"12 אחוזים מהאוכלוסייה, כמיליון אנשים בישראל, מוגדרים כאנשים זקנים, כלומר אנשים מעל גיל 65. באזור חיפה, השיעור גבוה יותר, כ-18-19 אחוזים מהאוכלוסייה מוגדרים כזקנים", מסבירה ד״ר אפרת גיל, גריאטרית מרחבית במחוז חיפה וגליל מערבי של כללית ומרכז רפואי כרמל, שפחות אוהבת את השם "הגיל השלישי". "אני לא מפחדת מהמילה זיקנה, אני יודעת שלהרבה אנשים זה עושה קונוטציה לא נעימה, אבל זה לא שם גנאי".
מה זה אומר מבחינת קופת החולים?
"בני 65 ומעלה זקוקים יותר לשירותים רפואיים, ולכן, ככל שאחוז הזקנים באזור מסוים עולה, עולה גם צריכת השירותים הרפואיים. הסיבה לכך היא שני תהליכים שמתרחשים במקביל עם ההזדקנות: שינוי פיזיולוגי שקורה לכולם – שינויים בגוף שגורמים לירידה ב"רזרבה" של הגוף, ובמקביל עלייה בשכיחות של רוב המחלות, למשל יתר לחץ דם, סוכרת ומחלות לב. שני התהליכים האלה מתעצמים ככל שהגיל עולה, וגם משפיעים זה על זה, ולכן מבחינת מערכת הבריאות הזקנים מהווים אתגר. זה גם מה שהופך את הגריאטריה למקצוע מעניין ומאתגר במיוחד".
הזקנים של היום הם לא הזקנים של פעם.
"תוחלת החיים עלתה משמעותית ב-100 השנים האחרונות, ואישה בת 65 היום היא לא מה שהייתה אישה באותו גיל לפני 40 שנה ואפילו לפני 20 שנה. אנשים נהנים ממצב בריאותי ותפקודי טוב גם בגילאים האלה. התחלואה והמוגבלות, התרחקו, לשמחתנו, לגילאים יותר מבוגרים".
מה המסר הכי חשוב לאנשים מעל גיל 65?
"מאחר שיש ירידה ברזרבה בכל המערכות וגם במוח, חשוב מאוד לפעול כדי לשמור על מה שיש. מה שבגיל יותר צעיר נשמר גם אם לא נעשה כלום, מצריך יותר פעולה ככל שהגיל עולה. בזיקנה, כדי לשמור על הגוף ועל המוח, צריך לעבוד בזה. להיות יותר פעילים, לייצר שגרה יומית פעילה שמכילה הרבה יותר דברים ובמקרים מסוימים גם להילחם על מנת להישאר פעילים. זה הדבר היחיד שמוכח ששומר על הגוף, על המוח ועל הנפש", היא אומרת ומבקשת להעביר מסר שהמספר הוא רק מספר. "כלומר זה שמישהו בן 78 לא עושה אותו באותו מצב כמו מישהו אחר באותו גיל שהוא במצב לגמרי אחר, הגיל הכרונולוגי הוא לא חזות הכול. אנחנו יכולים לפגוש אנשים יותר צעירים, עם יותר מחלות ויותר מוגבלות תפקודית, כשביולוגית הם יהיו הרבה יותר זקנים מאנשים אחרים, שאולי הגיל הכרונולוגי שלהם יותר מתקדם, אבל הם פחות חולים, יותר פעילים ומרגישים יותר מועילים ומשמעותיים".
בתקופת הקורונה והסגרים, עלה פעם אחר פעם הצורך לשמור על האוכלוסייה המבוגרת. הממשלה קראה לא להגיע להורים, לוותר על ביקורים ואת החגים לא מעט מהאוכלוסייה המבוגרת נאלצה לחגוג לבדה, דבר שמצד אחד הגן עליהם, אך מצד שני הוביל למחיר נפשי כבד. "הכוונה להגן על הזקנים הייתה טובה, מכיוון שהם מועדים לתחלואה קשה. אבל מצד שני, בהתייחסות לאדם רק על פי גילו הכרונולוגי, יש אפליה", מסבירה דוקטור גיל. "אמרו להם אתם תישארו בבית ותדאגו לעצמכם, גם על מנת לא להכביד על מערכת הבריאות. אפליה של אדם מפאת גילו נקראת גילנות, וסביב המגפה היו הרבה הזדמנויות להתנהגות גילנית, מפלה.
הקורונה השפיעה בריאותית על הזקנים?
"אנחנו רואים בשנתיים האחרונות הדרדרות תפקודית אצל אנשים זקנים. יש הרבה אנשים שהיו לפני הקורונה פעילים, שהייתה להם פעילות מחוץ לבית ושיגרה פעילה, ועכשיו מתוך זהירות הם נמנעים ממפגשים חברתיים ומשפחתיים. הפסיקו ללכת למרכזי יום מחשש להידבק וזה גרם לנסיגה מאוד משמעותית. הנסיגה בפעילות וההצטמצמות מאוד לא טובה לגוף, למוח ולנפש של הזקנים. אנחנו פוגשים יותר דכאון, ירידה קוגניטיבית משמעותית יותר אצל אנשים שהיו סגורים בבתים שלהם".
איך כללית פעלה על מנת לעזור להם?
"עשינו כל מיני מהלכים בגלים הראשונים לנסות להגיע באופן אקטיבי לאנשים, לדרוש בשלומם, למרות שזה, כמובן, לא החליף את השגרה הטובה שהייתה להם. אני עדיין רואה אנשים שמתלבטים האם לחזור לפעילות ואין תשובה אחת נכונה. אולי עכשיו, כשאנחנו ביציאה מהגל החמישי, צריך לחשוב ולהתארגן לחזרה לפעילות".
איזה פעילויות כללית מציעה לגיל השלישי?
"כללית מציעה קבוצות הליכה, קבוצות פעילות גופנית וקבוצות אורח חיים בריא לבני 65 ומעלה ברחבי המחוז. הקבוצות פתוחות לכולם וניתנות ללא תשלום.
ניתן להירשם במייל: [email protected] או בטלפון: 2700*".
רוצים להישאר מעודכנים?
מה המענה שנותנת היחידה הגריאטרית?
"מופנים אלינו אנשים מעל גיל 65 שיש להם חשד לירידה קוגניטיבית, הפרעות במצב הרוח כמו דכאון, נפילות חוזרות או ירידה תפקודית. אנחנו עושים הערכה גריאטרית כוללנית, על ידי צוות רב מקצועי. מפגישה כזו האדם ומשפחתו יוצאים עם המלצות איך ניתן לשפר את התפקוד והמצב הגופני והמוחי. היחידה שלנו פרוסה בשלוחות רבות ברחבי המחוז כולו ולאנשים שמרותקים הביתה באופן מלא ולא ניתן בשום אופן להביאם למרפאה, אנחנו מגיעים לביקורי בית.
לצד העבודה מול בני הגיל השלישי, עוסקת היחידה הגריאטרית גם בהדרכת צוותים. "יש פער גדל והולך בין גודל האוכלוסייה המזדקנת, הזקוקה לשרותינו, לבין כמות הצוותים הגריאטריים בשטח, ולכן אנחנו עוסקים רבות בהדרכה של צוותים רפואיים במרפאות הראשוניות. בסופו של דבר מי שנושא בנטל הטיפול בזקנים הוא רופא המשפחה, והידע שלו חייב להיות מדויק על מנת שיעשה זאת כמו שצריך.
אנחנו מרצים בקורסים וימי עיון, ומקיימים פרויקט במסגרתו רופא גריאטר מלווה מתמחים ברפואת משפחה בביקורי בית וחונך אותם בטיפול בזקנים שבטיפולם. בנוסף, מתמחים ברפואת המשפחה מגיעים להשתלמויות במרפאה הגריאטרית על מנת ללמוד את הנושא. אנחנו גם מנסים לחנך את דור העתיד של הרופאים ולשפר את הגישה שלהם לזיקנה, באמצעות השתתפות פעילה בהוראת סטודנטים לרפואה".
