בשני המשחקים של מכבי חיפה מול אולימפיאקוס נראה היה שעל כר הדשא – גם בסמי עופר וגם בגאורגיוס קאראיסקאקיס – התרוצצו כמה עלי מוחמדים. הוא נמצא בכל מקום על המגרש, זוכה בכל תיקול שהוא נכנס אליו, מחפה על השחקנים האחרים, מתקן טעויות, מחלץ כדורים ודוחף אותם קדימה – לכיוון הקשרים הקדמיים, שחקני הכנף והחלוצים.
הוא כבר היה מחוץ להרכב והיו פרשנים שכבר שלחו אותו למ.ס אשדוד כדי לקבל בתמורה את הבלם ננאד סבטקוביץ', אבל עכשיו, אחרי הפירוק של היוונים בשלב השני של מוקדמות ליגת האלופות ולפני צמד המשחקים מול אפולון לימסול הקפריסאית בשלב הבא, כולם כבר יודעים – עלי מוחמד הוא בלי ספק השחקן החשוב ביותר במכבי. אם רק היתה לו בעיטה לשער, הוא היה היום בגלקסיות רחוקות.
הקשר מניז'ר אמנם היה שחקן סביר (אולי אפילו פלוס) בימיו במכבי נתניה ובבית"ר ירושלים, אבל אף אחד (חוץ מברק בכר ככל הנראה) לא תיאר לעצמו כמה גדולה היא התפוקה שהוא יכול להוציא מהרגליים. נכון, בוגדן פלאניץ' הוא התחנה האחרונה, צ'ארון שרי הוא היהלום ועומר אצילי הוא המוציא לפועל, אבל עלי מוחמד הוא המנוע, הברומטר, מכתיב הקצב. שחקן של מאמן. אנגולו קאנטה של מכבי.
