מאזור מוזנח ונטוש הפכה העיר התחתית בשנים האחרונות למרכז התרבות והבילוי של חיפה. הגורם המניע, שנמצא בשטח ומכוון את העשייה מצד העירייה, הוא מינהלת העיר התחתית. בשנתיים וחצי האחרונות עומדת בראשה איריס אריה, שממשיכה את הפעילות של קודמה צחי טרנו ושאחראית על הובלה של פרויקטים חדשים — תרבותיים ועסקיים. חלק מהבשורות שהתגלו בשיחה איתה הן למשל שיש כוונה להרחיב את הפעילות של גלריה שער 3, שפסטיבל הגרפיטי יגדל ושבקרוב ייוולדו בעיר גם פסטיבל אלכוהול וקוקטיילים ופסטיבל מחול מודרני.
אני מנסה לתת תשובה לשאלה איך המקום משפיע על העשייה. מכיוון שהעיר התחתית היא מקרה מבחן ספציפי אני חושב שיהיה טוב להדגים את השאלה עליו, כי זהו מתחם עם אופי מבחינה נדל”נית, מבחינת התושבים ומבחינת סוג העסקים שמתקיים בו. איך צומחת תרבות משם?
“אנחנו משתדלים לעשות את הכל בתוך מערכת של דיאלוג, כי בסופו של דבר אנחנו לא אגף תרבות. אנחנו לא מארגנים אירועים רק לשם התרבות. התרבות היא כלי. אנחנו נעזרים באירועים תרבותיים בשביל להביא תנועה לעיר התחתית. זה היה הרעיון במקור – להוריד אנשים מלמעלה למטה ומחוץ לעיר, והסממן של ההצלחה הוא שהיום העסקים פחות צריכים אותנו כמייצרי אירועים שיביאו להם קהל. אני לא אומרת שלא צריכים אותנו בכלל, אבל רואים שזה נחלש כי העיר התחתית עובדת. אנחנו עושים את האירועים בדיאלוג, אנחנו בוחנים עם העסקים מה הם צריכים, אנחנו עושים תהליך של הפקת לקחים אחרי האירועים ואנחנו מנסים ליישם אותם באירועים הבאים כדי לראות מה היה חסר. בגדול זה שיח פתוח. יותר מזה – השנה, בשונה משנים שעברו, גם פסטיבל האינדי עבר שינוי. מי שהוביל אותו הוא בן ריפתין — דמות מפתח ואושיה בעיר התחתית – ובחרנו אותו לא סתם אלא כי הוא מהעיר התחתית, כי הוא מכיר את ה־DNA שלה וכי הוא יכול לעזור לנו לספר את הסיפור של העיר התחתית. לראיה — הפסטיבל היה הצלחה אדירה גם במספר של המבקרים, גם בחשיפה אליו וגם בתגובות ובביקורות. הצלחנו ליצור אירוע שחורג מהגבולות של המוכר ושני הקילומטרים הרבועיים של העיר התחתית. זה יצא החוצה, זה הביא לכאן הרבה אנשים מחוץ לעיר וזה יצר כאן משהו אחר.
“זה הסיפור של העיר התחתית – אני לא אגיד שוליים, אבל לא המיינסטרים מבחינה תרבותית. זה גלריה שער 3, זו הסצנה המוזיקלית. הרמנו אירוע שיזמה נעמה סובול. היא הגיעה אלינו עם רעיון מהמם – האירוע של הסטודיואים הפתוחים — ולקחנו אותו בשתי ידיים ונגדיל אותו בשנה הבאה. אלה הן דוגמאות לאירועי Grassroots שמגיעים מלמטה. זה בא אלינו וזה פוגש דלת פתוחה. צריך להיזהר לא לחבק את זה יותר מדי חזק כדי לא לחנוק אותו בחיבוק ממסדי. זה מין ריקוד כזה”.
אבל יש תזוזה גם בעניין הזה. העיר התחתית כבר לא מחתרתית כמו שהיא היתה. כמו שאת אומרת – יש הרבה קהל, העסקים עובדים. זה כבר כמעט מיינסטרים.
“כן ולא. עוד דוגמה היא פסטיבל הגרפיטי שהיה בספטמבר. החבר’ה של ברוקן פינגאז הם מצד אחד מאוד מפה, מאוד מהעיר, הם עושים דברים במחתרת, ומצד שני הם עושים קליפים ל־U2. אז יש כאן גם וגם – כשהם פה בחיפה הם מאוד לא מיינסטרים. כשהם יוצאים מחיפה הם עושים דברים בקנה מידה אחר. ועדיין לעשות פסטיבל גרפיטי – אני לא מכירה עיר בישראל שהרימה כפפה כזאת, לקחת אירוע של אמנות רחוב, לעטוף אותו ועדיין לאפשר לו להיות. ערים בעולם עושות את זה. אז יש משהו שהוא גם עדיין לא מיינסטרים, אבל אתה רואה שמבחינת ערך הנדל”ן ומבחינת ההשקעות יש פה משהו לוהט. אז זה מתקיים זה לצד זה – מקומות מחתרתיים ורשתות שהתחילו להתדפק על הדלת שלנו ולהגיד שהן רוצות לפתוח כאן סניפים. אני חושבת שהמקומות הכי מעניינים היום בחיפה נמצאים בעיר התחתית, והכיוון שלהם הוא לאו דווקא מיינסטרים”.
יש כמה אזורים שפורחים בעיר התחתית – רחוב הנמל, השוק התורכי, הרחובות נתנזון והבנקים — אבל מה עם השדרה המרכזית?
“שדרות העצמאות? אנחנו מחכים. אני חושבת שחצי עיר מחכה, ואנחנו במיוחד, לפתיחה של WeWork, שלקחו 4,000 מ”ר בשדרות העצמאות ויפתחו את המקום בתחילת חודש מאי. זה דבר שישנה את חוקי המשחק. הם עשו עבודת שטח רצינית מאוד. יש כאן הרבה סטרטאפים בעיר התחתית, בתוך השכבה של האמנות והדברים הלא מיינסטרימיים. יש בערך 30 כאלה, וטוב להם בעיר התחתית כי זה המקום הכי אורבני בחיפה. הם מגיעים מאוחר, יושבים בבתי קפה, עולים למשרד, מסיימים לעבוד ב־22:00-21:00 ויורדים לשתות בירה בפאב שמתחת למשרד או קופצים לאירוע שלנו. זה מקום שמאפשר להם להרגיש חיים של עיר גדולה. במקביל יש על הפינה של העצמאות ושער פאלמר משקיעים שקנו את הבניין ובונים שם שתי קומות למגורים. חצי מהדירות כבר נמכרו, וזה דרמתי. מדובר בדירות איכותיות למגורי משפחות. אלה לא מעונות אלא דירות שמכוונות לזוגות עם ילדים. הפנטהאוז שלהם משווק ב־3.5 מיליון שקל. אנחנו בעולם אחר כבר. חוויית המגורים שהעיר התחתית תציע היא חלומית. יש לך הכל — את האופציה לעבוד, לחיות ולבלות במרחב אחד. השלב הבא יהיה בוואדי סאליב שבו ייבנו עד סוף שנת 2018 200 יחידות דיור גדולות”.
איריס אריה
רוצים להישאר מעודכנים?
“אין רגע שלא נכנסים יזמים”
מה התפתח בשנתיים וחצי שבהן את מנהלת את המינהלת?
“אנחנו רואים גידול במספר העסקים. אין רגע שלא נכנסים יזמים למשרד, וכמו שאמרתי קודם — מתחילות להגיע רשתות גדולות שקודם לכן לא האמינו במקום. כיום אין כמעט שטחים למכירה בעיר התחתית, בניגוד למה שהיה לפני כמה שנים שבהן היו עשרות אלפי מטרים רבועיים ריקים”.
יש עוד נכסים שהעירייה מחזיקה?
“מעט מאוד, אפשר לספור אותם על פחות מיד אחת. יש את המכרז של המסעדות שבו אוישו שלושה מתוך ארבעה נכסים”.
אז יש עסקים ויש אירועים ויש את מה שנשאר מהפעילות של גלריה האגף ומגלריה שער 3.
“האגף זה סיפור מהמם. זה גוף שהגיע מלמטה, נכנס דרך צינור ממסדי ופועל היום דרך שער 3. אנחנו מתכוונים להרחיב את הפעילות שלהם בשנת 2018 ולפנות לקהל של סטודנטים בבתי ספר לאמנות בעיר ומחוצה לה. קצת מוקדם לדבר על זה כי זה נבנה עכשיו, אבל יש לכל הדברים האלה אופציה לגדול”.
המינהלת היא תופעה ייחודית. במקומות אחרים מי שרוצה ליזום משהו שוכר נכס ומתחיל להפעיל אותו. כאן יש כתובת. האם זה ימשיך או שהמינהלת תתפוגג יום אחד?
“האידיאל הוא שלא יהיה בנו צורך כדי לייצר אירועים אלא שהדברים יקרו מעצמם. אני חושבת שאנחנו עוד לא שם. הדברים הם דינמיים. בגדול אין אצלנו ‘לא’. אנחנו מסבירי פנים למי שבא אלינו. אתה נכנס אלינו ומקבל ליווי צמוד עד שאתה מגיע לאן שאתה מכוון. אנחנו במצב ביניים. לא הכל יכול לקרות. אי אפשר עוד לעשות הכל ברחובות”.
הייתי רוצה לשמוע קצת על הפרויקטים שהמינהלת מובילה היום. מה קורה למשל עם ערבי חמישי?
“החלטנו השנה לחדד את זה לכיוון מה שקורה בעיר התחתית ולשים דגש על מוזיקת אינדי. כל הלהקות שהופיעו הן מהז’אנר הזה, וראינו שזה פנה בדיוק לקהל שמבלה בעיר התחתית, שגר בה ושלומד בה. ההופעות היו מפוצצות ובעלי העסקים היו מאושרים. יש באמת שכבה של אנשים ששאלו ‘מה זה ההופעות האלה?’ וזה גם עלה בפייסבוק של העירייה, כי לפני זה ההופעות היו יותר מיינסטרימיות. גם פסטיבל הגרפיטי חוזר והוא יגדל וייגע בעוד דברים שקשורים באורבניות. נארגן פסטיבל מחול מודרני עם אילית מרום – משהו ניסיוני מאוד שאנחנו ניגשים אליו בזהירות. כרגע השם של הפסטיבל הוא ‘קרוב מאוד’, והוא יתרחש בחודש מאי ברחובות העיר התחתית. אנחנו מתכוונים להרים גם פסטיבל של אלכוהול וקוקטיילים שיימשך יומיים, אבל יתמוך בו שבוע של אירועים שיתקיימו בברים. בימי רביעי נתחיל לעשות בשוק הפשפשים יום קניות הפוך, שבו החנויות יהיו פתוחות משעה מאוחרת מהרגיל עד 20:00 בליווי של מוזיקה. נעשה גם משהו לפתיחה של הכרמלית, אבל אנחנו לא יודעים עדיין איך זה ייראה”.
