הבוקר השחור של 7 באוקטובר שינה לחלוטין את מערכות היחסים בין ישראלים לפלסטינים, בין יהודים לערבים, ובין מדינת ישראל לשכנותיה. האירוע ההיסטורי של מלחמת עזה, שאנו עדיין נמצאים במהלך התרחשותה, מעצב מחדש תפישות קולקטיביות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, וביוזמת החמאס עוטה על עצמו גוון דתי המאפיל על הסכסוך הטריטוריאלי והלאומי. בפלישה למסיבת הטבע ליד קיבוץ רעים […]
"העיר ששכנה לחוף הים הכחול התגלתה כיפהפייה. סוללות אבן עצומות על פני המים יצרו בעיני המבקרים בנמל רחב ידיים רושם נכון: זה היה הנמל הנוח והבטוח ביותר בים התיכון. אניות בכל הגדלים, מכל הסוגים, תחת דגלן של כל האומות, עגנו בו בשלום" ("אלטנוילנד", בנימין זאב הרצל) בחזונו ראה הרצל את חיפה כעיר שתהפוך לצומת דרכים […]
כבר תקופה לא מבוטלת אנחנו חיים בתוך מציאות קשה וטראומטית, שסופה לא נראה לעין. איבדנו שליטה על הנעשה, וזה לא הולך ונהיה קל יותר. יש לנו חור ענק בלב שאי אפשר למלא, וכך עובר לו יום ועוד יום, ותחושת חוסר האונים גדלה. נדמה שכבר אי אפשר להכיל יותר. אין פלא שאנחנו מחפשים נחמה באוכל. אוכל […]
זוכרים איך בינואר כולנו התחרפנו בגלל כלב רובוט רוקד? כן, בינואר שיחת היום עוד היתה הבינה המלאכותית, ושנת 2023 – שנת הפריצת הגדולה שלה. פאסט פורוורד: 2023 היתה השנה שבה AI הפכה ממדע בדיוני למוח וירטואלי מתפקד, שיודע להראות לך איך תיראי בעוד 40 שנים, להמליץ לך על פחמימות מנחמות בדיוק כשאת רעבה ולכתוב עבורך […]
מתקפת חמאס הפתיעה אותנו כרעם ביום בהיר, תרתי משמע. זה היה אחרי שסגרנו את שערי מועדון השקולה, ואור הבוקר כבר הפציע. המלצרים הרימו את הכיסאות, הברמניות קיפלו את המשקאות, ואז התחילו להגיע ההודעות. הראשונה היתה מיולי נוביצקי, שכבר שנים היא חלק מהצוות שלנו והיתה באותו לילה ארור בצוות ההפקה של מסיבת הנובה. הבנו שהתחיל בלגן […]
מלחמת חרבות ברזל פרצה לחיינו ב-7 באוקטובר ויצרה אי ודאות גדולה. כולנו חווים מלחמה ארוכה ועוצמתית. מספר המגויסים הגדול, בני המשפחה שנשארו בבית ומאות אלפי הישראלים שפונו מבתיהם מוסיפים אף הם לתחושת אי היציבות. כמובן, החדשות והמראות הקשים, שאליהם אנו נחשפים מדי יום ולאורך כל היום, מקשים מאוד על פעילות סדירה. המצב החדש הצריך חשיבה […]
"יהיה לנו טוב, טוב מטוב, טוב מאוד זה מתחיל כבר בבוקר בבוקר" ("מודה אני", מאיר אריאל) כששאלו אותי אם אני רוצה לכתוב טור כבעל עסק מקומי על 2023 ועל השנה שצפויה לנו, נאמר לי שאפשר לכתוב על הטוב או על הרע. לא היה לי ספק שהטור חייב להיות על הטוב, ולא ששנת 2023 היתה כולה […]
מה שקרה לנו ב-7 באוקטובר היה כישלון מן המעלה הגבוהה ביותר בפן המודיעיני והצבאי. השורשים הקונספטואליים של הכישלון הזה נוגעים לשתי תפישות רחבות. הראשונה היא שהיה אצלנו – והכוונה היא לא רק לממשלה, לצבא ולארגוני הביטחון, אלא גם לחברה הישראלית – קונצנזוס רחב שלפיו העם הפלסטיני דומה לעמים אחרים שאנחנו מכירים. הנחנו שאכן יש לאנשים […]
התקופה האחרונה מהווה חוויה מורכבת כל כך, עד שנראה שמהטראומה הזו יהיה קשה מאוד לצלוח את העתיד לבוא ולבנות אמון. מאז תקופת השואה לא חווינו קושי כזה, שבו אנו מרגישים שאין לנו על מי לסמוך לאחר שאיבדנו את הביטחון האישי והלאומי שלנו. השאלה החשובה היא אם נוכל לצקת הזדמנות במשבר האיום הזה ולפתח מחדש תקווה […]
שנת 2023 מסתמנת כשנה שבה התנפצו בישראל חלק מהקונספציות ששלטו כאן כמה שנים טובות: שמדיניות הימין מחזקת את הביטחון, שחמאס הוא נכס אסטרטגי למדינת ישראל, שהמודיעין הישראלי רואה ויודע הכל, וש"יהיה בסדר". אלא שלרוב הציבור בישראל עוד לא נפל האסימון. זה ניכר במיוחד בדיון על "ההסברה", כאשר תוהים שוב ושוב למה בדעת הקהל בעולם – […]
מאז 7 באוקטובר השתנו החיים של כולנו. כאיש חיי לילה ומסיבות, התחושה היא שסגרו לנו את המסיבה. המראות הקשים שחווינו השאירו בור עמוק בנפש והוציאו לנו את החשק לצאת לבלות. נכון, אנחנו לא נמצאים בחזית הלחימה ולא פלשו לכרמל או לעמק האלכוהול ג'יפים לבנים עמוסי בני שטן, אבל עדיין כולנו פגועים בנפש. המלחמה השפיעה כמובן […]
בימים אלה נמצאים בני הנוער שלנו בתקופה מורכבת מאוד שמעוררת מגוון רחב של תחושות ורגשות אשר מעצימים במידה רבה כל קושי ואתגר. כך שנוסף על המורכבות ועל הקושי שהם כבר מתמודדים איתם כחלק מגיל ההתבגרות, כמו בדיקת גבולות פנימיים מול עצמם ומול העולם, בניית זהות עצמית, חיפוש אחר עצמאות והתמודדות עם לחצים חברתיים, בתיבול של […]
בעוד שבועיים נפתח את שנת הלימודים תשפ"ד, שנה שונה ועצובה. שלושה חודשים כואבים עברו על מדינת ישראל ועל משפחת הטכניון מאז 7 באוקטובר. עשרות בני משפחה של חברינו נרצחו, אחרים נחטפו ורבים נפצעו או נהרגו במלחמה. כ-2,500 סטודנטים וחברי סגל מינהלי ואקדמי מהטכניון נקראו לשירות מילואים בצו 8, ורבים מהם עדיין משרתים. במענה לבקשת הצבא […]
יום שבת, 7 באוקטובר, היה היום האחרון של פסטיבל "במה שנייה" – אירוע תרבות מקומי, קהילתי וחברתי שהפקתי באניצ'ה ואשר נערך בשיתוף עם יוצרים, בעלי עסקים וחיפאים רבים. האירוע סחף אליו יותר מ-2,000 מבקרים, ובמקום שבת יפה עם סיום מרגש קיבלנו שבת שחורה שפילחה את הלב ואת הנשמה של כולנו. התחילה מלחמה. כמובן שאניצ'ה לא […]
טבח שבעה באוקטובר תפס אותי בחופשה במדריד. טיסת החזור בחברת איבריה בוטלה, והטיסה החלופית כפתה עלינו חופשה של חמישה ימים נוספים. כל מה שרציתי היה לחזור הביתה ולהיות "ביחד". בעודי נוסעת ממדריד לשדה התעופה בברצלונה הצטרפתי לקבוצת הווטסאפ "פורום שומרים על חיפה משותפת" אשר קמה באותה שבת ארורה. מאורעות מאי 2021 הבהירו את חשיבות האקטיביזם […]
שגרה בצל מלחמה זו אמירה נחמדה (עד כמה שמשהו יכול להיות נחמד בימים כאלה), אבל בינה לבין המציאות המרחק הוא רב. איך מנהלים תרבות בזמן מלחמה ואי ודאות? איך אפשר ללכת להופעה או לסרט כאשר בכל יום אנו קוברים את מתינו? איך אפשר לקדם הצגת תיאטרון חדשה על רקע מבול החדשות? מערבולת הרגשות הדו קוטבית […]
