עם העלייה בתוחלת החיים וההזדקנות הטבעית של הגוף, רובנו חווים בשלב מסוים ירידה הדרגתית בשמיעה. על פי הסטטיסטיקה, לכ-30 אחוז מהאוכלוסייה מעל גיל 60 יש ירידה בשמיעה ומעל גיל 75 לכ-50 אחוז מהאוכלוסייה ישנה לקות שמיעה שדורשת שיקום.
בשל סיבות של הכחשה, חוסר מודעות להשלכות של ההתדרדרות בשמיעה, חשש מסטיגמה חברתית, פחד מהטכנולוגיה החדישה ועוד, רבים דוחים את תהליך שיקום השמיעה לגיל מאוחר ובמקום לטפל בבעיה הם בוחרים, לעיתים שלא במודע, בניתוק חברתי והימנעות מפעילות תרבותית, מה שמוביל לקשיים רגשיים ואף בריאותיים.
שאלנו את רותי שרון, הקלינאית הראשית ומנהלת תחום האודיולוגיה בחברת שטיינר מכשירי שמיעה מקבוצת SONOVA, על כל מה שחשוב לדעת על לקות שמיעה: מתי מומלץ להתחיל בשיקום השמיעה, אילו טכנולוגיות חדשות קיימות היום בתחום אביזרי השמיעה וגם על אפשרויות המימון.
מדוע חשוב לטפל בליקוי השמיעה?
"כאשר אנו חולים אנחנו הולכים לרופא. כאשר יש לנו בעיה בראייה אנחנו מרכיבים משקפיים ודווקא את בעיית השמיעה אנשים נוטים להזניח, בעיקר בשל הסטיגמה השלילית הקשורה במכשירי השמיעה. ההשלכות הפוטנציאליות של הזנחה זו משמעותיות מבחינה בריאותית, לכן, חבל שכך נוהגים אנשים רבים. מכשירי שמיעה הם אביזרים שצריכים להיות הכי טבעיים והכי מובנים מאליהם. תפקידנו, בשטיינר, הוא לעורר את מודעות הציבור לטפל בליקויי השמיעה כמה שיותר מהר ובכל גיל. אנחנו מנסים להסביר כמה חשוב לשמוע טוב ומנסים ללוות את הפונים אלינו בתהליך ולעזור להם להתנער מהבושה, במידה וזה מה שהם חשים. כאשר אנחנו לא שומעים טוב, אנחנו עלולים להגיב לא לעניין ולפספס חוויות רבות".
לאילו נזקים גורמת שמיעה ירודה?
"ממחקרים עולה, שהנזקים מתרחשים במספר מישורים. הראשון הוא המישור החברתי. כאשר למישהו קשה לתקשר עם הסביבה הנטייה הטבעית היא להימנע ממצבים חברתיים, מה שיוצר ריחוק חברתי, בדידות ומשפיע על איכות החיים, על המצב הנפשי שלנו, עלול להוביל לדיכאון, ואפילו לחרדה.
סל בריאות בישראל מאפשר למטופל השתתפות ברכישת מכשירי שמיעה פעם בשלוש וחצי שנים (צילום: PHONAK)
במישור נוסף – ליקוי שמיעה לא משוקם עלול להשפיע על קצב השינויים הקוגניטיביים. מבחינת קוגניציה, אנחנו יודעים היום שקצב השינויים מואץ יותר אצל אנשים עם ליקויי שמיעה לא משוקם. כמו כן, ישנה השפעה גם על המצב הבריאותי הכללי, יש יותר נפילות, מדדי הבריאות פחות טובים, למשל, יותר אשפוזים חוזרים, לכן, אסור להתעלם מהסימנים וברגע שמתחילה ירידה בשמיעה, יש לקבוע תור אצל רופא אף אוזן גרון ולבקש הפניה לביצוע בדיקת שמיעה".
חברת שטיינר מכשירי שמיעה היא כיום חלק מתאגיד SONOVA העולמי. החברה החלה את דרכה כעסק משפחתי, שנוסד בשנת 1949 ברחוב עבאס בחיפה, ונרכשה לפני שבע שנים על ידי התאגיד הבינלאומי סונובה. היום, מנוהלת החברה על ידי אריק שטיינר – דור שלישי למשפחה. בני הזוג שטיינר החלו לייבא ציוד אודיומטרי לבדיקות שמיעה והיו הראשונים שעשו זאת בישראל. בהמשך, החלו בייבוא של מכשירי שמיעה, וכך ייסדו את תחום שיקום השמיעה בישראל. כיום הרשת מונה 26 סניפים בפריסה ארצית ממג'דל שמס בצפון ועד אילת בדרום. סונובה היא החברה המובילה בעולם למכשירי שמיעה, שתלי שבלול, אביזרים המסייעים בהגנה על השמיעה, אביזרי עזר וכל מה שקשור בעולם השמע.
כיצד מתבצע תהליך התאמת מכשיר השמיעה?
"לאחר בדיקת רופא אף אוזן גרון ולאחר בדיקת שמיעה, מגיעים אלינו לפגישת יעוץ, במסגרתה אנחנו משוחחים עם האדם על לקות השמיעה שלו, מאפיינים את הצרכים השמיעתיים, לומדים את שגרת יומו ובאילו סביבות אקוסטיות הוא נמצא, בודקים את מבנה האוזן שלו, ואת ההעדפה האסתטית שלו לגבי המכשירים. בתהליך כולו אנחנו משתדלים גם לשלב אדם נוסף קרוב, שכן במחקרים נמצא כי תמיכה כזו בתהליך משפרת אותו ומאפשרת הסתגלות טובה יותר.
איכות שמיעה מקרבת בין בני המשפחה (צילום: PHONAK)
בהתאם לייעוץ אנחנו ממליצים על המכשירים המתאימים ביותר ומתחילים שלב של התאמה, ניסיון והסתגלות. המשתמש צריך להסתגל לשמיעה דרך המכשירים, כדי להרגיש שהוא רוצה את המכשירים ומפיק מהם את מירב התועלת. אנחנו נותנים תקופת ניסיון במהלכה האדם מגיע אלינו מספר פעמים בהן אנו בודקים אם הוא אכן משתמש במכשירים, אם הוא יודע לתפעל אותם היטב, וכן, במהלך תקופה זו גם מבצעים דיוק של ההתאמה בהתאם למשוב מהמשתמש. המוח שלנו זקוק לזמן הסתגלות לשמיעה דרך המכשירים, ולכן יש משמעות לתקופת הניסיון. למעשה, מחקרים מראים שחלק מההסתגלות אמנם מתרחש כבר בשבועות הראשונים, אבל עשוי להימשך לאורך תקופה של חודשים בהם יש שיפור בהישגים עם המכשירים. בסיום תקופת הניסיון האדם בוחר אם הוא רוצה להישאר עם המכשירים".
בחברת שטיינר מועסקים 70 קלינאי תקשורת, המומחים באבחון לקויות שמיעה ושיקום השמיעה על ידי מכשירי שמיעה ואביזרי עזר. בחברה יש גם חטיבת שתלים בה מטפלים באנשים שהירידה בשמיעה אצלם חמורה יותר ולכן אינם מפיקים כבר תועלת ממכשיר השמיעה".
איך ניתן לממן את תהליך שיקום השמיעה?
"לחברת שטיינר הסכם עם קופות החולים ובשנים האחרונות מחירי מכשירי השמיעה ירדו מאד לאחר הכנסת שיקום השמיעה לסל בריאות. סל בריאות בישראל מאפשר למטופל השתתפות ברכישת מכשירי שמיעה פעם בשלוש וחצי שנים. זו זכאות כספית משמעותית ויש גם השתתפות של הביטוחים המשלימים. לפיכך, אין סיבה שיהיה היום אדם בישראל שלא ייהנה משיקום שמיעה. בנוסף, למכשירי שמיעה, קיימים אביזרים משלימים שמשפרים את התפקוד השמיעתי ומאפשרים נגישות בסביבות אקוסטיות מורכבות כמו במצבים בהם נדרשת שמיעה מרחוק, כגון, הרצאות, שיחה במקום רועש במיוחד, ועוד".
רותי שרון היא קלינאית תקשורת מעל 35 שנים ועובדת בחברת שטיינר מזה 25 שנים, עוד מהימים של החברה בבית ברחוב עבאס. היא מופקדת, בין השאר, על מערך ההדרכה הגדול בחברה, שכן, התחום דינמי, הטכנולוגיות מתחדשות מדי מספר חודשים ובשטיינר משקיעים רבות בהדרכת הקלינאים על מנת שיוכלו לתת את השירות המיטבי והמקצועי ביותר ללקוחות החברה.
איך הקורונה השפיעה על איכות השמיעה?
"הקורונה העצימה את הבדידות והריחוק ואלה שמתבודדים עקב לקות שמיעה הפכו בודדים עוד יותר. יש מחקרים חדשים שאף מצאו אצל אחוז מסוים מהאנשים שנדבקו בקורונה גם פגיעה בשמיעה – מחקר זה רק בראשית דרכו. בנוסף, הצורך בחבישת מסכות והסתרת הפה מייצרים מחסום אקוסטי נוסף וגם מחסום ויזואלי, מה שהקשה עוד יותר על אנשים עם ליקוי שמיעה".
אם כן, ככל שתקדימו לאבחן את ליקוי השמיעה, להתאים ולהסתגל למכשיר שמיעה, תקבלו איכות חיים גבוהה יותר ותוכלו להמשיך ולנהל את שגרת יומכם בדיוק כפי שאתם אוהבים.
לפרטים ותיאום פגישה: *2174
רוצים להישאר מעודכנים?
איך ניתן לממן את תהליך שיקום השמיעה?
"לחברת שטיינר הסכם עם קופות החולים ובשנים האחרונות מחירי מכשירי השמיעה ירדו מאד לאחר הכנסת שיקום השמיעה לסל בריאות. סל בריאות בישראל מאפשר למטופל השתתפות ברכישת מכשירי שמיעה פעם בשלוש וחצי שנים. זו זכאות כספית משמעותית ויש גם השתתפות של הביטוחים המשלימים. לפיכך, אין סיבה שיהיה היום אדם בישראל שלא ייהנה משיקום שמיעה. בנוסף למכשירי שמיעה, קיימים אביזרים משלימים שמשפרים את התפקוד השמיעתי ומאפשרים נגישות בסביבות אקוסטיות מורכבות כמו במצבים לצורך שמיעה מרחוק, הרצאות, שיחה במקום רועש במיוחד, ועוד.".
רותי שרון היא קלינאית תקשורת עם ותק של מעל 35 שנים ועובדת בחברת שטיינר מזה 25 שנים, עוד מהימים של החברה בבית ברחוב עבאס. היא אחראית, בין השאר, על מערך ההדרכה הגדול בחברה, שכן, התחום דינמי, הטכנולוגיות מתחדשות מדי מספר חודשים ובשטיינר משקיעים רבות בהדרכת הקלינאים על מנת שיוכלו לתת את השירות המיטבי והמקצועי ביותר ללקוחות החברה.
איך הקורונה השפיעה על איכות השמיעה?
"הקורונה העצימה את הבדידות והריחוק ואלה שמתבודדים עקב לקות שמיעה הפכו בודדים עוד יותר. יש מחקרים חדשים שאף מצאו אצל אחוז מסוים מהאנשים שנדבקו בקורונה גם פגיעה בשמיעה – מחקר זה רק בראשית דרכו. בנוסף, הצורך בחבישת מסכות והסתרת הפה מייצרים מחסום אקוסטי נוסף וגם מחסום ויזואלי, מה שהקשה עוד יותר על אנשים עם ליקוי שמיעה".
אם כן, ככל שתקדימו לאבחן את ליקוי השמיעה, להתאים ולהסתגל למכשיר שמיעה, תקבלו איכות חיים גבוהה יותר ותוכלו להמשיך ולנהל את שגרת יומכם בדיוק כפי שאתם אוהבים.
לפרטים ותיאום פגישה: 2174*
