמי גבריאלי והאדריכל גידו סגל, נועדה למצות את הפוטנציאל הגלום במתחם המהווה מוקד עירוני מרכזי המשלב מסחר ייחודי, פעילות פנאי ומגורים. המרחב הציבורי יתוכנן כמרחב מוטה הולכי רגל. לצורך כך, יורחבו וישופרו צירי ההליכה במתחם ואל הרחובות שמעליו. שיפור סביבת המגורים תיעשה תוך שימור המרקם הפיזי והערכים האדריכליים הקיימים. תוספות בנייה יתאפשרו באופן מבוקר בלבד לצד מרחבים ציבוריים וגינות.
כחלק מהתוכנית ישוקם גם מבנה שוק תלפיות ההיסטורי. המבנה, המהווה אבן דרך בתולדות אדריכלות הסגנון הבינלאומי בישראל, ננטש ברובו בתחילת שנות ה-50, כשעיקר פעילות השוק עברה לרחוב סירקין, ומאז הלך מצבו והידרדר. במבנה המחודש המונה שש קומות, אותו תכנן האדריכל גיא ארבל, כמו במתחם כולו, יושם דגש על שימור אותנטי נאמן למקור האדריכלי, כשהשימושים יותאמו לאופיו המקורי של הבניין ולסביבתו הפיזית והחברתית.
מבנה השוק, המתוכנן להיות מוקד שכונתי-חברתי כמרכז באוהאוס, ישוקם באופן הדרגתי. בשלבים הראשונים ישוקמו שתי הקומות התחתונות – קומת המחסנים ההיסטורית וקומת הכניסה הראשית. לאחר מכן תשופץ קומת החנייה, המשמשת כיום שוק פעיל. קומה זו תמשיך בייעודה זה גם לאחר שיקומה והסדרת המסחר בה.
גם מתחם השוק הפתוח ברחוב סירקין, שהפך לאחרונה למוקד של מסעדות ובתי אוכל המושכים אליהם קהל רב ומגוון, ישוקם. על פי תכנון של האדריכלית אלה שר, הקירוי הקיים מעל הדוכנים יוחלף בקירוי אסתטי, שישתלב בעיצוב הרחוב המתחדש כמרחב קניות, בילוי ויצירה. כמו כן יוכשרו פינות ישיבה ובתי קפה.
ואדי ניסנאס
השכונה, שבנייתה החלה בערוץ ואדי ניסנאס במאה ה-19, הפכה במהלך השנים לנדבך חשוב בהתפתחותה של העיר ולרובע משגשג, המהווה את הלב והמרכז של האוכלוסייה הערבית בעיר. השכונה משלבת מגורים, מסחר ועסקי הסעדה לצד מוסדות דת, חינוך ותרבות. סמטאותיה הצרות משלבות בנייה ערבית מסורתית עם השפעות הסגנון הבינלאומי. מבני השכונה הם בעלי ערך היסטורי גבוה לשימור בדומה למרכזים היסטוריים בערים בעלות צביון דומה באגן הים התיכון.
בתוכנית שיקומה של השכונה באה לידי ביטוי המחויבות לשמר את מורשת הבנייה הערבית, לכן ההתחדשות תבוצע ב"מנות קטנות" ובאופן ממוקד.
תוכנית התחדשות של ואדי ניסנאס היא תוכנית בניין עיר מפורטת, המאפשרת להוציא מכוחה היתרי בנייה. התוכנית מסדירה את הבינוי הקיים ומאפשרת מימוש זכויות בנייה קיימות וכן שיפוץ ומיגון הבתים לצד בנייה מבוקרת.
על פי התוכנית, המרחב הציבורי יפותח, והנגישות, התנועה והחנייה בשכונה ישופרו. השכונה תחובר לרצף המוקדים התיירותיים הסובבים אותה בעיר התחתית, במושבה הגרמנית, בגנים הבהאים, בוואדי סאליב ובשכונת הדר.
660 דירות חדשות בבנייה מגוונת. רחוב העלייה בבת גלים.
קרדיט צלם: הדמיה: קנפו כלימור אדריכלים
בת גלים
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה תוכנית פינוי-בינוי במתחם המגורים בצומת הרחובות חיל הים והעלייה השנייה (בקרבת בית הספר לרפואה, בית החולים רמב"ם, בה"ד חיל הים ובצמוד לתחנת הרכבת בבת גלים). על פי התוכנית, תשעת המבנים הרעועים, ובהם 119 דירות קטנות של כ-60 מ"ר, ייהרסו ובמקומם ייבנו חמישה בניינים עם 467 דירות. חלק מהבניינים יהיו של שמונה קומות, וחלקם מגדלים של 33-27 קומות (כולל קומות מסחר ותעסוקה).
התוכנית מציעה עירוב שימושים הכולל מגורים, מבני ציבור (גני ילדים ומעונות יום), שטחי מסחר, מרפאות ומשרדים בשילוב חניונים עיליים ותת קרקעיים. כמו כן, קובעת התוכנית שימורם של עצים ייחודיים וותיקים לצד פיתוח שטחי גינון ופנאי.
במקביל לתוכנית זו, הופקדה בוועדה המקומית תוכנית התחדשות עירונית ברחוב העלייה השנייה לאורך הרחוב הראשי של שכונת בת גלים. במתחם זה 170 מבנים ישנים עם 175 דירות קטנות, שייהרסו ובמקומם ייבנו 660 דירות ב-16 בניינים של כשמונה קומות לצד מגדלי מגורים מעל חניונים תת קרקעיים, שטחים מסחריים ושטחים המיועדים למבני ציבור, בהם גנים, מעונות יום והגדלת שטח בית הספר עלייה
קריית אליעזר וקריית אליהו
תוכנית ההתחדשות של קריית אליעזר וקריית אליהו כוללת כ-9500 דירות חדשות בבינוי מדורג ותמהיל מגוון, שיפור הקישוריות הפנים והחוץ שכונתית, עירוב שימושים, הקמת מוקדי תעסוקה ומסחר, הרחבת מערך השטחים הציבוריים ופיתוח מערך שבילי אופניים והולכי רגל, שיחברו את השכונה לים. הטיילת המרכזית תהווה ציר פעילות ופנאי.
השכונה תחולק לתתי מתחמים, כאשר לכל מתחם הוכן "כרטיס מתחם", המפרט הוראות תכנוניות, עירוב שימושים, זכויות בנייה, גובה, תוכנית תחבורתית והקצאות לצורכי ציבור. רחובות מרכזיים יקבלו אפיון מחודש. רחוב אלנבי, למשל, יפותח כרחוב תיירותי. הערכים הנופיים והאדריכליים של השכונה ישומרו.
את התוכנית הוביל צוות תכנון רב תחומי, בראשותם של האדריכלית דפנה נוי וולמן ודניאלה גרף ממשרד ברעלי-לויצקי-כסיף.
קריית שפרינצק ורמת שאול
שתי השכונות הוותיקות, קריית שפרינצק ורמת שאול, שהוקמו לפני כ-70 שנה, כוללות כיום כ-4500 דירות, מרביתן במבני רכבת ישנים. לפי תוכנית ההתחדשות העירונית, מספר הדירות בשכונות אלו יגדל לכ-12 אלף דירות בבנייה חדשה ומגוונת, שתשלב בנייה מרקמית נמוכה עם מגדלי מגורים של עד 22 קומות. בנוסף, יתווספו לשכונות אלה בתי-ספר, גני ילדים ומעונות יום. במספר מוקדים עירוניים, במקומות המפגש שבין הרחובות המשופעים לרחובות המישוריים, ירוכזו שירותים ציבוריים, מסחר, תעסוקה, פנאי וחנייה. התוכנית מתייחסת גם לעובדה ששתי השכונות טובלות בוואדיות מיוערים, הפרושים בחזיתותיהם האחוריות של הבניינים וכוללת חיבורים בין המרחב העירוני לבין שטחי הוואדיות והנגשתם לציבור.
קריית-חיים מערבית
תוכנית האב שאושרה לקריית חיים מערבית מקודמת כתוכנית מתאר, זאת על מנת לייצר ודאות תכנונית למימושה. התוכנית, שהוכנה על ידי צוות רב תחומי בראשותה של פרופ' אדריכלית אירית צרף, מחברת את השכונה לחוף הים באמצעות טיילת, שבילי אופניים ושבילי הליכה. הכביש הקיים כיום בחזית רחוב טרומן וחוצץ בין השכונה לים יועתק לחלקם האחורי של מבני המגורים. השטח שיתפנה עם העתקת הכביש יהפוך לחזית ים פעילה, שתכלול טיילת חוף המשכית ורצף שטחים פתוחים עד קריית ים, בהם יוכשרו שבילי הליכה ושבילי אופניים, שטחים ירוקים וחופי רחצה פעילים.
התוכנית מתייחסת לשטח התחום בין חוף הים למסילת הרכבת וכוללת הנחיות מפורטות להתחדשות שלושה מתחמים גדולים: מתחם טרומן, מתחם דגניה ומתחם וורבורג, בהם כ-2100 דירות קטנות במבני רכבת ישנים, שחלקם הוכרזו כמבנים מסוכנים. המרחב הציבורי בכל שטח התוכנית ישוקם ויחודש ובמקום הדירות המיושנות ייבנו כ-6600 דירות חדישות במבנים מודרניים שגובהם ינוע בין שש ל-16 קומות, שייבנו במסלולי פינוי-בינוי ועיבוי. 2500 דירות במבנים דו משפחתיים צמודי קרקע במתחם "לב הקריה" יזכו בתוספת זכויות לצורך הגדלת שטח הדירות הקיימות.
במקביל, מקדמת העירייה תוכניות, במסגרתן תהפוך השכונה למוקד משמעותי למלונאות ותיירות שימצבו את קריית חיים כריוויירה העירונית של מפרץ חיפה עם כ-1400 חדרי מלון וחזית ים עירונית חדשה. חוות המכלים של תש"ן תפונה, ובכך ימומש לראשונה הפוטנציאל האדיר של קריית חיים, כשכונה הממוקמת על קו החוף, שתושביה ייהנו ממבני מגורים חדישים, חיים עירוניים לצד בתי מלון, מסעדות ובתי קפה.
חזית ים פעילה. קריית חיים מערבית
קרדיט צלם
הדמיה: אדריכלית פרופ' אירית צרף נתניהו – אדריכלות ובינוי ערים
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
העסקה שחלמתם עליה מחכה לכם כאן. היכנסו עכשיו לזירת הנדל״ן של חיפה
מה זה?
מענין תוכן שיווקי במימון מי?
מי משלם על הכתבות האלו? תעשו גילוי נאות עד הסוף
גילה
כתבה שיווקית חסרת כל אמינות וחיבור למציאות
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
תוכן שיווקי של עירייה עם מנהל הנדסה שלא מתפקד
מהנדס עיר שלא מפקח על הבנייה עם קירות מתמוטטים בחביבה רייך
מפיצים הדמיות בתור פעילות קידום בנייה בעיר??
מה עוזרות לנו הדמיות??