כיף לראות את מכבי חיפה במשחקים האחרונים. נראה שבשקט בשקט הצליח מסאי דגו להשתלט על הסגל, להתחבר לשחקנים שלו ולמצוא את האיזון שהיה חסר כל כך לקבוצה.
אבל מי שאחראי על האיזון הזה, על החיבור בין ההגנה להתקפה, הוא מחמוד ג'אבר. ג'אבר מוערך מאוד בקרב השחקנים, אבל לא מקבל מספיק קרדיט מהתקשורת ומהקהל. השינוי הגדול שחל במכבי מאז הפגרה הכפויה רשום על שמו.
ההימור של דגו שהציב את ג'אבר בלא מעט משחקים כקשר אחורי בודד הצליח. מעבר ליכולת המצוינת שלו, ניכר שהוא מחויב מאוד למאמן ומחזיר לו על הדשא. הוא לא מפסיק לרוץ ונמצא בכל מקום במגרש – ברומטר. במקרים רבים הוא מגיע לעשות לחץ גבוה, לפעמים עד לשוער, וזה מדבק. כשהשחקנים רואים שהוא לא מפסיק לרוץ, גם הם רצים.
ג'אבר גדל במחלקת הנוער של מכבי ועבר את כל השלבים עד לקבוצה הבוגרת. הוא לא הוריד את הראש כשלא הצליח להשתלב בסגל, יצא להשתפשף בהפועל נוף הגליל וחזר טוב יותר וחזק הרבה יותר.
רוצים להישאר מעודכנים?
ג'אבר של העונה, אחרי עזיבתו של מוחמד אבו פאני, הוא הקשר האחורי הבכיר במכבי, חשוב יותר אפילו מעלי מוחמד, והביטחון שהוא מקבל מהמאמן ניכר על המגרש. קשר אחורי שמרבה להימצא ברחבת היריב הוא קשר אחורי אירופי שיכול וצריך לשחק באירופה, אבל יש לו בעיה אחת קשה – הוא פציע.
אולי זה בגלל המאמץ הרב שהוא משקיע בכל משחק, אולי בגלל ויסות כוחות לא נכון, ואולי זה בגלל משהו בגנים, אבל הוא בכל עונה הוא מחמיץ יותר מדי משחקים בגלל פציעות. ולפחות בינתיים, זה מה שעוצר לו את ההתקדמות. גם בעונה שעברה, כשכבר היה שחקן נבחרת ונראה היה שהוא עולה על הגל ולא מתכוון לעצור, הגיעה פציעה ממושכת שאיימה על המשך הקריירה שלו.
אבל הוא יצא מזה, והגיע לעונה הזאת מוכן מתמיד. ודווקא בתקופה הטובה ביותר שלו, זה קרה שוב. לכן הפציעה הזאת גם כואבת יותר. לקראת סיום המשחק מול מכבי פתח תקוה הוא הורד מהמגרש על אלונקה. ההערכה של הצוות הרפואי היא קרע בשריר. המשמעות: היעדרות של חודש וחצי.
וזה חודש אחד יותר מדי. כי החודש הקרוב הוא קריטי לגבי המשך העונה והמאבק על האליפות. ולא נותר לנו אלא לקוות שג'אבר – שוב – יחלים ויחזור לעצמו. כמה שיותר מהר.
