מלחמת חרבות ברזל פרצה לחיינו ב-7 באוקטובר ויצרה אי ודאות גדולה. כולנו חווים מלחמה ארוכה ועוצמתית. מספר המגויסים הגדול, בני המשפחה שנשארו בבית ומאות אלפי הישראלים שפונו מבתיהם מוסיפים אף הם לתחושת אי היציבות. כמובן, החדשות והמראות הקשים, שאליהם אנו נחשפים מדי יום ולאורך כל היום, מקשים מאוד על פעילות סדירה.
המצב החדש הצריך חשיבה בכל הקשור לאופן ההוראה במכללות בכלל, במכללות לחינוך בפרט ובבתי הספר. באקדמית גורדון הוחלט עם פרוץ המלחמה לדחות את פתיחת שנת הלימודים ולהעניק מעטפת כלכלית ואקדמית למגויסים. הלימודים במהלך סמסטר א' מתקיימים בזום כדי לאפשר לבני משפחותיהם של המגויסים להישאר בביתם, כמו גם לאלו החוששים מהמצב או מתקשים להגיע לאזור חיפה. המרצים נערכו למעבר להוראה מרחוק והכינו מערכי שיעור מותאמים, תוך שמירה על רמה אקדמית גבוהה. הסגל נמצא בקשר עם המגויסים ומעביר סדנאות תמיכה לבני ולבנות זוגם.
האקדמית גורדון, כמכללה לחינוך, רואה חשיבות רבה בתמיכה בימים אלו גם בקהילה. לאורך החודשים האחרונים הוקם מרכז התנדבות שבמסגרתו סטודנטים וחברי סגל התנדבו מדי יום למען תושבים מפונים. הם הגיעו כדי לתמוך, לשוחח ולהעביר סדנאות ומערכי הוראה יומיים. כאירוע שיא נערך בקמפוס של גורדון הפנינג לכ-200 ילדים ומלווים מהצפון ומהדרום, "מגורדון באהבה", שכלל עמדות הפעלה בהנחיית הסגל והסטודנטים, מתנפחים, שולחנות משחק, דוכני מזון והופעה של האמן העל חושי שימי אטיאס.
רוצים להישאר מעודכנים?
שגרה מסוג חדש, הכלה, רגישות וגמישות: מה לגבי ההוראה בבתי הספר? ראשית, חשוב לזכור שקיימת שונות בין האזורים הגיאוגרפיים השונים (למשל באזורים שפונו לעומת אלו שלא), זאת על אף העובדה שבכל הארץ הילדים מתמודדים עם קשיים רגשיים וחברתיים, עם מצוקות ועם חרדות. אנו מכשירים את הסטודנטים שמתנסים בשטח ואת הלומדים בתוכניות השונות ליצור אווירה של שגרה בהיעדר שגרה, תוך רגישות רבה לצורכי הילדים. מצד אחד, להיות ערים לתחושות ולהעביר פעילויות רגשיות מתאימות; ומצד שני, להמשיך וללמד את תחומי הליבה. מערכת החינוך תידרש לטעת ודאות גם בקרב ההורים, לספק להם תשובות, לעדכן, ליידע היכן המרחבים המוגנים ועוד. בל נשכח את המורים שיידרשו כל העת להמשיך ולקבל כלים בתחום החוסן בהיותם עוגן מרכזי של הילדים, אי של יציבות בתקופה סוערת.
מקצוע ההוראה לאן? ההרשמה ללימודי חינוך והוראה המשיכה במכללה על אף המלחמה ושמרה על יציבות. כמו בתקופת הקורונה, גם הפעם התברר מעל לכל ספק עד כמה מדובר במקצוע משמעותי וחיוני. המורים, הגננות וכל סגלי החינוך גויסו למשימה לאומית וחשובה זו. הם נדרשים להיות שם עבור הילדים, לתווך, להקשיב, ליצור שגרה, גם אם מסוג חדש ושונה, להקנות ערכים ולחנך את הדור הבא שלנו תמיד, בחירום כבשגרה.
* הכותב הוא נשיא המכללה האקדמית גורדון לחינוך
