מעבר לכל, העונה הזאת נכון לעכשיו עבור אוהד הפועל חיפה הממוצע מתאפיינת בעיקר בתחושת דז'ה וו. כאילו שכבר היינו בסרט הזה, כאילו שכבר חווינו את החוויה החוץ גופית של פתיחת העונה המוצלחת הזאת.
ולמען האמת זה לא היה מזמן. בכלל לא מזמן. בסך הכל לפני שנתיים. רק לפני שנתיים. כשבתפקיד המאמן רוני לוי: אלישע לוי. כשבתפקיד קורע הרשתות גיא מלמד: אלון תורג'מן. גם אז, בדיוק כמו היום, היו להפועל עשר נקודות מתוך 12 אפשריות לאחר ארבעה מחזורים. גם אז, בדיוק כמו היום, ניצחון ותיקו ביתי פלוס שני ניצחונות חוץ (אחד מהם גם בבלומפילד) הביאו לאופטימיות שיא.
בדיונים של הפאנל של רדיו חיפה דנו אז בסוגיה אם הפועל יכולה להתמודד על האליפות באותה עונה. בחיי, חפשו את ההקלטות.
אחרי תשעה מחזורים צברו שחקני הפועל 17 נקודות – רק אחת פחות מהמובילה מבאר שבע. אחרי תשעה מחזורים עמדה מכונת השערים של הקבוצה, גיא… אה סליחה… אלון תורג'מן על תשעה שערים. מר שער למשחק קראו לו, מניה בטוחה כינו אותו. גם אז, בדיוק כמו היום, עסקו כולם בשאלה כן או לא לנבחרת ישראל.
רוצים להישאר מעודכנים?
אבל בפגרה שהגיעה לאחר תשעה משחקים נפצע תורג'מן פציעה קשה ומיותרת במשחק אימון נגד הפועל עכו, והעונה שנפתחה בצורה חלומית הפכה לעונה מסויטת. הוא קרע את שריר הירך האחורי, נעדר מהמגרשים למשך שלושה חודשים, ולא ממש חזר ממנה עד היום. גם הפועל לא בדיוק חזרה ממנה.
בחמשת המשחקים שלאחר מכן צברה הפועל נקודת ליגה אחת בלבד, והעונה קרסה לתוך עצמה. הדיונים בפאנלים השונים התחלפו מתסריטים על מקום באירופה, בואך מאבק על האליפות, למאבקי הישרדות. הפועל התדרדרה במורד הטבלה, העונה הלכה מדחי אל דחי, שלא לומר מבכי אל בכי, והקבוצה סיימה את העונה במקום ה-11 המגה מאכזב – 14 נקודות מהפלייאוף העליון ורק שמונה נקודות מהמקום שממנו יורדים ליגה.
הפעם בהפועל מאמינים, ואולי אפילו בטוחים, שהתסריט יהיה שונה בתכלית ולא יחזור על עצמו חלילה. הפעם בטוחים שם כולם שחניכיו של רוני לוי לא ישחזרו את הצניחה החופשית של אלישע לוי ושחקניו ושהמשך העונה ייראה אחרת לגמרי.
לשיטתם, קווי הדמיון בין שתי העונות הללו יסתכמו רק במשחקי פתיחת העונה ולא מעבר, ובעונת ה-100 תמשיך הפועל את הפתיחה המצוינת. במועדון האדום לא מוכנים לחשוב על שום תרחיש אחר. צודקים.
