טוב, אז למרות הכמעט פאדיחה קולוסאלית בקפריסין ותצוגת ההחמצות הבלתי סבירה הזו, עמדנו במשימה ואפשר כבר להתפנות ולחשוב במלוא תשומת הלב על שני המפגשים מול הכוכב האדום בלגרד – המכשול האחרון שלנו לפני הגשמת החלום של חזרה לבמה הגדולה והנוצצת מכולן.
ואיזה מכשול מחכה לנו, יא וולי. אם היתרון היחסי שלנו מול היריבות הקודמות היה הכושר, הארגון וההכנה המוקדמת, הרי שעכשיו אנחנו פוגשים יריבה שנמצאת כבר עמוק בתוך הליגה שלה, שם היא שוחטת את היריבות שלה בקלות מעוררת קנאה. הכוכב האדום נראית מעולה, עמוקה, מאורגנת ומאוזנת מאוד ברמת הסגל שלה. הקמפיין האירופי שלה, הגם שעד כה היא פגשה במסגרתו קבוצות שלא עושות פלייאוף עליון בליגת העל, מפגין דומיננטיות מרשימה. עזבו רגע את כל הניתוחים ואת כל המסביב, רק כדי להבין את הפרופורציה – אלכסנדר פשיץ' , אקס מכבי תל אביב, הוא שחקן ספסל שם. די בכך כדי להבין עד כמה הרמה של הכוכב האדום היא גבוהה. שלא נדבר על כך שלשחק במרקאנה – המגרש הביתי שלה – זו חוויה נעימה לשחקן (ולאוהד) יריב בערך כמו להיכנס עם שרשרת מגן דוד לכנס של דאע"ש.
ועם זאת, צריך לזכור שלמרות התצוגה הבעייתית ב-GSP (ביאסתם לנו את הזכרונות משם), גם אנחנו קבוצה טובה מאוד, ובדרך לפלייאוף עברנו את הקבוצה הכי חזקה שיכולנו לקבל, ובסטייל. זה הולך להיות קשה מאוד, אבל לא בלתי אפשרי. ממש לא.
למעשה, מה שיכריע את ההתמודדות הכפולה הזו יהיה הבית – שלנו ושלהם. עד כמה שהסרבים מפותחים ומשוגעים הרבה יותר מאיתנו בכל הנוגע לפירוטכניקה, לעידוד ולהיעדר כבוד אלמנטרי לחוקים, סמי עופר הוכיח את עצמו כבית חם, תרתי משמע, במשחקים האחרונים. האוהדים, מכל סוג – האולטראס בצפוני והיושבים ביציעי המשפחות – כולם מבינים את גודל השעה ולא מפסיקים לדחוף את הקבוצה לרגע.
רוצים להישאר מעודכנים?
האווירה שצפויה להיות במשחק ביום רביעי הבא מספקת למכבי חיפה רוח גבית וגשר משמעותי על פערי איכות, שכרגע נוטים לטובת הסרבים. כן, גם הסרבים, שמורגלים לאווירה מחשמלת, לא ילקקו כאן דבש. באחריות. צריך גם לזכור שנוסף על האווירה המחשמלת הצפויה, לשחק כדורגל באוגוסט בישראל, בייחוד למי שלא מורגל ללחות המקומית, זה בערך כמו לנסות לרוץ עם שקית ניילון קשורה על הפנים. תשאלו את שחקני אולימפיאקוס ואפולון.
אלו תנאים שיכולים ליצור עבורנו יתרון משמעותי, ואנחנו נצטרך כל יתרון שרק נוכל להשיג. כל תוצאה טובה שנשיג, כל תוצאה, עלולה שלא להספיק. ראינו דמו קטן ומצמרר להתפרקות אפשרית בעשר הדקות האיומות של המחצית הראשונה בלימסול ביתרון מבטיח מאוד, אז בבלגרד זה צפוי להיות הרבה יותר קשה – גם מקצועית אבל לבטח באווירה ביציעים.
הכוכב האדום מול מכבי, סמי עופר מול המרקאנה, ממש כמו כל הקמפיין הנוכחי אבל הפעם ביתר שאת – הקהל יכול לשחק תפקיד מכריע בדרך אל החלום. רגע האמת כאן, וזה עלינו. אין אחד שיושב, אין אחד ששותק. כדי לעבור שלב, כל להבה ירוקה שבלב צריכה לחבור ביחד לדליקה ענקית שתהפוך את סמי עופר לגיהנום שלא נראה כמותו במחוזותינו.
אבל יש דבר אחד קטן ומתוק מאין כמוהו, שמובטח לנו כבר בלי קשר – בפעם הראשונה בסמי עופר ירוק לחלוטין נזכה לשמוע את המנגינה של ליגת האלופות. יאללה, מתי כבר יום רביעי?!
