הסרטים העלילתיים בתחרות הקולנוע הישראלי
"אבו עומאר" (Abu Omar) – בימוי ותסריט: רוי קריספל. משחק: קייס נאשף, שני ורצ'יק, הילה מצגר, מיקי לאון. עומאר בן השנתיים מת ממחלה בבית חולים ישראלי. אביו, סאלח, רוצה להחזירו לקבורה בכפרו בגדה. בית החולים לא יכול לעזור בהסעת הגופה, וסאלח מוכה האבל מניח את גופת בנו הקטן בתוך תיק ספורט צהוב ויוצא לדרך לבדו. במחסום הוא מגלה שעקב עוצר לזמן בלתי מוגבל הוא אינו מורשה להיכנס לשטחים. סלאח פוגש את מירי, צעירה בהריון, שמחליטה לעזור לו והשניים יוצאים למסע סוריאליסטי מר-מתוק בנבכי החברה הישראלית. הסרט זכה במענק "סינמרקט חיפה" בפסטיבל חיפה 2019.
"הבית ברחוב פין" (The House on Fin Street) – בימוי ותסריט: עמיר מנור. משחק: ניקה באק, אימרי ביטון, ריימונד אמסלם, רמי הויברגר. דינה מתאהבת באבינעם. היא מחליטה לנטוש את אימה, לעזוב את עבודתה ולעבור מבאר שבע לתל אביב, כדי לגור עם הגבר של חייה. אולם תחת המעטפת של סיפור האהבה לכאורה, מתגלה אט-אט המציאות כתיאטרון אימים שבו עליה לגלם את תפקיד האישה-הזונה. חירותה נגזלת ממנה, גופה משועבד, נשמתה נרמסת והיא הופכת להיות חלק מסצנת הסמים והזנות בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב. סיפורה של דינה אינו נותן מנוח לאבינעם והוא מתבונן מחדש בהחלטותיו ובמעשיו, נקרע בין רגשותיו הבוקעים את חומות הניתוק שבנה במשך שנים, לבין מערכת אלימה, משומנת ומסוכנת, הדורשת את קורבנותיה. הוא מבין שעליו לבחור.
"בין חומות" (צילום: רועי פרג)
"ויהי בוקר" (Let It Be Morning) – בימוי ותסריט: ערן קולירין. משחק: אלכס בכרי, ג'ונא סולימאן, סלים דאו, איהאב אליאס סלאמי, איזבל רמדאן, ח'ליפה נאטור. סמי, עובד הייטק המתגורר בירושלים, חוזר עם אשתו מירה ובנו אדם לכפר שבו גדל לרגל חתונת אחיו ומגלה שלא הרבה השתנה בו – אבא שלו עדיין חושב שהוא הולך לחזור לגור בכפר, החבר הכי טוב שלו עדיין מנסה להתעשר כדי לזכות באהובתו, והבריונים המקומיים עדיין מטילים אימה על התושבים. אחרי החתונה, כשהם בדרך חזרה לירושלים, המשפחה מגלה שהכפר הושם תחת מצור. בדיוק כשחשב שמצא את מקומו בחיים, סמי מוצא עצמו תקוע בכפר ונאלץ להתמודד עם כל מה שהשאיר מאחור ולבחון מחדש את מקומו בחיים ובסביבה שלו: מי הוא הפך להיות, מה טיב מערכת היחסים שלו עם אשתו ועם המשפחה שלו, ומה, אם בכלל, קורה מעבר לחומות? זהו סרטו החדש של הבמאי עטור הפרסים קולירין ("ביקור התזמורת", "מעבר להרים ולגבעות"), והוא מבוסס על רב המכר של סייד קשוע. הסרט נבחר להשתתף בפסטיבל קאן 2021, וזכה לביקורות נלהבות ששיבחו את המשחק יוצא הדופן, הבימוי החכם והרגיש, ההומור השנון והסיפור האנושי כל כך על זהות, משפחה, וחופש – פנימי וחיצוני.
קראו גם: התוכנית הבינלאומית של הפסטיבל
"תוכנית א'" (Plan A) – בימוי ותסריט: יואב ודורון פז. משחק: אוגוסט דיהל, סילביה הוקס, מיכאל אלוני, עוז זהבי, ישי גולן. השנה היא 1945. גרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה היא עולם כאוטי וללא חוקים. מקס, ניצול שואה שמשפחתו נרצחה על ידי הנאצים, נותר לבדו בעולם. הוא אינו מסוגל להמשיך הלאה בחייו ומחשבה אחת בלבד מעסיקה אותו – לנקום את מות משפחתו. חייו משתנים, כאשר הוא פוגש את אנה ואת קבוצת "נקם" – קבוצה של כ-50 גברים ונשים, אשר שרדו את זוועות השואה ונשבעו לנקום בנאצים ובעם הגרמני. בראשות מנהיגם הכריזמטי, אבא קובנר, הם רוקמים מבצע נקמה סודי ומורכב, במטרה להרעיל את מקורות המים ולהרוג שישה מיליון גרמנים. מקס נשאב אל הפעילות הסודית של הקבוצה ומוצא את עצמו לוקח חלק בפעולת נקם אשר עלולה לשנות את ההיסטוריה.
"הלאפ דאנס האחרון" (צילום: ישראל הלפרן)
"תל אביב" (Tel Aviv) – בימוי ותסריט: מרט פרחומובסקי. משחק: יותם גוטל, מיטל נר, גל אמיתי, נעמה פרייס, ענת עצמון, אוהד שחר, ניר שטראוס. מיכאל ודנה הם זוג נשוי, שחי את חיי האינרציה האופייניים לצעירים בעיר גדולה. משבר בלתי צפוי מטלטל את עולמם ומאלץ אותם לעשות חשבון נפש ולבחון מחדש את חייהם ויחסיהם. סיפורם הוא סיפורה של תל אביב העכשווית, על אנשיה, קולותיה, יופייה וכיעורה. הדרמה האינטימית "תל אביב", סרטו הראשון באורך מלא של מרט פרחמובסקי, מהווה מראה רגישה ומדויקת למציאות של דור.
הסרטים בתחרות הקולנוע הישראלי התיעודי
"בין חומות" (Between Walls) – בימוי: רותם זיסמן כהן, מוריס כהן, תסריט: רותם זיסמן. שמונה מאות וחמישים דונם. זהו שטחה של העיר העתיקה בירושלים. פיסת אדמה עליה צעדו שלמה המלך, ישו, סאלח א-דין, טיטוס ועוד רבים. החל משנת 1967, הוקמה פלוגה מיוחדת של משמר הגבול, פלוגה ג'; פלוגה המורכבת מלוחמים ולוחמות מוסלמים, יהודים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסיים ועולים חדשים. דרך מעקב צמוד אחר הפלוגה ניתנת גישה אינטימית אל אירועים ומפגשים בתוך העיר שחלקם תרבותיים ופואטיים, וחלקם עלולים לגרום למלחמת עולם. הלוחמים עצמם נקרעים בין אמונתם הפנימית והדתית, לבין הכשרתם האינטואיטיבית כשוטרים. תפקיד הדורש קור רוח, ועם זאת רגישות יתרה.
"דיוקן" (Portrait) – יוצרי הסרט: יעל קיפר, רונן זרצקי, כיפאיה עיאיטי. בימוי ותסריט: יעל קיפר, רונן זרצקי. כאשר שעון החול לקראת שחרורו של בעלה האלים מהכלא אוזל והולך, כיפאיה עיאיטי, תושבת עכו, שהותקפה באכזריות מספר פעמים, מחפשת דרך לשרוד. היא מציירת נשים שנפגעו ונרצחו על ידי בני זוגם ופוגשת אחיות, אימהות וילדות. כל מפגש הופך לדיוקן של נרצחת ולכתב אישום נגד החברה, המשטרה ובתי המשפט בישראל.
תל אביב" (צילום: הלן יאנובסקי)
"הלאפ דאנס האחרון" (The Last LapDance) – בימוי, תסריט והפקה: ישראל (ישרי) הלפרן. הסרט חושף לראשונה את המאבק לסגירת מועדוני החשפנות בתל אביב, מנקודת המבט של החשפניות עצמן, ומתעד את המאבק הציבורי הראשון של עובדות מין בישראל, מאבק שזכה להתעלמות כמעט מלאה מהתקשורת. סרט מעקב שחושף בפני הקהל מבט שונה ולא מוכר של עובדות מין בישראל ושל הארגונים שנאבקים בהן.
"הריין זורם לים התיכון" (Mediterranean Sea) – בימוי, תסריט והפקה: עופר אבנון. כבן לניצול שואה, שבחר להגר לגרמניה, אני מחפש אחר הנוכחות הקוגניטיבית של השואה והשפעתה האפשרית עלינו. קטעי הראיונות הם מסגרת טקסטואלית למערכת ויזואלית שנעה בין תיאור לרפלקציה. האופי הסובייקטיבי של הסרט נובע מהקשר ההדוק בינינו לבין הטראומה שלנו ולסיפור שאנו נושאים/שנושא אותנו. המשמעות הפוליטית תופסת מקום ברור יותר ככל שהנופים משתנים מגרמניה ופולין, לעיר הולדתי חיפה, בה יהודים וערבים גרים זה לצד זה.
קראו גם: התוכנית הבינלאומית של הפסטיבל
"השיבה לברלין" (Back in Berlin) – בימוי ותסריט: בובי לקס. זמן קצר לאחר מות אביו, חוזר בובי לאנגליה מולדתו ומוצא מזוודה ישנה מלאת מסמכים, מכתבים ותמונות, המתעדות את סיפור משפחתו שנספתה בשואה – הסיפור שאביו הסתיר ממנו כל חייו. הוא מיד מזמין את מנואל, חברו מילדות שמגיע מרקע גרמני לתרגם את המסמכים. מנואל, שדודתו היא אלמנתו של סטנלי קובריק, מגלה שגם הוא חשף סוד משפחתי אפל: הדוד של אביו הוא הבמאי הנאצי הנודע לשמצה ווייט הרלן, שביים את הסרט "היהודי זיס" שנאסר להקרנה ונחשב ליצירה האנטישמית האיומה בהיסטוריה. יחד הם יוצאים במסע לברלין, שמעמיד את חברותם במבחן.
"השיבה לברלין" (צילום: דוד זריף)
"מרגלים מבית" (Moses' Spies) – בימוי ותסריט: איציק לרנר. האיום המתמשך על המקומות הקדושים לאסלאם גרם לשב"כ להקמתה והעצמתה של החטיבה היהודית. הסרט עוסק בגיוסם של סוכנים שנקלעו למצוקה כלשהי, הם מושתלים ומוטמעים במקומות החשודים בחתרנות עוינת. מובטחים להם אתגר, הרפתקה ותמורה כספית נאותה ומסנוורת. הסוכנים מנהלים חיים כפולים במאחז שבו הם פועלים ומעבירים מידע מודיעיני יקר ערך לשב"כ על פעולות איבה ותגי מחיר שחבריהם המתנחלים עושים לשכניהם הפלסטינים. הם נחשבים ל"שטינקרים" ובוגדים, ועם חשיפתם לעולם הם מנודים ומוקצים מהחברה שעטפה אותם כל חייהם. הסבל והכאב בעקבות ניתוקם מחבל הטבור מייצרים אצלם טראומה לכל החיים.
"על הסף" (On the Threshold) – בימוי: יונתן חיימוביץ'. תסריט: יונתן חיימוביץ', אלון הרשקוביץ'. תומר מתמודד עם דיכאון. לפני 20 שנה החל במסע מפרך של צמיחה, לאחר שפגש את חנה, מטפלת מהרדוף, שהיוותה לו דמות אם, הוא נישא והקים משפחה. זה חמש שנים שתומר מסתגר בחדרו, כשקיר דק מפריד בינו לבין אשתו וילדיו. גסיסתה של חנה משחררת את תומר, דוחפת אותו לממש את עצמו כאמן ולצאת מגבולות חדרו בחזרה אל חיק אשתו וילדיו.
רוצים להישאר מעודכנים?
"קלון" (Disgraced: An Israeli Tale of Corruption) – בימוי ותסריט: אבי מאור מרזוק. ביום חורפי בינואר 1977 התאבד שר השיכון של מדינת ישראל בחוף תל ברוך בתל אביב. במהלך החודשים שקדמו לטרגדיה נחשפה פרשת שחיתות רווית יצרים שמעורבים בה שניים מבכירי מפלגת השלטון מפא"י. אשר ידלין, נגיד בנק ישראל המיועד, וחברו הטוב, שר השיכון אברהם עופר, נחשדו כי שלשלו לכיסם כספי שוחד מעסקאות נדל"ן. הפרשה, שהחלה בחשיפה של יגאל לביב, עיתונאי חרוץ ועקשן, נחתה על שולחנם של בנימין זיגל, קצין משטרה נחוש, ופרופסור למשפטים צעיר, היועץ המשפטי לממשלה אהרון ברק. השניים, ששמו להם למטרה למגר את השחיתות השלטונית בישראל, פתחו בחקירה. התוצאות היו הרות גורל: עופר איבד את חייו, ידלין סיים את הקריירה בבית סוהר, ומפא"י הפסידה את השלטון לאחר שלושה עשורים.
"שומרי ים המוות" (צילום: רם גיל)
"שומרי ים המוות" (Dead Sea Guardians) – בימוי: עידו גלס, יואב קליינמן. תסריט: עידו גלס. הסכסוך באזורנו הורג את ים המלח. הוא מתייבש. שלושה אנשים שהמים מהווים מרכיב מרכזי בחייהם כבר אינם מוכנים לעמוד בצד ולחכות: עודד מישראל – שחיין מים פתוחים, פעיל סביבה ויזם; יוסוף הפלסטיני – מציל ותיק בים המלח; מונקט מירדן – מומחה אקולוגי בניהול מים. יחד הם יוזמים פעולה קיצונית להצלת הים והמרחב כולו מהתייבשות – הם יחצו בשחייה את ים המלח מצד לצד, מירדן לישראל. אף אחד לא עשה זאת בעבר. זה מסוכן. מטרתם היא לגרום לממשלות שלהם לשבת יחד סוף-סוף ולהתחיל לפעול למען פתרון.
קולנוע תיעודי מחוץ לתחרות
"פתח תקווה" (Promised Lands) – בימוי ותסריט: יעל ראובני. בשנת 1988 ישראל הייתה בת 40 ואנחנו בני 8. בטקס בית ספרי חגגנו יום הולדת למדינה שהייתה צעירה ומלאת תקווה בדיוק כמונו. עכשיו, כשאנחנו עצמנו בני 40, אני חוזרת לבני כיתתי שהתחילו את החיים באותו זמן ומקום כמוני כדי לפגוש אותם מחדש ולספר את ההיסטוריה הקולקטיבית שלנו. מתוך הקולאז' שנוצר במעברים בין מפגש למפגש עולה דיוקן קבוצתי של דור: אמצע ישראל, אמצע החיים. הילדים שהתבגרו בשנות ה-90, עשור שהתחיל באופטימיות של שיחות שלום ונגמר בשבר של האינתיפאדה השנייה. הדור הראשון שידע תקווה בישראל, וגם, אולי, הדור שאיבד אותה.
"ויהי בוקר" (צילום: שי גולדמן)
סדרות טלוויזיה תיעודיות ישראליות בהקרנות בכורה
פרקים ראשונים מתוך סדרות טלוויזיה תיעודיות חדשות, בהפקת כאן 11 תאגיד השידור הישראלי. "אסירות" – יוצרות: אביגיל שפרבר, אושרית נברה, אילנית באומן; "צדק צדק תרדוף" – תסריט, בימוי והפקה: אייל בלחסן.
"תוכנית א'" (צילום: מוש משעלי)
התכנית המלאה, לוח הקרנות ורכישת כרטיסים באתר הפסטיבל >>>
פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה, מתקיים בתמיכת המועצה הישראלית לקולנוע-משרד התרבות והספורט, משרד התיירות, המשרד לשיתוף פעולה אזורי ועיריית חיפה.
הפסטיבל מופק ע"י אתו"ס – החברה לאמנות תרבות וספורט חיפה. מ"מ מנהל אמנותי – ירון שמיר.
