חוץ מלעמוד ולמחוא כפיים, אין לי דרך להודות לסמל החדש של מכבי חיפה. הבחור הזה שהגיע אלינו משכונת התקווה ונראה כאילו גדל במחלקת הנוער הירוקה. אין פלא שהבן שלי וחבריו מבית הספר חיסלו את מלאי החולצות עם המספר 8 על הגב בחנות החדשה והמרשימה שנפתחה השבוע באיצטדיון בסמי עופר.
אתמול נכנס דולב חזיזה לרשימה המפוארת של הסמלים במכבי חיפה, ביחד עם ג'וני הרדי, אשר עלמני, ברוך ממן, ראובן עטר, אייל ברקוביץ', יניב קטן ועוד רבים וטובים.
בקיץ הסוער שבו איבדה המערכת את צוות האימון שלה וכמה משחקניה הבכירים, עם חדשות מדכאות מדי יום על שחקן שבחר לעזוב לכסף הגדול ועל עוד מספר 6 שסירב להגיע, שמו של חזיזה כלל נכתב/נקרא/הושמע (למעט זה שנולד לו ולאשתו תינוק). היה ברור, גם לו וגם לנו, שהוא נשאר ירוק. מיד אחרי שפורסם שמסאי דגו מונה למאמן מכבי, היה זה חזיזה שיצא לתקשורת ואמר שכל השחקנים יעשו הכל כדי לתת למאמן הצעיר גב וביטחון ושהוא עצמו יעשה הכל על מנת להביא אליפות רביעית למכבי. זה מנהיג. הוא האיש שעליו אפשר לסמוך.
רוצים להישאר מעודכנים?
משחק ראשון של העונה בסמי עופר הוא תמיד מלהיב ומרגש. המראות, הקולות, האווירה – זה משהו שחייבים לחוות. וכך היה גם מול האמרון ספרטנס. 30,000 אוהדים ממלאים כל פינה באיצטדיון במשחק מול קבוצה שספק אם היתה שורדת בליגה הלאומית. אבל להם זה לא משנה. הם באו לראות את ליאור רפאלוב עונד את סרט הקפטן, את עילי חג'ג' מהנוער מלהטט על הקו, ואת חזיזה, צ'רון שרי ודיא סבע עושים דאבל פס ברחבת היריב.
והיה גם משחק, בינוני מאוד יש לומר, לפחות עד לדקה ה-60. רוב המחליפים שקיבלו הזדמנות לא בדיוק סיפקו את הסחורה. ככדורגלן לשעבר אני יכול לסנגר עליהם. קשה מאוד מנטאלית לבוא לגומלין אחרי שבמשחק הראשון פירקת את היריב 0:4 וכבר אין ממש על מה לשחק. גם החום המטורף והלחות הבלתי נסבלת יכולים להוות סוג של תירוץ ליכולת החלשה.
ובכל זאת, ואני יודע שאני חוזר על עצמי, איתמר ניצן לא יכול להיות השוער הראשון של מכבי, ואף אחד לא יוכל לשכנע אותי אחרת; מאור קנדיל הוא מגן מחליף סביר, אבל רחוק מאוד מהרמה של דניאל סונדגרן; גוני נאור משחק בעיקר לרוחב ולא יכול להחזיק את מרכז השדה; רפאלוב מתאים יותר לאגף מאשר לאמצע, ושם רואים ממנו מסירות על המילימטר ודאבל פסים שמפרקים הגנות; ואורי דהן דווקא הפתיע לטובה.
ואז הגיעה הדקה ה-60. חזיזה ושרי הפכו את המשחק והראו שיש למכבי קבוצה מצוינת שכיף לראות אותה. חצי השעה האחרונה היתה מהנה מאוד, כשעלי מוחמד מתחיל להראות את היכולת של תחילת העונה שעברה, פרנטזדי פיירו ממשיך במסורת הכיבושים באירופה, ודיא סבע, שסוף סוף חתם על חוזה חדש, נראה חד ומהיר למרות ההחמצות הרבות.
ועכשיו, הפנים לשריף טירספול.
