דו קיום?

קשים, מפחידים, נוראים ככל שיהיו האירועים – והם כאלה, גדול ככל שיהיה השבר, אין לנו אלא לחרוק שיניים ולהבין, כי אין דרך להתמודד עם גזענות ושנאה, אלא להמשיך ולייצר כמה שיותר אפשרויות של מפגש ושיח, כמה שיותר למידה האחד על השני, כמה שיותר כלים לחיים בחברה מרובת תרבויות

תושבי כבאביר שמרו על שכניהם היהודים שהתגוררו ב-1948 במבואות השכונה כשהיינו רוב, וגם היום אנו ממשיכים באותה מסורת.  צעירים מבני העדה עושים משמרות שמירה בתוך השכונה ומחוצה לה, במיוחד בימים אלו, וזה כמובן על פי המסורת האסלאמית שמחייבת אותנו לשמור על השכן

בעת הזאת קיומה, עתידה וחוסנה של החברה הישראלית יהיו תלויים בהיותנו חברה הדואגת לכלל אזרחיה ומקיימת את רוחה ואת תוכנה של מגילת העצמאות. אנו מאמינים כי דווקא מתוך זהותנו היהודית עלינו לדאוג לקיומה של חברה אזרחית, שוויונית, צודקת ופלורליסטית

פורעים וונדליסטים יש בשני הצדדים. כשהמוזות בוערות, פורצת האלימות הבריונית ואותה חובה לעצור. רובם הגדול של הצעירים והצעירות הפלסטינים תושבי חיפה היוצאים היום לרחובות, מבטאים תסכול מתמשך, דרישה לשוויון וזכות לזהות. יש בהם העוז להטיח בנו היהודים דברים שדורות לפניהם לא העזו לומר

אסור להיכנע לשנאה, לטרור ולאווירת הפחד. אסור לתת לזעם לנצח. הקריאות לחיפאים ברשתות החברתיות להחרים את עסקי האוכלוסייה הערבית בעיר, כדי "לא לפרנס אותם", הן חרפה. לא רק שזו ענישה קולקטיבית המבוססת על גזענות טהורה, שנאה והסתה, זו גם פעולה אנטי חיפאית העומדת בניגוד גמור לאופייה של העיר המעורבת ולערכיה

בשפה הערבית יש פתגם שמתאים לסיטואציה הזו בדיוק: "משוגע אחד זורק אבן לבאר מים, וצריך אלף שפויים כדי להוציא אותה". אנו עוברים ימים קשים, אולם אסור לנו לתת לגזענים ולשסע בינינו. אנחנו נמשיך לשמור על סובלנות, והיחסים הטובים בינינו יחזרו להיות כפי שהיו.

קל מאוד לקלקל ולפגוע בגן עדן בן 100 שנה, אבל יש לעשות הכל, משני הצדדים, על מנת שלא יתרחש אסון כזה. ולשאלה – האם אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, אשיב באמרתו של וינסטון צ'רצ'יל: "הפסימיסט רואה קושי בכל הזדמנות. האופטימיסט רואה הזדמנות בכל קושי"

חיפה היא עיר מעורבת, חיפה היא עיר שמוציאה עיניים להרבה אנשים מערים ויישובים אחרים בארץ. כל המבקרים בה מתרשמים גם מהעיר היחידה בארץ שנהנית מים והר במרחק של קילומטרים ספורים. הרכבל מבת גלים לסטלה מאריס, שעולה מעל מערת אליהו, המקום הקדוש לכל הדתות

לצערנו, ביום רביעי האחרון, הותקף אחד התלמידים שלנו מבית הספר הריאלי בבית בירם על ידי קבוצת פורעים מקרית אתא. בפגישה שקיימו הנהלת בית הספר וצוות המורים עם הנער, אחיו והוריו בביתם בשפרעם ביום שישי, נדהמנו מההתייחסות נטולת המרירות של המשפחה לאירוע. באנו לחזק – ויצאנו מחוזקים