לפני שנתיים נרשמתי לקורס אימון מנטלי באוניברסיטת תל אביב אצל אחד מהמנטורים הטובים בארץ. המטרה היתה להפוך למאמן מנטלי או יותר נכון – סוג של פסיכולוג לקבוצת כדורגל. המשימה הראשונה והחשובה ביותר בקורס היתה להציב מטרות ולכתוב על פתק חלום אחד לפחות שאתה הולך להגשים השנה, ותעשה הכל, אבל הכל, כדי להגשים אותו.
ולמה אני מספר את זה? כי אני בטוח ש בתחילת העונה על הפתק של ברק בכר היו כתובות המילים "ליגת האלופות", כשהן מודגשות במרקר צהוב. והוא בהחלט עשה הכל כדי להגשים אותו.
מכבי נבנתה במיוחד לאירופה עם בינגו אדיר בשלושה זרים שאחריהם נערך מעקב במשך שנתיים כדי שיתאימו בדיוק לפאזל. בכלל, אני לא זוכר בכל שנותי שקט מופתי כזה לפני ואחרי משחקים – הריאיונות נבררים בפינצטה, אין שום הדלפות מחדר הלבשה, שחקני הספסל מאושרים בסוף המשחק לא פחות משחקני ההרכב, והצוות המקצועי חוזר שוב ושוב על המוטו שלפיו השנה ממשיכים עד הסוף. לא אשכח את הריאיון של בכר במחצית המשחק הראשון נגד הכוכב האדום בלגרד כשהתוצאה היתה 1:2 לסרבים. "נעלה בחצי השני וננצח בלי שום פחד", הוא אמר, וכך היה. הביטחון של המאמן הקרין על השחקנים ועל הצוות.
ההישג מול הכוכב, לדעתי, הוא הגדול ביותר של קבוצה ישראלית בהיסטוריה. מכבי לא גנבה העפלה לליגת אלופות אלא עשתה דרך מושלמת. מכבי פשוט היתה טובה יותר מכל הקבוצות שנגדן היא שיחקה.
רוצים להישאר מעודכנים?
בכל המשחקים בקמפיין הנוכחי הייתה רק קבוצה אחת על המגרש, ולא משנה אם משחקים בבית או בחוץ. מכבי ניצחה בכל מאבקי הגובה, חילצה כדורים יותר מכל קבוצה ובעטה לשער מספר דו ספרתי של בעיטות בכל משחק. השחקנים לא הפסיקו לרוץ לרגע, וניכר היה שהכושר הגופני שלהם טוב יותר בפער מיריבותיה. מהדקה ה-70 נפלו שחקני הכוכב האדום מהרגליים, ואנחנו לא הפסקנו לתקוף. הסטטיסטיקה לא משקרת, והיא מספרת שלאורך כל הקמפיין כבשה מכבי עשרה שערים במחציות השניות – נתון מטורף, ועל כך חייבים להחמיא למאמני הכושר של הקבוצה.
תאמינו לי – הייתי שם ב-2002 כשעברנו את שטורם גראץ עם השער של אדורם קייסי, ואני אומר לכם שההישג מול הכוכב האדום הוא גדול יותר ועוצמתי יותר, בעיקר בגלל שמכבי מודל 2022 היא פשוט קבוצה מושלמת.
אולי אשמע קצת יהיר, אבל אני באמת מאמין ששלב הבתים בליגת האלופות זה לא הסוף. אם בכר והמנהל המקצועי גל אלברמן ימצאו חלוץ ובלם ברמה גבוהה, מכבי תוכל להתקדם לשלבים הגבוהים במפעל.
ועכשיו ברשותכם נעזוב את הטקטיקה, את הסטטיסטיקה ואת מנעד הרגשות שמציף אותי. עכשיו כל מה שאני רוצה זה לומר תודה ליעקב שחר. תודה שהחתמת את המאמן הטוב ביותר בארץ, תודה שלא נכנעת כשהיה קשה, תודה על המינוי של אלברמן, תודה על היד החופשית שאתה נותן למאמן לבחור את הצוות הגדול שלו, תודה על פרנטזדי פיירו, תודה על החיוך שמרוח לי על הפרצוף, תודה על הזכות להיות חלק מקבוצה כל כך מרגשת, תודה על ליגת האלופות. תודה.
