בשבועות האחרונים אני מוצא את עצמי פעם אחר פעם אוהד קבוצה אחרת שהיא לא מכבי חיפה. ואני חייב לומר שזה קצת מוזר לאחד שמגיל 6 הוא ירוק בנשמה. כל קבוצה שמשחקת נגד הפועל באר שבע או מכבי תל אביב אני הופך לאוהד הכי שרוף שלה וגורר אחריי את כל המשפחה. הילדים שלי כבר מבולבלים.
במשחק בין הפועל באר שבע למכבי תל אביב כבר לא ידעתי מהי התוצאה העדיפה עבורנו. מצד אחד, אם באר שבע מנצחת, הפער יורד לנקודה וזה ממש קרוב. מצד שני, אני לא רוצה שהצהובים ינצחו כי מהם אני יותר חושש במאבק ארוך. בסוף סגרתי עם עצמי שהכי טוב לנו תיקו. אשכרה מצאתי את עצמי צופה במשחק לא של הקבוצה שלי ורוצה לשמוח מתוצאה. ולא, זה לא כיף.
אולי קצת שכחנו לנוכח המשחקים החלשים מאז החזרה מהפגרה, אבל אנחנו עדיין מכבי חיפה, ואנחנו לא רוצים טובות מאף אחד.
אני ממש לא מתגעגע לשנים פוסט ברק בכר, שבהן היינו תלויים בקבוצות אחרות כדי להגיע למשהו. בכר הרגיל אותנו לכך שמכבי תלויה רק בעצמה, ושהקבוצה היחידה שיכולה אותה זו מכבי.
רוצים להישאר מעודכנים?
לא אעביר ביקורת על אף שחקן וגם לא על המאמן למרות תצוגת השפל באשדוד. אני מאמין בלב שלם שבכר והסגל שהוא בנה הם הכי טובים בארץ, ואני בטוח שהתקופה הלא טובה הזאת תסתיים. ואין דרך טובה יותר לסיים תקופה רעה כמו באיצטדיון הביתי שלנו לעיני 30,000 צופים מול יריבה היסטורית כמו בית"ר ירושלים.
קל זה בטוח לא יהיה. יוסי אבוקסיס הוא אלוף בהתמודדויות שבהן הוא מגיע כאנדרדוג, ואני מניח שהוא יחנה את אוטובוס הקבוצה ברחבה שלו וייצא למתפרצות אם השלישיה הקדמית הקטלנית – ירדן שועה, יון ניקולסקו ודנילו אספרייה – אבל הפעם שום תירוץ כבר לא יתקבל. מכבי צריכה לנצח, ולשם שינוי גם להציג יכולת טובה.
הדיבור ברחוב הספורטיבי הוא שזהו, בכר כבר שבע ומיצה את עצמו במכבי. אבל אני פשוט לא מסכים. בכר הוא האיש הנכון במקום הנכון, וכמו שלשחקן יש תקופה פחות טובה, כך גם למאמן. הוא בדיוק האיש שאני רוצה לצאת איתו למלחמה, אבל שיטת שלושת הבלמים צריכה להיעלם, וסדרת החינוך לעומר אצילי צריכה להסתיים. מסקרן מאוד לראות אותו משתף פעולה עם דיא סבע.
עד לסיום העונה הסדירה יש ליריבות שלנו משחקים נוחים על הנייר (כתבתי בשביל הנאחס), ולכן אני חוזר ואומר – לא רוצה טובות מאף אחד. אני רוצה לנצח, אני רוצה נשמה, אני רוצה לראות את אצילי מאושר, אני רוצה שהחיוך יחזור לפנים של בכר, והכי חשוב – אני לא רוצה עזרה מאף אחד. כי אני מכבי חיפה.
