ארתור פרוחנבסקי מתאמן במועדון האגרוף M.A.K Pro Boxing בקרית חיים, השייך לאגודת הספורט סבטן חיפה, מאז שהיה בן 6. היום, כשהוא בן 13, הוא נושא על כתפיו הצנומות את התואר אלוף ישראל וזכיות בכמה טורנירים בינלאומיים. ככה זה כשאבא שלך היה מתאגרף בעצמו לפני שעלה לארץ מאוקראינה, והוא גם המאמן שלך במועדון ובנבחרת ישראל.
אתמול (שני) חזרו השניים מתחרות בקרקוב, פולין, עם תואר נוסף – מקום ראשון לקבוצת הגיל שלו במשקל של 44 ק"ג. "זה נחשב לטורניר יוקרתי שמתקיים כבר מעל 20 שנה", מספר קוסטה פרוחנבסקי, האב הגאה, "והוא לא סתם ניצח שם, הוא עשה משהו מהפכני, וזה לא אני אומר, אלו השדרנים בטלוויזיה הפולנית אמרו עליו. הוא ניצח בגדול, נתן הצגה שכולם היו בשוק".
איך זה להיות המאמן של הבן שלך?
"זה לא קל".
הוא מקשיב למאמן?
"הוא ילד ממושמע ומצטיין בלימודים ובספורט".
"זה לא ילד שהולך לחוג אחר הצהריים בשכונה", מסבירה אמו אנסטסיה, שגם היא מעורבת בקריירה הספורטיבית של בנה, "זה ילד שהוא בסגל נבחרת ישראל, אלוף הארץ לגילו. השנה הוא היה כבר בשלוש תחרויות בינלאומיות, וניצח אותן".
כמה שעות אימון הוא משקיע ביום?
"המון. קודם כל הוא מתעורר ב-6:00 ויוצא לריצה של חמישה ק"מ, שזה אימון הבוקר לפני בית הספר. אחרי הלימודים הוא עושה אימון צהריים קצר, ובערב יש אימון ראשי של שעתיים וחצי. ככה זה כמעט כל יום, ובשבת הוא רץ עם כל המשפחה עשרה ק"מ. כל שבת, הוא לא מחמיץ ריצה. הוא קם לבד, לא צריך לדרבן אותו, ועכשיו, כשהוא נוסע יותר לתחרויות, הוא עוד יותר משקיע. הוא עשה בפולין משהו מדהים, ודיברו עליו המון. הוא עשה שם קרבות, ולא נגעו בו אפילו פעם אחת".
זה סבבה לך כאמא לראות את הבן שלה חוטף אגרוף לפנים?
"תראי, בדרך כלל הוא לא חוטף. המאמן שלו מלמד אותו הרבה שיטות לחמוק מאגרופים. זה ממש כמו שחמט. אם תראי את הקרב, זה בולט שהוא לא קיבל מכות, אולי רק פעם אחת. הוא ממש רוקד בזירה, הוא מאוד מחשב את צעדיו. זה ילד מצטיין בבית הספר, משחק שחמט, והוא עושה הרבה דברים כדי לא לקבל מכות. נכון, זה ספורט קשוח, אבל לא כמו שכולם חושבים שזה רק אגרופים. זה הרבה כושר, קואורדינציה, קשב וריכוז, מהירות תגובה. זה ענף אולימפי עם קסדות והגנה על הראש ועל הפנים, זה משהו אחר".
ארתור פרוחנבסקי ברגע ההכרזה על הזכייה (צילום מתוך שידורי הטלוויזיה הפולנית)
רוצים להישאר מעודכנים?
"אני רוצה להסביר משהו על אגרוף שאנשים לא מודעים אליו, שלא תחשבו שאגרוף זה סתם לתת מכות בראש", אומר קוסטה, "אם נכנסים לגוגל וכותבים 'מהו ענף הספורט הכי קשה', אגרוף קלאסי נמצא במקום הראשון. לא בגלל שנותנים מכות בראש, אלא בגלל שהענף הזה דורש קואורדינציה, זריזות, מהירות – הרבה מרכיבים. אם את כותבת בגוגל 'באיזה ענף ספורט יש הכי הרבה פציעות', אגרוף נמצא רק במקום השישי. לפניו יש כדורגל אמריקאי, כדורגל, ג'ודו, כדורעף. יש לנו סטיגמות בארץ לגבי אגרוף שזה פרקינסון ומוחמד עלי, זה לא נכון".
מה התוכניות לעתיד?
"אולימפיאדה, ברור, אבל יש לו עוד זמן, הילד רק בן 13. הוא השתתף באליפות אירופה ולקח רק מקום חמישי לצערי. לפני האולימפיאדה מחכות לו תחרויות רבות כמו אליפויות אירופה ואליפויות עולם. אבל זה לא יקרה אם לא תהיה לו תמיכה".
אתה מחפש לו ספונסר?
"אנחנו מחפשים לילד ספונסר כי כל הנסיעות האלה עולות המון כסף. הוצאתי השנה בסביבות 50,000 שקל על הנסיעות, ואף אחד לא משתתף. איגוד האגרוף בארץ לא נותן שום דבר. ארתור הוא ילד מוכשר מאוד, וכדי להתקדם אנחנו חייבים קרבות בינלאומיים כי הרמה בארץ לא מספיקה. הוא חייב להתאמן עם ילדים ברמה גבוהה כדי להתקדם, וזה דורש הרבה הוצאות. אני חייב לציין את ניר שאול, מנהל רשות הספורט בעיריית חיפה, ואת אבי אבוקרט, מנהל האולם בדגניה, כי בלעדיהם כל זה לא היה קורה. השניים האלה הם חלק מההצלחה".
ארתור פרוחנבסקי מקבל הוראות מאביו (צילום מתוך שידורי הטלוויזיה הפולנית)
