בפזמון לשירו "אֵין רֶגַע דַּל" כתב דוד אשל: "כְּדַאי לָדַעַת, שֶׁבַּגִּיל הַשְּׁלִישִׁי אֵין רֶגַע דַּל, מֵרִאשׁוֹן עַד שִׁשִּׁי, לְמַזָּלֵנוּ, הַנְּשִׁימָה קְצָת בְּעָיָתִית וְהִיא גַּם קְצָת יוֹתֵר אִטִּית, לָכֵן בֵּין הַנְּשִׁימוֹת אֶפְשָׁר עוֹד לִדְחֹס וּלְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים בְּטֶרֶם נִקְרֹס".
תוחלת החיים של האוכלוסייה בחברה המערבית עלתה במידה משמעותית במאה ה-21. היום, ממוצע שנות החיים של האדם חוצה את גיל 80, כפול מכפי שהיה בתחילת המאה הקודמת. כשאנחנו מדברים על בני הגיל השלישי אנחנו מדברים על טווח שמתחיל בגיל 60 ועד גיל מאה, ויש היום אחוז הולך וגדל של בני מאה. חלקם הגדול של בני ה-60 וה-70 ברמה תפקודית גבוהה. מדובר באנשים שהיו פעילים וממשיכים להיות פעילים בין אם בבית ובין אם במסגרת של מגורים בדיור מוגן.
מה אומרים הנתונים?
לרגל יום האזרח הוותיק הבינלאומי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים על אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בני ה-65 ומעלה, בישראל. מן הנתונים עולה כי, בסוף שנת 2020 מנתה אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל כ-1.3 מיליון איש, מתוכם 625 אלף נשים ו-503 אלף גברים. כ- 40 אחוז מהאזרחים הוותיקים הם בני 75 ומעלה. בקרב אוכלוסיית היהודים והאחרים בני 65 ומעלה, 33 אחוז נולדו בישראל. כלומר, האוכלוסייה הוותיקה מורכבת ברובה מילידי חו"ל.
כ-61 אחוז מהאזרחים הוותיקים נשואים וכ- 23 אחוז מהם אלמנים. כ-29 אלף גרו במשק בית עם אדם אחד נוסף שאינו קרוב משפחתם (לרוב מטפל).
עם קום המדינה היו בני ה-65 ומעלה כ-4 אחוז בלבד מהאוכלוסייה. חלקם של האזרחים הוותיקים, שמהווים כיום כ-11.9 אחוזים מאוכלוסיית המדינה, עולה בהדרגה ועל פי התחזית, עד לשנת 2040 יעלה חלקם לכ-14.2 אחוזים והם ימנו כשני מיליון איש.
תקופת הגיל השלישי מביאה עמה שינויים גדולים, שינויים פיזיולוגיים עצומים, שינויים חברתיים ושינויים תעסוקתיים. תקופה שמציבה אתגרים רבים לקשישים ולבני משפחתם בתחומי הרווחה, הבריאות הפיזית והנפשית, והיכולת הכלכלית.
הגוף מזדקן, מתעוררות בעיות בריאותיות כמו מחלות לב, סכרת, בעיות בדרכי השתן, בעיות בנשימה, סיכוי גבוה יותר למחלות ממאירות וכן, ירידה קוגניטיבית ואיבוד זיכרון בדרגות חומרה שונות.
אחת מהתופעות השכיחות בגיל השלישי היא תופעת הדיכאון, וכן, חלק מהמבוגרים סובלים מקשיים כלכליים: רוב הזקנים בישראל חיים מקצבת זיקנה ומפנסיה מצומצמת מאד.
לתהליכי ההזדקנות של הגוף ולשאר הטרדות נוסף מימד משמעותי מאוד, אשר יכול להיות בעל השלכות מרחיקות לכת הן על בריאותו של הקשיש והן על איכות חייו ומצבו הנפשי והוא מימד הזמן. זמן פנוי יכול להיות החבר הכי טוב או האויב הגדול ביותר בגיל השלישי. יש היודעים לנצלו לעיסוק בדברים שהם אוהבים, בהגשמת חלומות, בספורט, טיולים, ויש השוקעים בבית, בחוסר עשייה ובבדידות לא נעימה.
אתגרי נגיף הקורונה
את הבדידות פגשה אוכלוסיית הגיל השלישי עם פרוץ נגיף הקורונה. הניתוק החברתי שנכפה על האוכלוסייה הבוגרת גרם להעצמת תחושת הבדידות והקושי, הבדידות יצרה חרדות, מצבים של דיכאון, שאף הובילו לעתים לפגיעה בריאותית ולנטייה אובדנית.
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל, עולה כי 32 מאוכלוסיית המבוגרים בני 65-74 חשים בדידות מדי פעם ואף לעתים קרובות, בקרב גילאי ה-75 ומעלה, חלה עליה בשיעור תחושת הבדידות לכ- 42 אחוזים, ואילו באוכלוסיית הקשישים הרווקים, לרבות גרושים ואלמנים, נמצא כי 55 אחוזים חווים עצמם כבודדים.
רוצים להישאר מעודכנים?
מעבר לתחושת הבדידות, המציאות בעת הזו מציבה אתגרים נוספים במיוחד עבור אלה שאין להם בן משפחה קרוב או מטפל צמוד. מנתוני משרד הבריאות עולה כי לאורך התקופה היו מקרים רבים של קשישים שנפלו בביתם ונותרו שעות ארוכות ללא מענה.
לכן, רבים פונים היום לפתרון של דיור מוגן, שם מקבלים מענה איכותי לבריאותם הפיזית והנפשית. הדיורים המוגנים מדווחים בחודשים האחרונים על עלייה בביקושים, בדיוק בשל הקושי אותו חווים הקשישים בבית. אין מי שיטפל, אין חיי חברה והם פונים למקום שנותן תחת מטריה אחת דירה מאובזרת, פעילויות תרבות, פנאי וספורט וכן, השגחה רפואית צמודה שכוללת צוות רופאים, אחיות ומטפלים. בדיור המוגן מרגישים הקשישים ביטחון ומנהלים אורח חיים עצמאי ככל הניתן. יש הבוחרים מקום קרוב לבני המשפחה, לילדים ולנכדים ויש המעדיפים קרבה למרכזי מסחר ובילוי.
בכל מקרה, למען איכות חיים ואריכות ימים מומלצת פעילות גופנית מרובה, עיסוק בפעילות מגרה למוח ומשפרת זיכרון, צריכת תרבות ופנאי, והכי חשוב, חיי חברה פעילים.
לפניכם פרויקט מיוחד המציע פתרונות מגוונים לצורכי הגיל השלישי ממכשירי שמיעה וציוד שיקומי, דיור מוגן, החלמה בתנאים של מלון מפנק ועד בית חם לשורדי שואה והתעמלות בקבוצות עם כללית.
