בכל העולם יש משחקים שמחכים להם עונה שלמה, ולא משנה באיזה מצב נמצאות הקבוצות – זהו תמיד המשחק המסקרן ביותר. בספרד זה ברצלונה נגד ריאל מדריד, באנגליה ליברפול נגד מנצ'סטר יונייטד, באיטליה יובנטוס נגד מילאן ובישראל שלנו הקטנה – מכבי חיפה נגד מכבי תל אביב.
כמי שגדל במחלקת הנוער של מכבי ועבר את כל השלבים עד לקבוצה הבוגרת, אני אומר בפה מלא שיש רק משחק אחד שחשוב יותר מכולם. כן, גם יותר מדרבי. הקבוצה השנואה ביותר במתחם קצף, שאותה חייבים לנצח בכל מחיר – ואת זה לומדים כבר בגיל 10 בקבוצת הילדים – זו מכבי תל אביב. היריבות הזאת היא ללא ספק הגדולה ביותר בכדורגל הישראלי.
מכבי של ברק בכר מגיעה למשחק העונה אחרי 11 ניצחונות רצופים, וניצחון נוסף ישבור את שיא רצף הניצחונות של המועדון, ואין משחק גדול יותר כדי לשכתב בו את ההיסטוריה.
היכולת של הירוקים במשחקים האחרונים היא לא משכנעת, בלשון המעטה. המשחק נגד הפועל ירושלים היה קשה לצפייה, כששחקניו של זיו אריה עלו עלינו כמעט בכל הפרמטרים, ואלמלא יכולת הירואית (ומפתיעה מאוד, יש לומר) של רועי משפתי בשער, היינו מפסידים נקודות. מנגד, גם ביכולת הזו אנחנו לא מפסיקים לנצח.
אפשר להתעודד מחזרתו של דניאל סונדגרן, מהביצועים ההגנתיים – ולא פחות מכך, ההתקפיים – של עבדולאי סק, מדולב חזיזה שמבשל בכל משחק מאז שחזר מפציעה, וגם מעומר אצילי שכבש משחק שני ברצף. דבר נוסף שמרשים אותי הוא התרגילים המתוכננים, המתורגלים והמדויקים במצבים הנייחים, כאשר בכל קרן או בעיטה חופשית הקבוצה היריבה לא יודעת למה לצפות.
מי שמציג יכולת חלשה מאוד הוא סאן מנחם (ועזבו עכשיו את הפנדל) שמשפיע לרעה על ההגנה כולה, ואם אני בכר אני לא עולה איתו בהרכב במשחק חשוב כל כך, כי נגד מכבי תל אביב בבלומפילד זה לא יספיק.
רוצים להישאר מעודכנים?
הצהובים מגיעים למשחק אחרי איבוד נקודות מאכזב בטדי, אבל גם עם הרבה אופי שהוכח בחזרה פעמיים מפיגור, ועוד בעשרה שחקנים. הם מצדם יכולים להתעודד מהיכולת הגבוהה של ערן זהבי, הווינר הכי גדול בכדורגל הישראלי. זהבי, שהתחיל את העונה בצורה מקרטעת וגרם לרבים לתהות אם הוא כבר מעבר לשיא, מוכיח במשחקים האחרונים שהוא כאן ושהוא עדיין השחקן הדומיננטי ביותר בארץ.
במכבי תל אביב יודעים שהפסד בקלאסיקו יסגור את סיפור האליפות. 11 נקודות פור בליגה החלשה שלנו הן מספר שצריך נס בשביל לסגור אותו. זהבי וחבריו יודעים שזהו משחק ההזדמנות האחרונה. הדבר הכי טוב שקרה למכבי תל אביב השנה הוא עזיבתו של ולדימיר איביץ' והגעתו של אייטור קראנקה. המאמן הספרדי משחק התקפי ופתוח, ונותן חופש פעולה לשחקנים היצירתיים שלו כדוגמת אוסקר גלוך. מנגד, הסרבי הוא מאמן הגנתי שקודם כל חשב איך לא לספוג. קראנקה גם יודע שאם הוא לא ינצח את מכבי חיפה, בקרית שלום כבר יוכלו לעבוד על העונה הבאה.
הרחוב הספורטיבי בחיפה לא זוכר משחק כזה, שבו אפשר גם לנצח את היריבה השנואה בבית שלה, גם לשבור שיא מועדון וגם להבטיח פער גדול בדרך לאליפות שלישית ברציפות. התחושה האישית שלי היא שאחרי רצף של משחקים לא טובים, מכבי תתפוצץ במאני טיים בבלומפילד. הכל כבר מוכן, יאללה מכבי מלחמה.
