גילה לבני זמיר
גילה לבני זמיר

הגיע הזמן לשמוע את הקול הערבי

פורעים וונדליסטים יש בשני הצדדים. כשהמוזות בוערות, פורצת האלימות הבריונית ואותה חובה לעצור. רובם הגדול של הצעירים והצעירות הפלסטינים תושבי חיפה היוצאים היום לרחובות, מבטאים תסכול מתמשך, דרישה לשוויון וזכות לזהות. יש בהם העוז להטיח בנו היהודים דברים שדורות לפניהם לא העזו לומר

פורסם בתאריך: 21.5.21 01:06

חיפה נחשבת העיר המעורבת הכי נוחה: עיר של חיים משותפים, קיום משותף, דו קיום – מדי פעם שינו את השם ועטפו את המציאות באריזה פולקלוריסטית-קולינרית: החג של החגים, סיורי אוכל ותיירות בוואדי ניסנאס.

אין בחיפה את הג׳נטריפיקציה הבוטה של יפו, קדושת ירושלים, גרעינים תורניים המשתלטים על השטח כמו רמלה, לוד ועכו או אמירות גזעניות חשוכות של ראש העירייה לשעבר בנוף הגליל (נצרת עילית). החברה הערבית בחיפה נהנית מעוצמה חברתית, מעמדית, אקדמית וכלכלית, אותה מובילים ערבים וערביות בכל תחום: הצוות הרפואי הבכיר בבתי החולים, צמרת מערכת המשפט ועריכת הדין. ב-wework בעיר התחתית מקדמים יוזמות יחד א.נשי הייטק ערבים ויהודים. הגיוון האנושי-דייוורסיטי בהייטק, שהחל באינטל הקוסמופוליטית והפך לנורמה. א.נשי אקדמיה, מחקר ומדע בטכניון ובאוניברסיטה, יזמי האמנות, הבילוי והפנאי ועוד.

קל להיכבש במראית העין הנעימה הזו ולהאמין שהכל בסדר.

אולם כמו שהדורות הצעירים של היהודים יוצאי ארצות ערב, האסלאם ואתיופיה, תובעים את הנרטיב ושוויון הזכויות שלהם, מציבים אמת לא פשוטה בפני מי שחשבו שדי באפליה מתקנת ובחגיגות מימונה וסיגד עם פוליטיקאים מדושני עונג, העושים מזה הון פוליטי, כך הדור הצעיר הערבי, שנושא את תחושת הדיכוי והקיפוח של הסבתות והסבים שגורשו מיישוביהם ולא הורשו לשוב אליהם. הזיכרונות שלהם בחיפה טרום הקמת המדינה נמחקו והפכו לתעמולה עוינת נגד הנרטיב הציוני. הם ילדיהם של דור ההורים שלקחו על עצמם משימה, ליצור לילדיהם מציאות טובה ככל האפשר ברוח האופסימיסטית, המחזה של אמיל חביבי. לרסן ולמשטר את הדיבור מחוץ לבית בהתאמה למה שנוח לאוזן היהודית לשמוע, להיות אזרחים צייתנים ויוצרים, להחביא את הזיקה המשפחתית למי שגרים בשטחים הכבושים, לבטא הכרת תודה ואז לחטוף בתמורה חוקים מפלים המצמצמים את יכולת החיים הנורמטיבית, כרסום ושלילת התרבות, הפללת הנרטיב הפלסטיני ופיחות מעמדי ברור, שחודד בחוק הלאום.

 

 

זה מתבשל לאט ובהתמדה מקום המדינה. בשנים האחרונות זה הפך נוכח גם במציאות של הקיום המשותף בחיפה. במהלך בחירות 2018, אמר חבר "הבית היהודי" בחיפה שצריך לסמן סוחרים יהודים בשוק תלפיות, כדי שיהודים לא יקנו מערבים. שום מילת גנאי לא נאמרה כלפיו ממי שהתמודדו לראשות העיר. הוא נכנס לקואליציה ומונה לתפקיד בכיר. חבר קואליציה מ"ישראל ביתנו" מתבטא באופן גזעני כלפי ערבים, הוא לא הושתק או הוצא מחוץ לקואליציה. עוזרה האישי של ראש עיריית חיפה עמד כחבר בסיעתה מול מפגינים נגד חוק הלאום, ערבים ויהודים, וצרח עליהם האשמות קשות. הייתי שם. אירועי קיום משותף בוטלו וכורסמו במחי יד. לשם השוואה, דגלון גאווה קטנטן חולל מהומות היישר מלשכת ראש העירייה. אם אלו פניה של הנהגת העיר, אז איך אפשר להתחמם במיתוס החיים המשותפים בחיפה?

פורעים וונדליסטים יש בשני הצדדים. כשהמוזות בוערות, פורצת האלימות הבריונית ואותה חובה לעצור. רובם הגדול של הצעירים והצעירות הפלסטינים תושבי חיפה היוצאים היום לרחובות, מבטאים תסכול מתמשך, דרישה לשוויון וזכות לזהות. יש בהם העוז להטיח בנו היהודים דברים שדורות לפניהם לא העזו לומר. כעת הם מתארגנים להגן על משפחותיהם החשופות לאלימות של פורעים יהודים בחסות המשטרה, שהתגלתה במלוא חדלונה.

הערבים בישראל הם כאן כדי להישאר כמו שאנו כאן כדי להישאר. אם רוצים לחיות באמת ביחד, הגיע הזמן לתת למורסה הזו להתפוצץ ולהתנקז. להפסיק להתפטרן מצד שמאל, להקשיב לצד הפלסטיני החי בישראל בפתיחות, מתוך רצון לבנות מציאות הוגנת. לקדם באומץ מהלכים קשים, תובעניים ומחייבים של בניית קיום משותף מתוך כבוד הדדי ושוויון אמיתי.


* הכותבת היא תושבת הדר ופעילה חברתית


 


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בחיפה?

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו – חיפה והצפון"


 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר