חלון ינואר היה פורה מאוד עבור מכבי חיפה, סוג של שובר שוויון. מכבי הציגה ראייה לטווח ארוך, וניכר שהמון מחשבה הושקעה לפני החתמה של כל שחקן. גדי קינדה וליאור קאסה העדיפו את הירוק על פני הצהוב, תומר חמד חזר הביתה ודניל לסובוי אותר בערבות רוסיה.
אבל הגיע עוד שחקן, ואני מודה – לא ממש ספרתי אותו. כשהוא חתם, אפילו הרמתי גבה, לא הבנתי איך שחקן שעבר את גיל 30, שיחק בעונה שעברה במ.ס אשדוד ופתח את העונה בבאקו האזרית יכול לשדרג אותנו.
אמנם שמעתי מחברים שגרים בעוספייה שמדובר במקצוען אמיתי, כזה שנותן את הלב ואת הנשמה בכל קבוצה שאליה הוא מגיע, ספורטאי למופת. "האדם לפני השחקן" – זה השלט שמתנוסס בקצף. ונראה שקני סייף הוא ההגדרה לכך. הרכש הכי טוב שמכבי הביאה בינואר, אוהד הקבוצה עוד לפני שהוא שחקן שלה.
סייף הוא דינמו שמבצע כל תפקיד שמסאי דגו מבקש ממנו לעשות, ועל הצד הטוב ביותר. הוא לא מפסיק לרוץ – בימין, בשמאל, בהגנה, בהתקפה – ופשוט נמצא בכל מקום על המגרש. אין לו מניירות של כוכב, סוג של פועל שחור. הוא אמנם זכה בתארים בבלגיה וגם ייצג את נבחרת ארצות הברית, אבל אף פעם לא ממש נספר.
אז אני פה כדי להרים לקני. כי בזכותו כל השחקנים נמצאים בטמפו גבוה לאורך כל המשחק (שאתה רואה שחקן שלא מפסיק לעבוד, לא נעים לך ואתה מתחיל לרוץ); כי הוא מגיע לאימון לפני כולם, יוצא ממנו אחרון ולא מוותר על אף יחידת אימון; כי בזכותו המציא דגו שיטה חדשה – 3-6-1.
אם מכבי תזכה באליפות רביעית ברצף, יהיה לסייף חלק גדול בכך. שרק ימשיך ככה.
יהודי
השחקן קייסי שחקן מעל רמה של כולם מתאים לו לשחק אך ורק באנגליה
דוד
הוא זכה באליפות בבלגיה עם גרשון.