מתקפת חמאס הפתיעה אותנו כרעם ביום בהיר, תרתי משמע. זה היה אחרי שסגרנו את שערי מועדון השקולה, ואור הבוקר כבר הפציע. המלצרים הרימו את הכיסאות, הברמניות קיפלו את המשקאות, ואז התחילו להגיע ההודעות. הראשונה היתה מיולי נוביצקי, שכבר שנים היא חלק מהצוות שלנו והיתה באותו לילה ארור בצוות ההפקה של מסיבת הנובה. הבנו שהתחיל בלגן בדרום.
בחיפה, גודל האירוע עוד לא נקלט באותו הזמן. צוות המועדון ואני עוד המשכנו למועדון אחר. רק כשהגעתי הביתה בשעות הבוקר המאוחרות ופתחתי את האינטרנט – התברר לי שמדובר באסון בסדר גודל שלא הכרנו. כבוגר האינתיפאדה השנייה וכתושב המדינה, ההלם הכה בי כמו בכולם.
עוד באותו היום ידעתי שאת המועדון לא אפתח בזמן הקרוב. הצוות שלנו גויס כמעט כולו, ובמשך חודש שלם המקום נותר סגור. בניגוד לעצת רואה החשבון שלי החלטנו לפתוח בכל זאת, כי ידעתי שאם נישאר סגורים – זה לתת לאויב לנצח. הדרישה מצד קהל הבליינים שלנו, שרק חיפשו מפלט של אסקפיזם כשברקע הדיווחים העצובים שמגיעים יום יום מהחזית, הכריעה את הכף.
רוצים להישאר מעודכנים?
פתחנו עם מעט מאוד עובדים, דבר שחייב אותי להפוך למלצר לעת מצוא. הדאגה לחברי הצוות שלנו שעדיין נמצאים באזורי הלחימה אינה נפסקת. נכון, לא קל, אבל עלינו לחיות ולהתמודד עם השגרה החדשה – זה כורח המציאות. הכוח להמשיך ולפתח רעיונות חדשים, לשמח ולו במעט את האנשים שזקוקים לזה כל כך בעת המלחמה. בזכות הכוח אנחנו ממשיכים, חיי הלילה ממשיכים.
כבר עברנו תקופות לא קלות בחיי הלילה. עברנו את מלחמת לבנון השנייה ששיתקה לחלוטין את סצנת המועדונים, עברנו גם את מגיפת הקורונה שסגרה אותנו למשך חודשים ארוכים בבתים, אבל הפעם התחושה היא שונה. השקולה נמצא תמיד בחוד החנית – בתמיכה ובהזדהות עם המדינה בכל אותן תקופות. אנחנו מקפידים לעטר את המועדון בדגלי ישראל, בפנים ובחוץ, בימי שבת אנחנו מארחים חיילים בודדים מבית החייל בחיפה, והצוות שלנו מורכב כולו מחיילים שהם עולים חדשים, רובם חיילים בודדים שלא יודעים מילה בעברית. זוהי הדרך שאנחנו מאמינים בה, ואנחנו נמשיך באותה הדרך.
מאז הפתיחה המחודשת, הרקדניות שלנו עולות לרקוד עם דגלי ישראל, כשברקע די.ג'יי פיל קוסינוב מנגן את השיר "עם ישראל חי". כל מפגש הופך למפגן של פטריוטיזם, כשכל הבליינים – קהל דובר רוסית – מניפים את דגלי המדינה, שרים ומריעים. ולמרות שבתחילה לא רציתי לחגוג את הנובי גוד הרוסי, אחרי לבטים החלטתי שכן. זה הניצחון האישי והפרטי שלי.
* הכותב הוא הבעלים של מועדון השקולה
תגובות