עוצמתה וייחודה של העיר חיפה הם במרקם אוכלוסייתה וביכולתה לייצר קיום משותף בין מרכיביה. מצב עניינים זה מתקיים כבר 100 שנה והחל בימי כהונתו של ראש העיר הראשון חסן ביי שוקרי. הוא החליט בזמנו לאמץ את הקהילה היהודית הקטנה בעיר ולשמור עליה (כ-4500 יהודים מול יותר מ-60 אלף ערבים). הקיצונים ניסו פעמיים להתנקש בחייו, דבר שאילץ אותו להעתיק את מקום מגוריו מוואדי סאליב לרחוב הל"ה בהדר הכרמל.
הקהילה היהודית, על כל מרכיביה, השיבה לו באהבה עמוקה. כל ראשי העיר לדורותיהם הרגישו מצווים לעשות הכל כדי לשמר את המרקם המיוחד והחיים המשותפים המוצלחים. כולם למדו את הצרכים המיוחדים של המיעוט ועשו הכל על מנת לספק הצרכים.
מאז ומעולם כל שלטי החוצות מטעם העירייה נכתבים בשלוש שפות – עברית, אנגלית וערבית. הקיום המשותף בין חלקי האוכלוסייה בחיפה ידוע מצפונה ועד דרומה של הארץ הזו, אך לא רק בה: בכל מקום בעולם, אליו הגעתי כראש עיר, העובדה הזו הייתה ידועה למארחיי והם רצו, בסקרנות רבה, ללמוד אודותיה.
לפני מספר שנים הוזמנתי על ידי כל ראשי הערים התאומות של חיפה בגרמניה לסיור במחנות הפליטים. כששאלתי אותם לשם מה הם מזמינים דווקא אותי, השיבו ללא היסוס: "אתה מייצג הצלחה בינלאומית בקיום משותף של אוכלוסיות שונות ואנחנו רוצים להיעזר בך לעניין זה".
רוצים להישאר מעודכנים?
בימים האחרונים אנחנו חווים מהומות בין חלקי האוכלוסייה בחיפה, מהומות שמעולם לא חווינו אותן קודם לכן. שבר אמיתי שהיכה בהלם את המדינה כולה. זה עשור אנחנו מטיפים, כי ערביי ישראל עוברים תהליך של ישראליזציה שבא לידי ביטוי עוצמתי בתקופת מגפת הקורונה. והנה, שבר עמוק!
מה קרה? הכיצד נעלמו מעינינו התהליכים שהצעירים הערביים בני 18-14 עוברים? מה על ליבם? מה כואב להם והיכן לא ראינו אותם ואת דרכיהם? העיר והמדינה חייבות ללא דיחוי להקים מסגרת, ובה מיטב המומחים כדי לצלול לעומק השאלות הללו ולהציע דרכי פתרון. צריך למנוע אפשרות שהתפרצות כזו תתרחש בעתיד.
נראה מוזר שהנשק הבלתי חוקי שנמצא בעיר בכמויות במגזר הערבי לא טופל. מי היה מעוניין, כי האנרכיה שם תימשך? מי לא הבין כי נשק זה יכול להיות מופנה פעם למלחמת אזרחים? מדוע הייתי צריך לנסוע בכל העולם לגייס כסף בתרומות, כדי שילדים ילמדו ערבית מגיל צעיר בבתי הספר היהודים? כלום לא ברור כי 50 אחוז מאי ההבנות מקורן באי ידיעת השפה ואי ידיעת האחר?
ידוע שקבוצות מיליטנטיות מחוץ לעיר, ערביות ויהודיות, מבקשות לשבש לנו את החיים. אני נטלתי לעצמי את הזכות כראש העיר לא לתת להן להיכנס לעיר, וכך נעשה!
קל מאוד לקלקל ולפגוע בגן עדן בן 100 שנה, אבל יש לעשות הכל, משני הצדדים, על מנת שלא יתרחש אסון כזה. ולשאלה – האם אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, אשיב באמרתו של וינסטון צ'רצ'יל: "הפסימיסט רואה קושי בכל הזדמנות. האופטימיסט רואה הזדמנות בכל קושי".
אני מטבעי אופטימיסט.
* הכותב היה ראש עיריית חיפה בין השנים 2013-2008
מוטי
די כבר עם האגדה שהפורעים הם מחוץ לעיר.מספיק להשלות את עצמנו.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
אח'לה יונה.
שי
Welcome beck
עליזה
מתגעגעים ליונה יהב. הפסד גדול לכול העיר חיפה
יוסי
יונה,חבל שצעירי חיפה ואתה,לא המשכתם.להנהיג את העיר ולשמור עליה
רוני
יונה יהב היה ראש העיר 15 שנים ולא 5 שנים כפי שכתבתם, כמו כן הוא החל לכהן בשנת 2003 ולא בשנת 2008 כפי שרשמתם בטעות, הוא סיים את שירותיו לעיר כראש העיר בשנת 2018 והעביר את השרביט לאדריכלית ולא כפי שציינתם בשנת 2013.
דוד
מר יונה יהב , נקווה מאוד שבבחירות הבאות תתחרה בשנית , מבטיח לך שאבחר בך.
דיין
תיקון טעות , יונה יהב כיהן בין השנים 2003 – 2018 ועשה רבות עבור העיר , חבל מאוד שהמחליפה שלו – קליש – הורסת את העיר , מקווה שבבחירות הבאות יגיע ראש/ת עיר חדש/ה שיחזירו את העיר חזרה למסלול הנכון.
חיפאית
תיקון טעות: הכותב היה ראש העיר חיפה 2003-2018
שמואליק גלבהרט
עם כל הביקורת על תיפקודו של מר יהב כראש העיר, בתחומים אחרים, בכל הקשור ליחסי יהודים ערבים בחיפה, ותהליך השלום בכלל, הוא ראוי להערכה חיובית ביותר, וכך גם קודמו מר מצנע, ולמעשה כל קודמיהם.