את הרגע הזה, ב-3 בינואר 2022 אזכור תמיד. ולא רק בגלל שבתאריך הזה, 106 שנים לאחור, אבי נולד. אז מה הקטע, במקום פעמיים כי טוב בשלישי, נפל על יום שני. עדיף מאשר מכבי תל אביב נפלו על הפנים.
הדחיקה של דין דוד ממסירת רוחב מרגלי עומר אצילי, לא גרמה אצלי לתחושת על מיוחדת. יותר שמחתי על הניצחון מול אחת הקבוצות העיקשות בליגה מאשר על "הורדת הקופים" מהגב. אין זה סוד שעשרה קבין של מזל ירדו על הכדורגל הישראלי, תשעה מהם נפלו בחלקה של ה"צהובה".
שם מכנים זאת אופי, מראש הכרמל מבחינים בשושבינים של פנדלים, שערים מעוררי מחלוקת ולפעמים יכולת. כמה פעמים מכבי הוליכה בבטחה ולבסוף לא ניצחה כי האחות הקטנה מתל אביב השוותה או ניצחה במזל.
באותה דקה שדין דן ב"דין שדה" את האורחת להפסד 3:2 יצאתי בתחושה שזהו, האליפות בכיס. ברור שברק בכר יעשה בהמשך מספר מהלכים שימנעו מה"ירוקים" לסיים את העונה בעשרים הפרש, ואז גם אם הקהל יפרוץ למגרש ויפחיתו עשר נקודות, הצלחת לא תברח למקום אחר.
רוצים להישאר מעודכנים?
הניצחון הסוחף הזה, שאריות ממנו עברו גם למנצ'סטר סיטי שזכתה בתואר באותו סצנריו, מפיגור בן שני שערים לטירוף, העלה במעט תאי הזיכרון שנותרו לי תמונות מהעבר. בתחילת שנות השישים האורחת הוליכה 0:1 וחטפה שישייה בהמשך, ניצחון הגמר עליה 2:5 בירושלים, ניצחון רבע הגמר כאשר אנו בליגה א' והם מחזיקי הגביע (0:3) ואחר כך מבול שערים שלמזלנו נשארו על כר הדשא ולא ברחובות הערים, אחרת מכבי האש היו עסוקים בפינוי.
השבוע חזרתי לאצטדיון טדי. לפני שש שנים, שלושה ימים אחרי הסטירה (6:0) אוהדים בצהוב התגרו בי ובאלפי ירוקים בקניון מלחה. 1…2…3…4…5..6…לעגו ואז המקהלה החיפאית הגיבה, כאילו שני המחנות עשו חזרות מראש: 7…8…9…10… אהבתי.
עכשיו רבים עסוקים בשאלה אם לזכות באליפות ולא לנצח את מכבי תל אביב או להיפך. ה"דיל" שלי הרבה יותר פשוט: להפסיד את כל ארבעת המשחקים ולהשתולל עם הצלחת בסוף כל עונה. לא בטוח שהצד השני מוכן לעסקה…
לכל כתבות גיליון האליפות שלנו לחצו כאן >>>
