עינת קליש רותם. שנה של סערות (צילום: ראובן כהן)
עינת קליש רותם. שנה של סערות (צילום: ראובן כהן)

פרשת השבוע

ההתנגשויות עם משרדי הממשלה, ביטול הפרויקטים, סערת “מק ישו”, סאגת דגלון הגאווה, הסכסוך עם ועד עובדי העירייה, הקצאות הנכסים לחרדים, פסילת המינויים, הצבת המדחנים בחניוני החופים, גניזת הסרטונים והחתימה על ההסכם השנוי במחלוקת להארכת מסלול שדה התעופה. נדמה שבשנה הראשונה של עינת קליש רותם בכיסא ראש העיר לא עבר שבוע בלי סערה חדשה

פורסם בתאריך: 21.11.19 07:55

השנה הראשונה של עינת קליש רותם על כיסא ראש העיר – אותה קליש רותם שסומנה כתקווה החדשה של העיר לאחר שהתגברה על מהמורות משפטיות והדיחה בנוקאאוט את קודמה בתפקיד יונה יהב – התאפיינה באין ספור סערות, טלטלות ותקריות, שאת חלקן היא בוודאי היתה מעדיפה למחוק מהרזומה שלה.

אין ספק שקליש רותם מכוונת מטרה ופועלת לפי אג’נדה שאותה היא מבקשת לקדם. היא הקימה את המינהלת לפיתוח חיפה 2030; היא יצאה למלחמה למען הארכת מסלול שדה התעופה שתעורר את ענף התיירות לעיר; והיא הביאה לאישורה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה את התוכנית “צפון ירוק” של רשות מקרקעי ישראל, שאמנם איש לא ראה אותה אך לפחות לפי הפרסומים והמצגת של שר האוצר משה כחלון היא זו שתוביל לפינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה ולהקמתן של 100,000 יחידות דיור במפרץ חיפה; אך לצד ההישגים – גדולים ככל שיהיו (וגם על כך שוררת מחלוקת עזה) – השנה הזו תיזכר בעיקר בשל הסערות שליוו אותה.

הרכבלית ומטרונית רכס הכרמל:
התכסחויות עם משרד התחבורה

ב־7 בנובמבר 2018 – כשבוע לאחר שנבחרה לראשות העיר על ידי 56 אחוז מהמצביעים בחיפה וכשבועיים לפני היכנסה לתפקיד – עלתה קליש רותם לשידור לייב בפייסבוק וביקשה מהגולשים להעביר אליה שאלות בנושאים מוניציפליים. אחד מהם היה פרויקט הרכבלית – פרויקט של משרד התחבורה שעליו הופקד התאגיד העירוני יפה נוף, אשר נועד להסיע נוסעים מהצ’ק פוסט לטכניון ולאוניברסיטה. אחד מהנוכחים זרק את ההערה “זכרו לברכה”, וקליש רותם המשיכה ואמרה: “מה שלום הרכבל זכרו לברכה? טוב, הבנתם את התשובה”.

דבריה אלו, שמהם השתמע כי היא תבטל את הפרויקט, התקבלו בביטול במשרד התחבורה שהודיע כי “פרויקט הרכבלית יצא לדרך והוא יבוצע ויושלם. הפרויקט נמצא בנקודת האל חזור שלו”. גורמים בעירייה הביעו חשש כי הדברים הללו אלו יתפרשו במשרד התחבורה, שמימן את הפרויקט בסכום שנאמד ב־330 מיליון שקל, כהתנגחות עם השר דאז ישראל כץ.

 

קרונית של הרכבלית (צילום: רן גליקמן)

קרונית של הרכבלית (צילום: רן גליקמן)

 

וזו היתה רק ההתנגשות הראשונה עם משרד התחבורה. ההתנגשות הבאה התרחשה בחודש ינואר, אז דווח באתר “כלבו – חיפה והצפון” כי קליש רותם הודיעה שהיא מוותרת על פרויקט מטרונית רכס הכרמל וכי התקציב שנועד לפרויקט הועבר לצורך הארכת מסלולה של המטרונית מעכו לנהריה.

פרויקט המטרונית ברכס הכרמל היה אחד מהמיזמים הגדולים של יהב, ובמסגרתו תוכנן להיסלל מסלול חדש דו כיווני למטרונית ממרכז הכרמל עד לאוניברסיטה, תוך שדרוג הצמתים שבדרך ויצירת חיבורים אל השכונות המערביות של העיר. עד כדי כך היה הפרויקט הזה משמעותי, ובאוגוסט 2018 אף בחנו בעירייה את אפשרות לכרות מנהרה למטרונית מכיכר ספר עד למרכז חורב.

משרד התחבורה אישר ל”כלבו – חיפה והצפון” את הפרטים ומסר: “קידום תחבורה ציבורית הוא בראש סדר העדיפות של משרד התחבורה. מכיוון שמדובר במיזם עירוני שטרם החל, זכותה של ראש העיר לקבוע מדיניות, ומשום שהיא הודיעה שאינה מעוניינת לקדם את פרויקט המטרונית לכרמל ניתנה הנחיה להמשיך את קו המטרונית עד לנהריה, וזאת במסגרת התקציב המיועד לפיתוח תחבורה ציבורית במרחב”.

כעבור ימים אחדים צייצה קליש רותם בטוויטר “להד”ם”, אך כבר אז התברר כי כל מה שעשה יהב – לטוב ולרע – בכוונתה לבטל.

 

המטרונית (צילום: כתום צלמים)

המטרונית (צילום: כתום צלמים)

 

נמל האורות:
דם רע עם משרד התיירות

משרד התחבורה לא היה המשרד הממשלתי היחיד שעלה על מסלול התנגשות עם הנהגתה החדשה של העיר. בחודש יולי היה זה משרד התיירות שהאשים את קליש רותם בעיכוב פרויקט “נמל האורות” – פרויקט דגל של המשרד ושל העירייה בתקופתו של יהב, שנועד להוות אטרקציה תיירותית עם מפגן אורות מנמל חיפה בדומה לזה שבשנגחאי. עלותו של הפרויקט נאמדה ב־20 מיליון שקל – מחצית מהסכום מתקציב העירייה ומחציתו ממשרד התיירות – על הקמתו הופקדה החברה הכלכלית לחיפה, ובמכרז זכתה חברת גיל טייכמן.

ב־1 ביולי שלח מנכ”ל משרד התיירות אמיר הלוי מכתב חריף לקליש רותם, שבו הוא התריע כי אם תוך עשרה ימים העירייה לא תודיע אם היא מתכוונת להמשיך בפרויקט, המשרד יסיק כי “מבחינת העירייה יש לבטל הפרויקט, ונפעל בהתאם תוך שמירה על מלוא זכויותינו, לרבות לעניין הכספים שכבר הושקעו בפרויקט זה”.

לטענת המשרד, הפרויקט אמור היה להסתיים באפריל 2019, אלא ש”מסיבה לא ברורה עצרה העירייה את הפרויקט. למן תחילת העבודה על הפרויקט בוצעו כל התהליכים בשיתוף פעולה מלא עם העירייה ובהובלה משותפת עמה. לתדהמתנו, לאחר בחירתך לראש העיר ובאופן שאין דומה לו באף מקום אחר בארץ הפסיקה העירייה באופן חד צדדי את שיתוף הפעולה בקידום הפרויקט. הפסקת הפרויקט גרמה למשרד התיירות נזק עצום, תוך חשש שהכספים שכבר הושקעו יירדו לטמיון. בד בבד, הפסקת הפרויקט פוגעת כבר כעת בתיירות לעיר”.

בתשובה למכתבו של לוי ענתה קליש רותם: “אין לעיריית חיפה כל התנגדות להמשיך את עבודת פרויקט ‘נמל האורות’. כידוע לך, נכנסתי לתפקידי בנובמבר 2018, והפרויקט הונח על שולחני בד בבד עם העבודה על תקציב 2019 שגובש בלחץ זמן רב. בשל כך, הסיבה לעיכובים בהתחייבות הכספית היתה בראש ובראשונה היעדר תקציב בשנת 2019. למרות שהיו הסכמים עם משרד התיירות, פרויקט זה לא הופיע בספרי התקציב של עיריית חיפה. בימים אלו התחילו העבודות על תקציב 2020, ונשמח לדון בפרויקט מחדש לקראת תקציב זה. נוסף על כך, יש דוח ביקורת על ניהול פרויקט זה. אם נסכם על המשך הפרויקט, נצטרך לטפל בהמשך ניהולו בצורה תקינה”.

ב־30 ליולי הודיע לוי לראש העיר כי הוא החליט להקפיא את הפרויקט “בעקבות סחבת בקבלת החלטות, חוסר שיתוף פעולה מצדכם והפרת סיכומים עמכם בנוגע לקידום הפרויקט, אשר גרמו נזק אדיר לתיירות בחיפה וויתרו למעשה על פרויקט דגל ברמת בין לאומית ועל מוצר לילה איכותי שהיה מושך לעיר מדי שבוע אלפי תיירים ומעלה את התפוסה בבתי המלון”.

לוי אף האשים את התנהלותה של העירייה בגרימת נזק לפרויקט ורמז על הפסקת שיתופי הפעולה עם העירייה: “הדבר ישפיע על היתכנות המשרד לאשר פרויקטים עתידיים בחיפה לנוכח התקדים החמור של הפסקה חד צדדית בקידום פרויקט כה משמעותי מצד העירייה, וזאת ללא כל סיבה או שינוי בנסיבות”.

 

מופע האורות בהונג קונג (צילום: KROOT)

מופע האורות בהונג קונג (צילום: KROOT)

 

היצירה “מק ישו”:
משבר חוצה גבולות ודתות

ב־10 בינואר, מעט אחרי חג המולד ותחילת השנה האזרחית החדשה, נאלצה קליש רותם להתמודד עם זעם שהתפשט במהירות בקרב תושבי חיפה הנוצרים, והכל בעקבות תערוכה שהוצגה במוזיאון חיפה.

בתערוכה, שמטרתה היתה לבקר את תרבות הצריכה, הופיעה יצירה של האמן הפיני יאני לינונן, שבה נראה רונלד מקדונלד – דמות הליצן המהווה את סמלה של רשת ההמבורגרים האמריקאית מקדונלד’ס – תלוי על צלב. הזרקור שהופנה לעברה של תערוכה האיר על יצירות שנויות במחלוקת נוספות, כמו הצגתו של ישו הצלוב כקן – בן זוגה של ברבי – אך היצירה של לינונן עמדה בעין הסערה, ובעקבותיה זכתה הפרשה להיקרא “פרשת מק ישו”.

תשומת הלב שלה זכתה כעת התערוכה לא היתה ברורה, שכן היא הוצגה כבר כמה חודשים לפני כן. בליל חשיפת הפרשה באתר “כלבו – חיפה והצפון” השליכו אלמונים בקבוק תבערה לעבר המוזיאון. כמה שעות אחר כך, בבוקרו של יום שישי, התייצבו מפגינים מול המוזיאון בדרישה להסיר את היצירה, ואף ניסו לחדור אליו בכוח. המפגינים זרקו אבנים לעבר השוטרים שנכחו במקום, ואלה הפעילו כוח והשתמשו בגז מדמיע כדי לפזר את ההפגנה.

שרת התרבות מירי רגב הצטרפה לקולות שדרשו להסיר את היצירה. במכתב ששלחה רגב למנכ”ל חברת המוזיאונים דאז נסים טל היא כתבה: “הצגה מגחיכה של ישו הצלוב – הסמל הדתי החשוב ביותר לנוצרים בעולם – לא יכולה לחסות תחת חופש הביטוי. זילותם של סמלים מקודשים כאקט מחאה אמנותי היא אינה לגיטימית ואינה יכולה לשמש כיצירה במוסד תרבות הנתמך מכספי המדינה”.

סגן ראש העיר הרב דובי חיון, אשר משמש מחזיק תיק התרבות בעירייה, פתח בשיחות עם מנהיגי העדות הנוצריות במטרה להרגיע את הרוחות, ובמוזיאון הוחלט לכסות בבד שחור את הכניסה לאולם שבו הופיעו היצירות השנויות במחלוקת. הפתרון לא הניח את דעתם של מנהיגי הדת, ולראש העיר נשלח מכתב מטעמם של הפטריארכיה וראשי הכנסיות הנוצריות בארץ, שבו הם דרשו ממנה להורות על הסרת היצירות הפוגעניות ולהתנצל באופן רשמי.

כשדרישתם לא מולאה הגישו הכנסייה היוונית האורתודוקסית בחיפה, באמצעות נציגה האב דימיטריוס סמרה, והכנסייה היוונית הקתולית בעיר, באמצעות נציגה האכרמנדריט אגאביוס אבו סעדה, לבית המשפט המחוזי בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני נגד חברת מוזיאוני חיפה ועיריית חיפה שיאסור על הצגת היצירות.

בשלב זה נאלצה ראש העיר להתמודד עם משבר חוצה גבולות שסוקר בכלי תקשורת בין לאומיים, והיה ברור כי עליה לרדת מהעץ הגבוה שעליו היא טיפסה. סירובה להיפגש עם ראשי הכנסיות ולדון בהסרת היצירות מהתערוכה התפוגג כלא היה, ולמחרת הגשת העתירה הגיעו קליש רותם וממלא מקומה נחשון צוק לפגישה עמם. בסיומה של הפגישה בישרה קליש רותם לעוקביה בטוויטר על רשמיה: “סיימנו פגישה חיובית עם כוהני הדת הנוצרים בחיפה בנושא המוצגים בתערוכה במוזיאון העירוני. הבנו את עומק הפגיעה שהם חווים, והם מבינים את חשיבות השמירה על הדמוקרטיה. כולנו נעשה הכל כדי למנוע אלימות ופגיעה ברגשות. הועלו כמה רעיונות לפתרון שייבדקו החל ממחר בבוקר”.

יומיים לאחר מכן נמצא הפתרון למשבר, כשראש העיר הודיעה על החלטתה להסיר את היצירה “מק ישו” מהתערוכה, בעוד ששאר היצירות המשיכו להיות מוצגות בחדר סגור שכניסתו כוסתה בפרגוד. אלא שאז נכונה לקליש רותם התנגשות חדשה, הפעם עם האגודה לזכויות האזרח, שהגישה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בבקשה להורות לראש העיר להימנע מהתערבות בתוכן היצירות שמועלות במוסדות תרבות שנמצאים בבעלותה של עיריית חיפה או שמקבלים תמיכה מהעירייה, ולחייב אותה להודיע לחברת מוזיאוני חיפה כי אין כל מניעה להציג את היצירה “מק ישו” במוזיאון וכי אין חובה להציג יצירות אחרות מהתערוכה מאחורי פרגוד.

בית המשפט דחה את העתירה ופסק כי הגורם המקצועי הוא זה שמוסמך לקבוע את תכניה של התערוכה. בית המשפט הוסיף כי לראש העיר אין סמכות להתערב בתכניה של התערוכה אך “יש לה הסמכות ואף החובה לפעול למניעת פגיעה ברגשות אוכלוסיית העיר. לשם כך עליה לפעול באמצעות גורמי אכיפת החוק”.

 

היצירה "מק ישו" (צילום: וילהלם שוסטרום)

היצירה "מק ישו" (צילום: וילהלם שוסטרום)

 

 

דגלון הגאווה:
זעם בקרב חברי הקהילה הלהט”בית

גם עם הקהילה הלהט”בית הצליחה קליש רותם להסתכסך. יחסיה של ראש העיר עם הקהילה הגאה עלו על שרטון בחודש יולי, לאחר שאתר “כלבו – חיפה והצפון” חשף את חוות דעתה באשר לדגלון גאווה קטן שהוצב על שולחנה של הספרנית חנה קפויה בספרייה העירונית בנוה שאנן.

בעקבות תלונות של תושבים על הצבתו של הדגלון ובשל רגישותו של העניין פנתה הנהלת הספרייה למנהלת המחלקה לספריות באגף החינוך בעירייה רונית ברזילי כדי לקבל את דעתה בנדון. ברזילי מצדה פנתה לקליש רותם, וזו השיבה כי “לשיטתי, יש להיות רגישים מאוד עם הבעת עמדות אישיות במקומות עבודה שנותנים שירות לציבור הכללי ולהימנע מזה ככל שניתן. בביתנו הפרטי מותר לנו לעשות ככל שנחפוץ, ואילו במקום עבודה ציבורי שנותן שירות לקהל הרחב עלול להיות בזה טעם לפגם”.

חשיפת דברי של ראש העיר עוררה גל מחאה בקרב הקהילה הגאה ואף זכתה לביקורת מבית, כאשר מחזיק תיק הגאווה תבור להט אמר ל”כלבו – חיפה והצפון”: “הקהילה פגועה מאוד. היינו מצפים מראש העיר לתמיכה. קליש רותם נבחרה גם בזכות ההצבעה של חברי הקהילה, והיינו מצפים ממנה לתמיכה גורפת, על אחת כמה וכמה במצב הנוכחי שבו אנשים רבים יוצאים נגדנו”.

גם החוג הגאה במפלגת העבודה – המפלגה שתמכה במועמדותה של קליש רותם לראשות העיר והשתתפה במימון הקמפיין שלה – יצא נגד עמדתה ודרש ממנה לחזור בה מדבריה: “את המימון לקמפיין הבחירות המוניציפליות קיבלת ממפלגת העבודה, ובזכות מימון זה נבחרת לתפקיד ראש העיר חיפה. החלטתך בנוגע להורדת דגל הגאווה במשרדה של הספרנית בעירך נוגדת את ערכי מפלגתנו, ועלייך לחזור בך מהחלטה זו באופן מיידי”.

יומיים לאחר חשיפת הפרשה הפגינו עשרות מחברי הקהילה ומתומכיהם ברחבת העירייה, ואליהם הצטרפו כמה מחברי מועצת העיר שהביע הזדהות עמם. גם במקרה זה התערבה האגודה לזכויות האזרח, שבאמצעות יועצה המשפטי דן יקיר שלחה לקליש רותם מכתב שבו פורטו חריגותיה מסמכותה והוצבה בפניה דרישה ממנה לחזור בה מעמדתה.

גל המחאה אף השפיע על מועצת העיר. בישיבת מועצה שנערכה ב־6 באוגוסט הניחו כמה מחבריה, חלקם גם מהקואליציה, דגלון גאווה על שולחנם כאות מחאה על דבריה של קליש רותם וכהפגנת תמיכה בקהילה. יו”ר הבית היהודי יואב רמתי מהקואליציה לא אהב את המחאה. הוא יצא מאולם המליאה ושב אליו כשהוא לבוש בחולצה עם הכיתוב “משפחה יש רק אחת” ואוחז בדגל ישראל. הרוחות באולם התלהטו, צעקות וזעקות מילאו את האולם, המאבטחים לא הצליחו להשיב את הסדר על כנו, והישיבה פוצצה.

למחרת הודיעה ראש העיר, שלא נכחה בישיבה, על הפסקת השידורים החיים מישיבות המועצה בעקבות המהומה: “פריצת גבולות מועצת העיר כפי שהתרחשה אתמול בישיבה מרוקנת אותה מתוכן. זהו חורבן בית. מעתה ואילך, מלבד נושאים מהותיים שאותם נבחר להציג לציבור ועד שתרבות הדיבור תחזור למועצת העיר חיפה, לא יהיו יותר שידורים ישירים של הישיבות”.

שבועיים חלפו, וכשכבר נדמה היה כי הרוחות בקהילה נרגעו שלחה קליש רותם הודעת מייל לכל עובדי העירייה שבו היא הנחתה את העובדים שמקבלים קהל “להימנע מהצבה או מתלייה של סממני זהות כאלה ואחרים שאינם סמלי המדינה – בין אם אלה דגלים, דגלונים או מדבקות עם מסרים (סלוגנים) שאינם חלק מלבוש וזהות אישית”.

בהודעה עדכנה ראש העיר את העובדים כי היא פנתה שוב למשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר לקבלת הנחיות ברורות: “בפנייה חוזרת שלי לעו”ד זילבר ביקשתי לקבל הנחיות ברורות בנושא על מנת לשרטט את הקו בין הרצון לשמור על עקרונות חופש הביטוי לבין יצירת מסגרות התנהגות נהירות לעובדי מדינה שנותנים שירות לציבור הרחב”.

גם הפעם נכנסה לתמונה האגודה לזכויות האזרח שפנתה אף היא לזילבר ודרשה את התערבותה: “נודה על התערבותך הדחופה כדי להעמיד הלכה על מכונה ולהבהיר בצורה מוסמכת כי אסור למעסיק ציבורי להגביל באופן לא ראוי את חופש הביטוי של עובדי הציבור”.

אלא שלמרות דבריה של קליש רותם כי היא פנתה שוב למשנה ליועץ המשפטי, ממשרד המשפטים נמסר ל”כלבו – חיפה והצפון” כי “מבדיקתנו עולה כי לא התקבלה פנייה מראש העיר בעניין זה”. לכך צירף המשרד את עמדתה של זילבר, כפי שנשלחה חודש לפני כן לחבר המועצה יוסי שלום, וציין כי עמדתה הוצגה במלואה ושהעתק ממנו נשלח שוב לקליש רותם.

בעקבות תגובתו של משרד המשפטים, שלח יקיר מהאגודה לזכויות האזרח מכתב נוסף לראש העיר בדרישה לבטל את ההוראה ששלחה לעובדים. “לפני ימים ספורים נמסר לחבר המועצה שלום מלשכתה של המשנה ליועץ המשפטי כי פנייה מטעמך להבהיר את העמדה מעולם לא התקבלה. בכל מקרה העמדה שהובעה על ידי המשפטניות היתה ברורה בתכלית, ולאורה עולה כי הוראתך פוגעת בחופש הביטוי של עובדי העירייה והיא אינה חוקית. כדי לשים קץ לפגיעה הקשה בחופש הביטוי של עובדי ועובדות העירייה וכדי למנוע התדיינויות משפטיות מיותרות בין עובדי העירייה לעירייה, נבקשך לבטל ללא דיחוי את הוראתך”.

בספטמבר נפגשה קליש רותם עם נציגים של הקהילה הגאה בניסיון להרגיע את הרוחות, ונראה שלפחות לעת עתה נרשם פיוס בין הצדדים.

 

דגלון הגאווה על שולחנה של הספרנית חנה קפויה (צילום: חגית הורנשטיין)

דגלון הגאווה על שולחנה של הספרנית חנה קפויה (צילום: חגית הורנשטיין)

 

שביתה בעירייה:
הזבל נערם ברחובות, התושבים זעמו

בתחילת חודש ינואר התעוררה ראש העיר אל סערה חדשה – הפעם מבית. ועד עובדי העירייה בראשותו של יו”ר הוועד דאז דוד וקנין הכריז על סכסוך עבודה בתמיכתה של ההסתדרות, איים בעיצומים והציב כמה דרישות. הסיבות לסכסוך, לפי מכתב התראה ששלח וקנין לקליש רותם, היו עיכוב במתן קביעות לעובדים שהשלימו את הפז”מ הנדרש; אי מתן דרגות לעובדים בהתאם לפז”מ תוך פגיעה בשכרם; השלכות העסקתה של סייעת אחת בגני הילדים בניגוד לנדרש וחשיפה של העובדים והילדים לסיכון; אי פרסום מכרזים ואי איוש משרות פנויות; אי קליטת עובדי תברואה בהתאם לדוח יועץ ארגוני ששכרה העירייה כתוצאה מהוספת מטלות בשל פסיקת בג”ץ, ומנגד פיטורים של עובדי תברואה – דבר שגורם לעומס עבודה בלתי סביר על העובדים הנותרים; והיעדר שיתוף פעולה והתעלמות מנציגות העובדים תוך פגיעה בזכות ההתארגנות וכרסום בכוח הארגוני.

הוועד פתח באסיפות הסברה לעובדי העירייה, שבהן נדונה השאלה “פנינו לאן?”. ימים אחדים לאחר ההודעה על סכסוך העבודה נערכה פגישה בין קליש רותם לוקנין, שבה היא ביקשה ארכה כדי לבדוק את הדרישות שהציב הוועד. הבקשה נענתה בחיוב, אך כעבור שבוע שלח וקנין מכתב נוסף לקליש רותם שבו הוא הודיע לה על חידוש הצעדים הארגוניים של העובדים והאשים אותה במשחק כפול – מצד אחד היא נוקטת מצג שווא של הידברות ומצד שני נוקטת צעדים נגד העובדים.

עוד שבוע חלף, והוועד הכריז על שביתה. הכניסה לבניין העירייה נחסמה על ידי משאיות זבל, האשפה ברחובות נערמה, וגם הסתדרות המורים הצטרפה לחגיגה. לאחר שלושה ימים הגישה העירייה לבית הדין לעבודה בקשה למתן צווים ארעיים נגד ההסתדרות וארגון עובדי העירייה שיחייבו את העובדים לחזור לעבודתם ולסיים את השביתה. הדיון בבקשה נערך במוצאי שבת, ונשיא בית הדין לעבודה אלכס קוגן קיבל את עמדתה של העירייה ופסק על סיום השביתה, אך חייב את הצדדים לקיים משא ומתן על דרישותיהם של העובדים. את הזבל שהצטבר ברחובות לקח עוד כמה ימים לנקות, את שבר חוסר האמון עם העובדים ייקח עוד הרבה מאוד זמן לאחות.

 

משאיות לפינוי אשפה חוסמות את הכניסה לבניין העירייה

משאיות לפינוי אשפה חוסמות את הכניסה לבניין העירייה

 

הקצאת נכסים למבני חינוך חרדיים:
בקשה תמימה או סילוף והטעיה?

אחרי התנגשות עם משרד התחבורה ועם משרד התיירות, הגיע גם זמנו של משרד הפנים. בחודש אוגוסט הגיש מנכ”ל העירייה איתן שטיאסני למשרד הפנים בקשה להקצות שישה מבנים למוסדות חינוך חרדיים, כאשר ההקצאה היתה במסלול מהיר על פי סעיף 11 לנוהל הקצאת קרקעות ומבנים.

מנכ”ל משרד הפנים מרדכי כהן אישר את ההקצאות, אך אז נחשף באתר “כלבו – חיפה והצפון” כי באחד מהנכסים – זה ברחוב יל”ג 7 שמיועד לחטיבת ביניים לארגון בית יעקב – פועלת זה 18 שנה עמותת לב ח”ש אשר מסייעת לנזקקים.

מנכ”לית לב ח”ש דקלה כהן-מיכאלי פנתה לשר הפנים אריה דרעי במכתב בהול שבו נכתב: “אנו פונים אליך באופן דחוף ביותר, מיד לאחר שהובא לידיעתנו כי נעשתה אליך או אל מנכ”ל המשרד פנייה מעיריית חיפה בכתב בדרישה לפנות את העמותה לאלתר ממקום מושבה זה כ־18 שנה, בטענה כי המבנה אינו בשימוש כביכול. נבהיר לאלתר כי מדובר בסילוף העובדות ובהטעיה חמורה ומכוונת של כבודו ושל משרד הפנים במטרה לפנות את העמותה לצרכים אחרים. אנו דורשים כי העמותה והמבנה ימשיכו בפעילותם ובייעודם כפי שהיה ב־22 שנים האחרונות, וכן כי לא יבוצע כל שינוי שיגרום לקריסתה המיידית של העמותה, וכתוצאה מכך להפסקת סיוע הומניטרי הניתן לאלפי אנשים נזקקים וחולים מדי חודש בחיפה והצפון”.

בעקבות הפרסום ב”כלבו – חיפה והצפון” הורה מנהל אגף בכיר לבקרה, תקצוב ופיתוח במשרד הפנים סיון להבי לשטיאסני להשהות את אישור ההקצאה לנכס. גם הציבור לא נותר אדיש, וביוזמתם של חברים מהאופוזיציה העירונית התארגנה הפגנה מול בניין העירייה נגד הקצאת המבנים.

בהמשך להודעת משרד הפנים על השהיית הקצאתו של הנכס ברחוב יל”ג ערך סגן הממונה על המחוז במשרד הפנים רביע מקלדה סיור בכמה מהנכסים כדי להתרשם מקרוב למה הם משמשים. במהלך הסיור כבר היה ברור לבכירי העירייה כי הם נקלעו לבעיה לא פשוטה, וכעבור זמן קצר הודיע שטיאסני למשרד הפנים על ביטולה של בקשת ההקצאה לכל ששת המבנים: “בהתאם לממצאים ולמסקנות שגובשו אצלי לאחר בדיקה שעשיתי ולאחר קיום ישיבה עם הגורמים הניהוליים והמקצועיים, הוחלט על ביטול הבקשה שהוגשה על ידינו על כלל הנכסים הכלולים בה”.

 

המתחם של עמותת לב ח"ש ברחוב יל"ג

המתחם של עמותת לב ח"ש ברחוב יל"ג

 

סאגת המינויים:
ארבעה חודשים ללא מנכ”ל לעירייה

לא רק את הקצאת הנכסים לא עלה בידי העירייה להעביר מול משרד הפנים. ראש העיר התקשתה גם להעביר מינויים. בפברואר ביקשה קליש רותם למנות את אמיר נפתלי למנכ”ל העירייה, זמן קצר לאחר שהיא הודיע למנכ”ל הקודם גדי מרגלית על פיטוריו.

במסמכים שהגישה העירייה לממונה על האגף לביקורת על ההון אנושי במשרד הפנים היו חסרים תעודה ו/או אישור של המוסד האקדמי שבו למד נפתלי ואשר היו אמורים להצביע על היותו בעל תואר אקדמי.

גורמים במשרד הפנים אמרו אז ל”כלבו – חיפה והצפון” כי “נפתלי צריך להעביר את המסמכים הדרושים לאישורו של משרד החינוך, ורק לאחר שאישור זה יתקבל יימשך ההליך לאישור מינויו לתפקיד המנכ”ל”. שבוע לאחר מכן, בתחילת דצמבר, פסל המשרד את המינוי, וכך חלפו עוד יותר מחודשיים שבהם פעלה העירייה ללא מנכ”ל, עד למינויו של שטיאסני.

בחודש יולי נאלצה קליש רותם להיפרד משלושה יועצים שהיא כבר מינתה, וזאת בהוראה של המחלקה המשפטית של העירייה שחייבה אותה להפסיק את ההתקשרות עם איל דרעי שמונה ליועץ לענייני ארגוני עובדים, עם עומרי שפר שמונה ליועץ לענייני תחבורה, ועם דינה מרגולין שמונתה ליועצת לענייני המגזר הרוסי. בעוד שדרעי ושפר פעלו בהתנדבות, תפקידה של מרגולין נשא שכר בצדו.

את הנושא חשף יו”ר סיעת הירוקים במועצה אביהו האן, שהגיש שאילתה בנוגע למרגולין לאחר שנודע כי היא מעניקה שירותי יח”צ לעירייה במגזר הרוסי בתשלום. בעקבות כך מיהרה חברת המועצה סופי נקש מסיעת יונה יהב וצעירי חיפה להגיש תלונה במשטרה נגד קליש רותם בטענה ל”מינוי פוליטי בניגוד לחובת המכרזים ובניגוד לחוזר מנכ”ל על העסקת יועצים”.

יצוין כי השלושה היו מקושרים פוליטית לקליש רותם עוד מימי הקמפיין לראשות העיר – דרעי שימש ראש מטה השטח שלה ואף נמנה עם רשימת לב השכונות בראשותה של טלי משולם איטח המקורבת לראש העיר; שפר התמודד ברשימת חיים בחיפה בראשותה של קליש רותם; ומרגולין נשאה אף היא בתפקיד במטה הבחירות שלה.

 

אמיר נפתלי ועינת קליש רותם (צילום מתוך דף הפייסבוק של אמיר נפתלי)

אמיר נפתלי ועינת קליש רותם (צילום מתוך דף הפייסבוק של אמיר נפתלי)

 

מינויו של זעאתרה לסגן:
אפילו ראש הממשלה התערב

כישלונותיה של קליש רותם למנות את נפתלי למנכ”ל העירייה ואת שלושת אנשיה ליועצים היו כאין וכאפס לעומת מינויו של יו”ר סיעת חד”ש במועצת העיר רג’א זעאתרה לסגן ראש העיר במחצית השנייה של הקדנציה (כמחליפו של חיון ממר”צ). לזעאתרה יוחסו ביטויים מהעבר ולפיהם הוא טען לכאורה כמו למשל שחמאס הוא ארגון התנגדות לגיטימי, וברור היה שמינויו לא יעבור בשקט בצד הימני של המפה הפוליטית.

והמחאה אכן לא איחרה לבוא. תחילה במישור המקומי כאשר סגן ראש העיר דוד עציוני הביע ביקורת קשה על המהלך, ובהמשך בזירה הארצית מצדם של שר התקשורת דאז איוב קרא (הליכוד), חברת הכנסת לשעבר נאוה בוקר (הליכוד) וח”כ עודד פורר (ישראל ביתנו), שאף העלה הצעת חוק לפסילת מועמדותו של נציג ציבור שתומך במאבק מזוין נגד מדינת ישראל מלהיבחר לתפקיד ברשות המקומית.

אל הקלחת הצטרף יו”ר ועדת הפנים של הכנסת ח”כ יואב קיש (הליכוד) ששלח מכתב לשר הפנים אריה דרעי שבו הוא ביקש ממנו שלא לאשר לקליש רותם תשלום לסגן ראש עיר חמישי בשכר – בקשה שהוגשה מטעמה על אף שבתקופת כהונתו של יהב היא התנגדה נחרצות לריבוי סגנים בשכר. דרעי קיבל את בקשתו של קיש, ואף פנה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כדי לבדוק אם הדבר נמצא בסמכותו.

אפילו ראש הממשלה בנימין נתניהו נדרש לעניין, ואמר בפתיחת ישיבת ממשלה: “הבוקר לפני הישיבה חיפשתי את קליש רותם כדי לבקש ממנה לבטל את המינוי של סגן ראש עיר שתומך בחיזבאללה ובחמאס שמצהירים שבכוונתם להשמיד את ישראל. אני מקווה שהיא תיענה לכך ושמח על כך שחברנו דרעי התחיל לטפל בנושא. זה דבר שלא מתקבל על הדעת, ומכיוון שהוא לא מתקבל על הדעת הוא גם לא יתקיים, אני משוכנע בזה”.

תגובתו של זעאתרה לדבריו של נתניהו היתה “כי הסכנה האמיתית לעם בישראל לא נמצאת בעיריית חיפה אלא ברחוב בלפור 10 בירושלים”.

קליש רותם, ששהתה באותו הזמן בחופשה בחו”ל, ניהלה כמה שעות אחר כך שיחה עם ראש הממשלה, אך תוכנה לא פורסם. למחרת היא נפגשה עם זעאתרה לשיחה שארכה כשעתיים ובה היא העלתה את הקשיים שאיתם היא מתמודדת מאז ההודעה על מינויו העתידי. יומיים אחר כך כינס זעאתרה מסיבת עיתונאים במושבה הגרמנית שבה הוא הודיע כי הוא מוותר על המינוי לטובתה של שהירה שלבי, מספר 2 ברשימתו, ואמר: “אנחנו פה כדי להגיד שאני לא מתנצל”.

מינויה של שלבי השקיט במעט את גל המחאה, ומול ביתה של קליש רותם התארגנה הפגנה בקריאה לא להכניס את סיעת חד”ש לקואליציה. הפגנה זו היתה שירת הברבור של הפרשה.

 

רג'א זעאתרה (צילום: רמי שלוש)

רג'א זעאתרה (צילום: רמי שלוש)

 

בית הספר חוגים והמדחנים בחניוני החופים:
זיגזג ופליק פלאק

נראה שקליש רותם הצליחה לשדרג את שיטת הזיגזג, והחלטה שעברה בתמיכתה במועצת העיר לשינוי שמו של בית הספר חוגים לבית הספר חוגים על שם רחל מתוקי הגיעה עד לפתחו של בג”צ.

26 עותרים, ובהם אנשים בעלי שם כמו למשל זוכה פרס נובל פרופ’ אהרון צ’חנובר, עתרו לבית המשפט נגד העירייה, משרד החינוך ומשפחת מתוקי בבקשה להוציא צו על תנאי אשר מבטל את ההחלטה לקרוא לבית הספר על שם מתוקי ואשר מורה לעירייה “לא לקיים את הטקס שתוכנן להתקיים לרגל שינוי שמו של בית הספר, ולא לכנותו בשם החדש, וזאת עד להכרעה בעתירה”.

לטענתם של העותרים קיים הליך לשינוי שם בית ספר ממלכתי, אשר כולל עריכת דיון על ידי מנהל הלשכה המחוזית של משרד החינוך, התייעצות עם הגורמים הרלוונטיים והחלטה סופית של מנכ”ל משרד החינוך, אך העירייה לא התנהלה לפי כללי ההליך כשלא פנתה למנהל הלשכה המחוזית ולא קיבלה את אישור מנכ”ל משרד החינוך. באמצעות המחלקה המשפטית טענה העירייה כי לא נפל דבר בהליך שהיה תקין וכי אין בכוונתה לשנות את שמו של בית הספר אלא לקרוא למבנה החדש על שמה.

הסאגה הסתיימה בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, ובמסגרתה נסוגה העירייה מההחלטה לקרוא לבית הספר על שמה של מתוקי. בינתיים נחנך בית הספר במקומו החדש, כאשר מבנה החטיבה העליונה נקרא על שמו של מייסד בית הספר יאיר כץ ועל שמה של רעייתו אלן, ומבנה חטיבת הביניים נקרא על שם מתוקי.

 

בית הספר חוגים החדש (צילום: ועד הורי בית הספר חוגים)

בית הספר חוגים החדש (צילום: ועד הורי בית הספר חוגים)

 

אבל הזיגזג – שלא לומר הפליק פלאק – המרהיב ביותר בא לידי ביטוי בפרשת הצבת המדחנים בחניונים של החופים הדרומיים מתוך כוונה לגבות תשלום על חניה בחופים לראשונה בתולדות העיר.

בתחילת חודש יוני חשף אתר “כלבו – חיפה והצפון” כי מדחנים הוצבו בחוף דדו, בחניון הסמוך לתחנת הרכבת חוף הכרמל ובחניונים של החופים הדרומיים. העירייה מסרה כי היא “נערכת להסדרת חלק ממקומות החניה שבסביבת החופים הדרומיים, תחנת הרכבת חוף הכרמל ומת”מ במטרה לאפשר אזורים לחניית לילה, לייצר תחלופת מקומות חניה לשירות באי טיילות החוף והעסקים שבהן, ולהקל על מצוקת החניה הקיימת בסביבתם. בהמשך נפעל להעניק לתושבי חיפה תנאים מועדפים והנחות כדי להפחית את עלות החניה. טרם התקבלה החלטה לגבי מועד התחלת הביצוע”.

הצבת העובדות בשטח, שחשפה את כוונתה של העירייה לגבות תשלום על חניה, הובילה לגל ביקורת ששטף את הרשתות החברתיות, וברשתות נפתחה עצומה נגד גביית התשלום בחניוני החופים שהשיגה אלפי חתימות. הדבר הצטרף להצהרתה של קליש רותם במועצת העיר שלושה חודשים לפני כן, ולפיה “יהיה יותר ויותר יקר להחזיק מכונית בעיר”.

שלושה ימים לאחר החשיפה ב”כלבו – חיפה והצפון” הורתה קליש רותם על עצירת הצבתם של המדחנים תוך שהיא מפנה אצבע מאשימה לעובדי העירייה: “למרות שביקשתי בישיבות שקיימנו להתחיל את השינויים בהסדרי החניה בשטח רק לאחר תיאום עם לשכת ראש העיר, לצערי הרב נקבעו עובדות בשטח שהביאו לרעש ציבורי גדול ומיותר”.

אלא שמפרוטוקול דיון בנושא חניה בחופים ובמת”ם שנערך ב־28 באפריל והגיע לידי “כלבו – חיפה והצפון” התברר כי לשינויים בהסדרי החנייה, ובהם גם הצבת המדחנים בחניונים, היו כבר לוחות זמנים שנקבעו על ידי ראש העיר בעצמה. בסעיף 3 של הנחיות ראש העיר לקידום ולהשלמה לפי הלו”ז נכתב במפורש: “העתקת שני מדחנים מהעיר התחתית והתקנתם בחניוני החוף עד 1 ביוני”.

גורמים בעירייה אמנם טענו כי מאז אותו דיון התנהלו פגישות נוספות ושונו ההנחיות, אך האופוזיציה שהבינה כי בידה תפוח אדמה לוהט הגישה בקשה לקיום ישיבת מועצה שלא מן המניין, שבה עלו שתי הצעות החלטה: האחת – שתושבי חיפה יחנו בחינם בחוף הים, והשנייה – שתוקם ועדה שתבחן דרכים לגביית כספים עבור חניה בחופים ממי שאינם תושבי העיר. צוק, שניהל את הישיבה בהיעדרה של קליש רותם, תמך בהצעות והודיע כי עד שיונפק כרטיס תושב לחיפאים, מדיניות החניה לא תשתנה.

 

מדחן בחניון סמוך לחוף (צילום: שושן מנולה)

מדחן בחניון סמוך לחוף (צילום: שושן מנולה)

 

הסרטונים בפייסבוק שנגנזו:
הפרת הנחיות היועץ המשפטי ותלונות על גזענות

ב־6 באפריל, שלושה ימים לפני מועד הבחירות לכנסת ה־21, פרסמה מפלגת העבודה סרטון שבו קוראת קליש רותם להצביע למפלגת העבודה בראשותו של אבי גבאי – האיש שתמך בה לאורך כל קמפיין הבחירות שלה לראשות העיר.

בסרטון הופיעה קליש רותם על רקע אולם מליאת מועצת העיר, שלפי גורמים בעירייה היה הלוקיישן לצילומים. הדבר לא עלה בקנה אחד עם הנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה על איסור פעילות פוליטית בגופים ציבוריים, ולפיו “חל איסור על שימוש בנכסי הציבור לצורך תעמולת בחירות”, שמתבסס על סעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי”ט 1959, אשר קובע כי “לא ייעשה שימוש בקשר עם תעמולת בחירות בכספים של גוף מבוקר או של תאגיד שהממשלה או שרשות מקומית משתתפת בהנהלתו או בהונו, ולא ייעשה שימוש כאמור במקרקעין או במיטלטלין המוחזקים למעשה על ידי גוף או תאגיד כזה, למעט השכרתם של אולמות ושל מקומות פומביים פתוחים העומדים כרגיל להשכרה, ולמעט נכסים שהועמדו על ידי הרשות המקומית לרשותו של ראש הרשות מקומית”.

ואם לא די בכך, מנכ”ל העירייה בעצמו שלח ימים אחדים קודם לכן מכתב לראש העיר, לחברי המועצה ולעובדי העירייה שחידד את הנחיותיו של היועץ המשפטי לממשלה בעניין “שימוש אסור בכספי או בנכסי הרשות המקומית לצורך תעמולת בחירות”.

במפלגת העבודה חששו כנראה, ויומיים לאחר עלייתו של הסרטון הסירה אותו המפלגה מדף הפייסבוק שלה.

חודש בלבד לאחר מכן העלתה העירייה סרטון בכיכובן של קליש רותם ומזכירתה במטרה לקדם את שבוע הספר שחזר לעיר לאחר שנים ארוכות של היעדרות. בסרטון, שאמור היה להיות הומוריסטי, מקבלת המזכירה, בעלת מבטא רוסי כבד, הודעה מראש העיר על שבוע הספר אך מפרשת אותו כ”שבו הספר”. אל לשכתה של ראש העיר מוזעק מעצב השיער שלה, ואז מתבררות הטעות והכוונה האמיתית של ראש העיר – חזרתו של שבוע הספר.

הסרטון עורר גל של מחאה בקרב רבים מעולי מדינות ברית המועצות לשעבר, שראו בכך סרטון לעגני וגזעני. גם דינו של סרטון זה היה להיגנז.

 

המזכירה בסרטון של עיריית חיפה על שבוע הספר

המזכירה בסרטון של עיריית חיפה על שבוע הספר

 

ב־15 ביולי הגיעה הזמרת סי היימן להיכל העירייה ונפגשה עם חיון בתוקף תפקידו כמחזיק תיק התרבות. בתום הפגישה היא נתקלה בקליש רותם, והשתיים הגו רעיון – צילום סרטון שבו הן מטופפות במסדרון הסמוך ללשכת ראש העיר, תוך שהיימן שרה את שיר ההעצמה הנשית שלה “לא עובדת בשביל אף אחד” וקליש רותם מסמנת עם אצבעה “לא, לא”.

הסרטון, שעלה לדף הפייסבוק של הזמרת ונועד להציג את הצד הקליל וההומוריסטי של קליש רותם, עורר סערה והוביל לתגובות רבות בסגנון “אנחנו יודעים שהיא לא עובדת, עכשיו היא גם שרה את זה?”. לכולם היה ברור שהסרטון, שבו נראו כבדרך אגב גם מנהלת הלשכה לשעבר רות בונה והעוזר ניר שובר, הוא לא פחות מאשר פיגוע תדמיתי, ותוך זמן קצר – לא ברור בהוראתו של מי – הוא הוסר מדף הפייסבוק של הזמרת. אבל גולשים זריזים הספיקו להוריד אותו, והוא צץ מדי פעם כאשר יש מי שמבקש לנגח את ראש העיר.

 

עינת קליש רותם וסי היימן בסרטון

עינת קליש רותם וסי היימן בסרטון

 

שדה התעופה:
חנ”י מעמיקה את שליטתה בחיפה

בחודש אוגוסט עמד להתגשם חלומה הגדול של קליש רותם – להשיג הסכם להארכתו של מסלול שדה התעופה בחיפה כדי להציב את חיפה על מפת התיירות העולמית. אתר “כלבו – חיפה והצפון” חשף כי העירייה מנהלת מגעים עם משרד התחבורה ועם חברת נמלי ישראל במטרה לגבש הסכם עקרונות להארכת מסלול הנחיתה וההמראה ל־2,100 מטר, אף שכוונתה המקורית של ראש העיר היתה להאריך אותו ל־2,400 מטר. היחסים הרעועים בין העירייה למשרד התחבורה היו ידועים לכל, אך בכיסא שר התחבורה ישב אז בצלאל סמוטריץ’ שהחליף את כץ, והתנאים להסכם הבשילו.

יממה לאחר מכן נחשפו באתר פרטיו של ההסכם, ומהם עלה כי התקבלה הדרישה להאריך את המסלול, אך לא נקבעו לוחות זמנים ומקורות מימון. בצד זה התברר המחיר הכבד שישלמו העיר ותושביה על הגשמת חלומה של ראש העיר: העירייה הסכימה לתמוך במתן היתרי בנייה לנמל המפרץ, לתת קדימות לאישורם ולהימנע מנקיטת צעדים משפטיים נגדם. יתרה מכך – העירייה תתמוך בהקמתו של שדה תעופה משלים לנתב”ג במרחב רמת דוד בעמק יזרעאל ותסיר את העתירה שהוגשה לפי חוק חופש המידע במטרה לחשוף את ההתקשרות בין חנ”י לחברה הסיניתSIPG , מפעילת נמל המפרץ.

כעבור חודש התקיים במועצת העיר דיון על ההסכם לתכנון פיתוח שדה התעופה ולהבטחת השלמת בנייתו של נמל המפרץ, שבו הדהימה קליש רותם את חברי המועצה ואת הציבור החיפאי כשאמרה: “ההסכם לא אמור לייצר או לבנות שדה תעופה אלא להבטיח שבעתיד האפשרות לשדה תעופה תישמר, ושאם לא ייבנה שדה תעופה אחר בצפון אז שנמל המפרץ לא יפריע לשדה התעופה. ההסכם לא מבטיח שדה אלא שלא יחסלו בעתיד את השדה אם לא יהיה שדה אחר בצפון”.

 

שדה התעופה בחיפה (צילום: צבי רוגר)

שדה התעופה בחיפה (צילום: צבי רוגר)

 


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בחיפה?

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו – חיפה והצפון"


 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

16 תגובות
  1. תושב קרית חיים

    שדה התעופה = גמירת הסיכויים לפינוי בינוי בקריית חיים מערבית.
    מי שאומר אחרת איננו דובר אמת. כל התוכניות של קליש הן עורבא פרח – קריית חיים תישאר חורבה גם בעוד 50 שנה.
    הכוונות שלה טובות, אבל היא לא יודעת לבצע כזה פרוייקט מורכב כמו שהיא הציגה בשבוע שעבר.

  2. עדנה, כרמל

    השנאה של בועז כהן לעינת קליש מעבירה אותו על דעתו. כמה שהוא סובל…

  3. תמיר

    שנה שניה שלה תהיה טובה יותר !!
    מכבי חיפה תזכה באליפות והיא תדאג לבמות חגיגה בדדו.

  4. תשובה לעדנה

    המגיבה המופרעת חזרה להגיב, וכרגיל כשאין לה מה לומר על העובדות היא מגיבה לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. קומנדו פח

  5. יגיל

    ראש עיר חדלת אישים
    אין לה כישורים ואין לה יכולות , לא מעוף ולא חזון לעתיד.
    השיטות שלה:
    מלחמות בגופים ממשלתיים , מחיקת הקיים והטוב, סחיטת הציבור, מינויים חדשים לרוב, עצירת פרוייקטים ועצירת עבודת עובדי העירייה, תכניות לא ראליות שהן חלומות באספמיה שסופן להישאר על הנייר, הילולת הנוסטלגיה והתרפקות על העבר בלבד.
    בקיצור עיר בקיפאון ונסיגה לאחור. כמה עצוב וחבל !!!

  6. שמואליק

    לכל המקטרגים . בשנה האחרונה ניסו רק להכשיל את קליש מתוך מניעים שברורים לכלמי שפעל וניסה להכשילה. עם כל זה אני בטוח ודעתי מתחזקת מידי יום שאנחנו זקוקים לראש עיר כמוה.

  7. ניר

    הכלבים נובחים והשיירה עוברת. אתם יכולים לטנף ולקלל כמה שאתם רוצים, עינת כאן לפחות לעוד 2-3 קדנציות. תבלו (:

  8. צילה, כרמל עליון

    בדיוק ,
    הפכה את תושבי העיר לכלבים שלה
    אבל השיירה לא תעבור לה
    למרות כל הכסף ששפך עליה גד זאבי ולראיה המצדדים בה בתשלום

  9. גיא

    התמונה העיקרית העולה מן הכתבה, אשר מתבטאת למשל האזכור "כלבו – חיפה והצפון" לא פחות מ-13 פעמים בה, היא שהעיתון שם לעצמו מטרה לחפור כמה שיותר "מחדלים" של ראש העיר – בין אם מדובר בבעיות אמיתיות או בשטויות – ולתקוע מקלות בגלגליה.

    מחד, חשוב מאוד שהתקשורת תסייע לתושבים לפקח על נבחרי הציבור. מאידך, ראוי לסקר את פועלם באופן שייטיב עם הציבור להבינו – למשל, לפרט את תוכניותיהם, לשפוך אור על בעלי האינטרסים המקורבים אליהם, אם יש כאלה, וכיוצ"ב – ולא באופן שמטרתו היחידה התנגחות בהם. הגישה בכלבו היא של מציאת השגיאות ה"מביכות" במקום אלה המהותיות, וזה חבל מאוד ולא משרת את תושבי העיר כהוא זה.

  10. חנן

    היכולת להתמקד רק בשלילי ובאופן עקבי – היא וירטואוזית אצל הכתב. לו רק יכול היה לרדת מהעץ עליו טיפס ולהודות שהימר על הסוס הלא נכון במרוץ הזה…

  11. הבעיה שחיתויות יפה נוף במליארדים של בזבוזי תחבורה

    הרכבל המטופש יכניס את עירעית חיפה לגרעונות של 10-15 מליון שקל בשנה והעיקר שקבלני המשנה הקבועים של יפה נוף קיבלו עוד עשרות מליוני שקלים לבניית התחנות וכולם גזרו מכך קופון יפה (המנכל כבר הוארך מעצרו כמה פעמים אז יש עשן אז יש אש)..
    הרכבל לא ימצא אף מפעיל וכל מפעיל כמו בבת גלים יגבה דמי נסיעה כפולים ומעלה מאוטובוס ישיר שמוריד בכל תחנות הקמפוסים. בושה וחרפה ליה שקידם את השחיתות הזו כעובדה מוגמרת הייתי אומרת לקליש עם הרבה אומץ בטלי את הרכבל גם אחרי שנבנה בשנה הראשונה שייצבור גרעון ותסגרי את יפה נוף ותפרקי את המושחתים תוציאי ושיתעסקו בתחבורה ציבןרית אמיתית וזולה לא בשחיתות רכבלית ומטרונית

  12. עם אופוזיציה עלובה כזאת, עינת תזכה בעוד קדנציה

    בינתיים עינת נתנה בעיטה מרעננת לכל השומן העבה שהשאיר פה יהב אחרי 15 שנות ריקבון, עדיף עכשיו מאשר אחרי פשיטת רגל, על הדרך אפשר יהיה לישם פה כמה רעיונות חדשניים שיהפכו את חיפה לעיר שמיצאת ערך במקום תושבים.
    בהצלחה קליש, ולא להתרגש, אם האופוזיציה היו רואים אותך בתקופה שאת היית באופוזיציה הם היו לומדים איך לעשות את זה נכון.

  13. אבנר שם

    בהצלחה קליש לא להתרגש. נשארו לך פחות מ 4 שנים, רק אל תעשי עוד טעויות כי עשינו כבר פאדיחה אחת איתך – בחרנו בך.

  14. נאסר עאדין

    הכתבה היא רק קצה הקרחון.
    מה עם ביטול הפיתוח בעיר, ביטולי התמ"א, ביטול ההופעות, ביטול קלבת שבת, ביטול כל דבר שמח בעיר.
    בסוף יחליפו את שמה של חיפה לכפר סמיר.
    מה הפלא שהצעירים בורחים מכאן?

  15. הבריטים עשו את חיפה היהודים גמרו אותה

    קליש הצליחה להוכיח שניתן להיות יותר גרוע מיהב. על הישג זה קליש ראויה לכל התשבוחות.

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר