אני אוהב מאוד את חג פורים. יש לנו מסורת במשפחה כבר הרבה שנים, כאשר בכל שנה אנחנו בוחרים תחפושת אחת שגנבה את ההצגה לכולם, כזאת שאי אפשר להתעלם ממנה, שההורים שהכינו אותה לא ישנו כמה לילות כדי ליצור את התחפושת המושלמת, ולא להזמין אותה מעלי אקספרס, כמוני.
הבחירה הפעם היתה קלה, והיא קשורה בתחפושת אלא בשחקן שגנב את ההצגה. עומר אצילי והשלושער שלו בדרבי ייזכרו כאירוע המשמעותי ביותר שקרה בחיפה בחג פורים 2023. נכון, זאת לא חוכמה גדולה כאשר ראש העיר לא דאגה אפילו לתהלוכה ראויה לחג ונאלצנו לנדוד לנשר ולטירת כרמל כדי להרגיש קצת אווירת פורים, ועדיין – החג הזה שייך לאצילי.
בתקופה האחרונה גברו הקולות על כך שאצילי סיים את הסיפור במכבי. אמרו שהוא נראה עצוב וכבוי, שהוא ודיא סבע לא יכולים לשחק ביחד ושהיחסים שלו עם ברק בכר מעורערים. ועדיין בכל פרלמנט שישבתי בו עמדתי על דעתי שאצילי חייב להיות על המגרש בכל משחק כל המשחק. אצילי הוא האיש שהחזיר את ההגמוניה לחיפה לפני שנתיים, הוא השחקן הטוב והמשמעותי ביותר במכבי, הוא שובר השוויון, האקס פקטור או איך שתקראו לזה. אצילי חייב לשחק.
לכל שחקן יש תקופות רעות, וכך גם לאצילי, אבל הוא שחקן שבכל רגע נתון יכול להפוך משחק. לכן היה חשוב כל כך שבכר להחזיר לו את הביטחון, וביטחון לשחקן כדורגל מחזירים רק בדקות משחק, וגם אם הוא לא טוב הוא נשאר על המגרש. בדרבי בכר הראה לו שהוא סומך עליו, ואצילי החזיר לו עם שלוש נקודות.
רוצים להישאר מעודכנים?
אני מודה ומתוודה, הדרבי הזה הפחיד אותי מאוד. הגענו אליו בתקופה לא טובה, וידעתי שהפסד עלול להכניס את הקבוצה למשבר עמוק. גם חששתי קצת מרוני לוי כי הפועל הגיעה למשחק ההזדמנות האחרונה שלה להשתחל לפלייאוף העליון. וכשראיתי את ההרכב הסופר התקפי של מכבי, פחדתי אפילו יותר. לעלות עם קשר אחורי אחד ועם חמישה שחקני התקפה נראה לי קצת יומרני ואפילו מזלזל, אבל זוהי עוד אחת מהסיבות שהוא המאמן הטוב בישראל.
המשחק התחיל, ותוך חמש דקות כבר נגמר. אצילי וסבע שטפו את המגרש, הוכיחו שהם יכולים לשחק ביחד ולא נתנו לשחקני הפועל להרים את הראש. שיחקתי בהפועל במשך שלוש עונות, ולמרות שאני מכביסט, אני די מחבב את הקבוצה האדומה. אני לא זוכר קבוצה חלשה כל כך של הפועל. השחקנים נראים שבעים מאוד ולא מחוברים לקבוצה. אם אני יואב כץ, לקראת שנת ה-100 של המועדון הייתי מבצע חריש עמוק ובונה את הקבוצה מחדש.
מאז ההופעות המרשימות במוקדמות ליגת האלופות ובצ'מפיונס ליג עצמה לא זכורה לי תצוגה כזאת של מכבי. לחץ על כל המגרש, מהלכים כדורגל שכאילו נלקחו מפיפ"א 23 וחגיגה גדולה ביציעים. המשחק הזה בא בדיוק בזמן. אולי זו ההדחה מהגביע והסטירה שקיבלנו מנתניה, ואולי זה בכר שעשה חשבון נפש, אבל מכבי נתנה הצגה והבטיחה את המקום הראשון לקראת הפלייאוף.
אבל לא רק החגיגה של אצילי. מהמשחק הזה היו עוד כמה סיבות לצאת מעודדים. למשל החזרה של פייר קורנו להרכב, למשל היכולת האדירה של סבע, למשל המשחק האדיר של עלי מוחמד. כך מכבי צריכה להיראות עד לסוף העונה – נלהבת, נחושה, רעבה ושמחה – ואז הדרך לאליפות תהיה סלולה.
