זהו. עכשיו אפשר לשים את הידיים מאחורי העורף, למתוח את הרגליים, לעצום את העיניים, לקחת כמה נשימות ארוכות, ואז לצרוח יששששש אחד ארוך. עשינו את זה.
תסלחו לי, אבל עכשיו לא מעניין אותי שברק בכר עוזב, לא מעניין אותי שחלק מהצוות עוזב איתו, לא מעניין אותי אלו שחקנים יבואו, לא מעניין אותי שהיו משחקים פחות טובים, וגם לא מעניין אותי שפגרת המונדיאל גרמה לעונה ארוכה ומעייפת. מעניין אותי עכשיו רק לשמוח.
כבר שבועות שנדמה לי שאני המרגיע הלאומי. כל אחד שנכנס אלי למשרד וכל איש כדורגל שפגשתי בבתי הקפה בעיר – כולם היו סקפטיים. כולם ראו איך זה בורח לנו מהידיים, כולם היו לחוצים ופחדו לפספס את ההזדמנות לעשות לאליפות שלישית היסטורית. ולכוכב. עכשיו זה נגמר, ופשוט אי אפשר להוריד לי את החיוך מהפנים.
כי הקבוצה הזאת לא מפסיקה לרגש, והפעם גם עשתה את זה בסטייל. קונצרט של כדורגל במאני טיים, חמישה שערים, הרכב סופר התקפי שאפילו בגן דניאל אני מפחד לפתוח ככה. שוער, שלושה שחקני הגנה, קשר אחד וכל השאר למעלה. בכר משאיר פה מורשת של תעוזה ואומץ לב שספק אם מאמן כלשהו יצליח אי פעם לשחזר. אבל עזבו אותי מזה עכשיו, תנו לי לחגוג.
רוצים להישאר מעודכנים?
אני גאה כל כך שהקבוצה שלי היא תמיד הראשונה. הראשונה להעפיל לרבע גמר מפעל אירופי (גביע המחזיקות), הראשונה שהעפילה לליגת האלופות (הייתי שם), הראשונה שעלתה פעמיים לליגת האלופות, הראשונה (והיחידה) שעלתה שלוש פעמים לליגת האלופות, ועכשיו גם הראשונה שזוכה באליפות בשנה של ליגת האלופות.
בעונה הכי ארוכה בהיסטוריה, מכבי חיפה אלופה. והאליפות הזאת היא שלכם, האוהדים, לא פחות משל השחקנים והמאמן. בכל מגרש, בכל משחק, באים עם טירוף בעיניים, עם תשוקה ועם המון אהבה. היו משחקים שחוץ מלגלגל את הכדור לתוך הרשת עשיתם הכל. היו משחקים שבהם הקבוצה היתה גמורה, ואתם, עם השאגות שלכם, הערתם את השחקנים. בזבזתם העונה את כל החסכונות על משחקי חוץ, על טיסות לאירופה, על מרצ'נדייס. אני מכיר אוהדים שלקחו קורס במחשבים כדי להבין איך נכנסים לאתר ואיך מזמינים כרטיסים מהאינטרנט. מכיר אחרים שעשו הגרלה בבית איזה ילד יגיע הפעם למשחק כי אין מספיק כרטיסים. לא נשברתם גם כשקיבלנו שלוש מהיריבה השנואה מתל אביב.
האליפות הזאת היא שלכם. הפכתם את סמי עופר למבצר. בזכותכם שחקנים מתחננים לבוא לפה וללבוש את החולצה הירוקה. ההרגשה שאתם נותנים לשחקנים, העידוד, הטירוף, האהבה – לא נותר אלא רק לומר לכם תודה. האליפות לא חזרה הביתה אל הכרמל, היא נשארת כאן גם השנה.
