זהו, אפשר ללכת לים. ערב משחק העונה נגד הצהובים הייתי בטוח שננצח, ולא סתם – שמצפה לנו הצגה ושנשיג ניצחון מוחץ שייזכר לדורות. הגעתי לאיצטדיון והרגשתי שאפשר לעשות את זה ולסגור את הפער. אבל אז, כשהכרוז יוסי פרץ ארי הקריא את ההרכבים, יושבי היציעים הביטו זה בזה בתמיהה.
לא הבנתי את ההרכב שבו בחר מסאי דגו, זה לא הזמן לניסויים. בחודש האחרון הקבוצה היתה בכושר הכי טוב שלה העונה, קני סייף פרח ולא הפסיק לרוץ, עילי חג'ג' שרף את הקו ולחץ בכל מקום במגרש, שון גולדברג המשיך להוכיח שהוא הבלם הישראלי הטוב ביותר. אבל אז, כשכל העיניים עליו ועם הזדמנות שלא תחזור, החזיר דגו את ענאן חלאילי להרכב, אחרי פציעה קשה וחמישה משחקים בחוץ, על חשבונו של חג'ג'. גם דניאל סונדגרן, שלא היה בסגל בריינה, מצא את עצמו בהרכב במקום גולדברג. 4:4:2 עם ליאור רפאלוב על הקו, עם הגבהות מהצדדים לפרנטזדי פיירו, עם ויתור על המהירות של דין דוד.
בחודשים האחרונים הייתי בטוח שדגו חייב להמשיך. עכשיו אני משוכנע שהוא חייב לצבור ניסיון וביטחון כדי לקבל קבוצה גדולה. אי אפשר לבוא למשחק כזה ודווקא בו לעשות ניסיונות. הפעם הוא אכזב, ובגדול. לצערי, הוא הרוויח ביושר את אובדן המשרה, וחבל שמה שיזכרו לו זה שמכבי תל אביב חגגנו לנו על הראש בסמי עופר.
רוצים להישאר מעודכנים?
עכשיו ברק בכר יכול להיות רגוע. אין ספק שעבר לו בראש מה עושים אם מכבי תיקח אליפות. עכשיו הוא יכול לתכנן את העונה הבאה בשקט – ויש לו הרבה עבודה. כי למרות הרבה מאוד דברים טובים שקרו השנה, השורה התחתונה היא המשמעותית – אין אליפות, אין גביע.
ואולי זה לא כל כך נורא. אחרי העונה הארוכה והמתישה ביותר בהיסטוריה, זה הזמן לנוח ולעשות חושבים – איך מחזירים את האליפות לחיפה. כי לצד הטעויות הרבות שנעשו השנה בבניית הסגל ולצד מכת הפציעות הנוראית, הרווחנו המון שחקנים צעירים. ייתכן מאוד שהחתמתו של בכר בשלב מוקדם כל כך מוקדם, יש בה משום לקיחת אחריות של גל אלברמן והודאה בטעויות.
עכשיו הפנים לעונה הבאה. ואם יש דבר אחד מעודד מההפסד לצהבת, ובכלל מהעונה הזאת, זה הקהל הירוק האדיר שמגיע מכל מקום אפשרי לכל מקום אפשרי והולך עם הקבוצה באש ובמים. גדל כאן דור חדש של אוהדים, וזה לא פחות חשוב מעוד תואר.
תגובות