אחרי עשור חשוך וכואב, זכינו לקבל מאמן שהגיע עם מטרה ועם אג'נדה ברורות – להחזיר את מכבי לקדמת הבמה, לשבור תקרות זכוכית, להביא הישגים ותארים ולהחזיר את ה-DNA שאבד עם השנים.
היום, שלוש שנים אחרי, אפשר להגיד בפה מלא שברק בכר ומכבי עמדו בכל היעדים המטורפים שהציבו לעצמם, ואף יותר. האליפות הראשונה היתה הכי מרגשת ואמוציונלית בעולם, השנייה הוכיחה שנבנה פה משהו חזק ולא הבלחה, והשלישית שברה את כל השיאים האפשריים – אליפות בעונה של ליגת האלופות, שגם הביאה בונוס בדמותו של כוכב שלישי לסמל וגם הוכיחה שה- DNAשלנו חזר באופן רשמי.
רוצים להישאר מעודכנים?
בכר השאיר נעליים גדולות מאוד לבא אחריו. אין צורך לעשות השוואות כי בכר יש רק אחד. מה כן צריך לעשות? לשמור על המקום בקדמת הבמה, לשמר את הרעב לתארים ולהצלחות, להביט תמיד קדימה ולא לחזור לאחור.
מאחורי המועדון הזה עומדים מאות אלפי אוהדים שיודעים לדחוף כשצריך, לעודד בטירוף, לצבוע בירוק-לבן את היציעים בארץ וחו"ל. זה קהל פנאטי שאוהב בכל מצב, ובשבילו מכבי היא החיים, והמועדון מחויב אליו. אז אסור להוריד את הרגל מהגז, צריך לדחוף קדימה, להרים את הרף ולא לרדת מתחתיו.
אז בינתיים נאמר להתראות ובהצלחה, קואץ', אין לי ספק שאנחנו עוד ניפגש בעתיד, וזה יהיה שוב במכבי.
* הכותבת היא מנהלת קבוצת הפייסבוק "מכבי חיפה – שרופות ביציע"
