סיר נחמה

פורסם בתאריך: 31.12.23 09:31

כבר תקופה לא מבוטלת אנחנו חיים בתוך מציאות קשה וטראומטית, שסופה לא נראה לעין. איבדנו שליטה על הנעשה, וזה לא הולך ונהיה קל יותר. יש לנו חור ענק בלב שאי אפשר למלא, וכך עובר לו יום ועוד יום, ותחושת חוסר האונים גדלה. נדמה שכבר אי אפשר להכיל יותר.

אין פלא שאנחנו מחפשים נחמה באוכל. אוכל הוא מקור נחמה בסיסי וקדמוני. חוקרים גילו שגם בעלי חיים חווים הקלה בכאב בזמן אכילה או שתייה. זוהי הדרך הקלה, הזמינה והנגישה שלנו להרגעת מתחים ורגשות שליליים.

האנושות נחלקת לשני סוגים של אנשים – אלה שבתקופה זו האוכל לא מהווה עבורם מקור לנחמה, ואלה שבעזרת אוכל וההתעסקות בו מצליחים למלא מעט את החור שנוצר להם בלב.

אוכל הוא עוגן וכלי אמיתי להרגעה ולטיפול, ובאמצעותו אנחנו מצליחים להזין לא רק את הצרכים שלנו אלא גם את הצורך של הקרובים לנו באהבה, בדאגה ובתשומת לב.

בשיחה עם חבר בשלן שגויס למילואים הוא היטיב לתאר שהמטבח מספק לו "אי של שפיות בתוך מציאות סוערת" ושההתעסקות בבישול או באפייה מצליחה לרכך אצלו את הקושי ואת המורכבות בימים אלו. קל להזדהות עם זה, אלא שאכילה רגשית או מזון מנחם הפכו להיות ביטויים שגורים בפי הרוב, ואפילו ילדים שאני מדריכה מביעים את עצמם בצורה כזו.

 

 

אז בואו ננסה לעשות קצת סדר: אכילה רגשית היא אכילה חסרת ויסות אשר מונעת ממקום אימפולסיבי ולא מחושב. לרוב נבחר לצרוך אוכל עתיר קלוריות, שומנים, פחמימות וסוכרים, לא נגביל את עצמנו בכמות האוכל ולא נהייה קשובים לצורך הפיזי של הגוף. באכילה מהסוג הזה נקבל מענה מיידי לכאב הנפשי, התחושות הקשות ייעלמו במהרה ונחוש סיפוק רגעי. אך חשוב לזכור שבאותה המהירות יתחלף הסיפוק ברגשות שליליים אחרים, אך קשים לא פחות, כמו חרטה, אשמה וחוסר שליטה. וכך מתחיל מעגל לא בריא של הפרעות אכילה. אכילה רגשית היא סימפטום ברור של ההפרעה.

אוכל מנחם הוא בעיקר עניין תרבותי. הוא מזכיר לנו מאיפה באנו, את הבית הנעים של סבתא עם ניחוחות המרק החם או הלביבות המתוקות, את קבלת הפנים שקיבלנו כשחזרנו לבית של אמא ממרחקים, את טעמי הילדות הראשונים – ולכל זיכרון וחוויה יש טעם. אוכל מנחם לא חייב להיות עתיר קלוריות או פחממות, מושחת והרסני לגוף ולנפש שלנו. המענה שהוא נותן הוא אמנם מיידי לא פחות מזה שמתקבל מאכילה רגשית, ולפעמים הוא מונע מהרגשות שמתעוררים באכילה הרגשית, אך בשונה ממנה הוא תבניתי, מדויק ותחום בחיבור נוסטלגי או סנטימנטלי המחבר אותנו לרגש. כמובן שגם לאוכל מנחם צריך להיות גבול, ואם הוא מתערבב לנו עם אכילה רגשית – צריכה להידלק נורה אדומה.

הקו המפריד בין אכילה רגשית לאוכל מנחם הוא דק מאוד, וחשוב לדעת לזהות ולהפריד ביניהם כדי שנוכל להמשיך ליהנות מאוכל ומהשפעותיו על הרגשות שלנו. כמו בכל דבר בחיים, גם כאן השאיפה היא לאיזון נכון, במיוחד בתקופה שבה כלום לא ברור וכל יום מעמיד מולנו אתגרים וההתמודדויות. לכן חשוב שנקפיד לעשות טוב לנפשנו, לגופנו ולסובבים אותנו.

* הכותבת היא בשלנית ומדריכת חוגי בישול, סדנאות וסיורי אוכל

 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר