עומר אצילי ניצב כעת בפני הדילמה הגדולה ביותר בקריירה שלו, אולי אפילו בחייו בכלל. חודשיים לפני יום הולדתו ה-30, הקשר שכבר השיג הכל בליגה שלנו, גם מהבחינה הקבוצתית וגם מהבחינה האישית, חייב להחליט בקרוב מאוד על עתידו – האם לעבור לאל-עין מאיחוד האמירויות או להישאר במכבי חיפה?
מצד אחד – לעזוב שוב את הבית, לארוז שוב את המזוודות, לעקור את המשפחה אל המדבר של חצי האי ערב, להתגורר במדינה מוסלמית עם חוקים שרעיים נוקשים, למצוא מסגרות מתאימות לילדים, לזרוק לפח את האפשרות לשחק שוב בליגת האלופות, לוותר על מעמד של מלך בישראל, להיפרד מהאהבה שמרעיפים עליו 30,000 אוהדים בכל משחק, לשחק בטמפרטורות לא הגיוניות, להיות אחד מבין מאות זרים שבאים להשלים הכנסה על חשבונם של אילי הנפט שלא יודעים מה כבר אפשר לעשות עם הכסף.
רוצים להישאר מעודכנים?
מצד שני – פאקינג שני מיליון יורו בשנה. עם חוזה לשנתיים. עם אופציה לעונה שלישית.
זהו סכום בלתי נתפש במושגים של כדורגלן ישראלי שהוא לא ערן זהבי. זהו סכום שיסדר אותו, את ילדיו ועם קצת מאמץ אולי גם את הנכדים. מה אתם הייתם עושים אם היו קוראים לכם עומר אצילי?
