רינגו, סטאר

איציק כרסנטי הזמין את אבישלום פישגנג, שמוכר לכל חיפאי כרינגו איש השעונים, למסע בזמן אל שנות ה־80 במסעדת טאיפיי, שמע ממנו סיפור חיים מורכב ובקשה אחת: “אל תשפטו אותי בגלל הופעתי החיצונית”

פורסם בתאריך: 21.6.19 09:22

השנה היתה 1961. אבישלום פישגנג, ילד טוב כרמל, סיים את בית הספר היסודי מעלה הכרמל ונשלח על ידי אמו שעלתה מפולניה לחווה חקלאית בעפולה כדי להכשיר אותו לחיים. בפנימייה עבר פישגנג את כל שרשרת החיול שעברו בני נוער דאז – הרפת, הלול, הדיר, גן הנוי וכמובן המטבח. לדבריו, החיים בחווה היו טובים ונעימים, בוודאי בהתחשב בכך שלהוציא ילד מהבית בגיל כה צעיר לאחר מות אביו עלול להיות אירוע טראומתי מצלק. הפנימייה, הוא מספר, שימשה לו הגנה והכלה.

הימים חלפו, כך גם השבועות, ודבר לא הכין את תושבי מרכז הכרמל היקים, שהיו ידועים בשמרנותם ובביקורתיותם, אל הנער המתבגר שהגיע אחת לחודש לביקור בבית אמו עם מראה שונה לגמרי מזה שהיה כשעזב אותו.

כשאני עוצם עיניים ומנסה לדמיין את שנות ה־60 במרכז הכרמל, אני רואה את יושבי בתי הקפה ואת העוברים והשבים מביטים בנער בעיניים פעורות והלומות, כאילו חייזר נחת שם. את המראה החדש הוא סיגל לעצמו בגלל תמונה שהגיעה לידיו מאמריקה הרחוקה, ובה נראה גבר ארוך שיער עם פיאות לחיים ארוכות, לבוש בגדים צבעוניים של כוכבי רוק ועונד שרשראות, צמידי ברזל ועשר טבעות עם גולגולות על כל אחת מאצבעותיו.

אמו קיבלה אותו כמו שהוא, אך החברה הרבה פחות, ופישגנג ספג עלבונות והקנטות. בימים ההם, כשמושגים כמו קבלת האחר והיעדר שיפוטיות לא היו קיימים בלכסיקון, הוא חווה נידוי מצדם של בנים ובנות, בדידות ועצב, ורק ביקש לחזור לפנימייה כמה שיותר מהר. שם איש לא שפט אותו.

השבוע אני מביא לכם את סיפורו המרתק של מי שזכה לכינוי “רינגו איש השעונים”. הוא כבר בן 72, והפך כבר לפני שנים לאגדה – שלא לומר אניגמה – של מרכז הכרמל. ואלו הם חמשת הדברים שלא ידעתם עליו:
1. הוא הציב לעצמו מטרה לעשות לפחות מעשה טוב אחד ביום ולעזור לזולת.
2. הוא נוהג לאכול במקומות קבועים – פלפלת בפנורמה, בית הקפה במוזיאון מאנה כץ וטאיפיי ברחוב יפה נוף.
3. התחביב שלו הוא להאזין למוזיקה משנות ה־50 וה־60 ולדבריו הוא שולט בלא פחות מ־26 סוגים שונים של מוזיקה.
4. הוא מכור לקריאה של ספרי חוק ומשפט ורפואה.
5. השעונים והתכשיטים שהוא עונד נרכשו כולם מיד שנייה.

 

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

 

כמי שמקפיד לאכול במקומות קבועים, רינגו התעקש שניפגש במסעדת טאיפיי במרכז הכרמל, שקמה במקומה של מסעדת גלי ים טוקאיי, והיא למעשה הדור החדש של מסעדת טאיוון המיתולוגית שפעלה במשך 40 שנה בשדרות בן גוריון במושבה הגרמנית. עד היום עובדים בה שני שפים שהחלו לעבוד בגלגולה הקודם של המסעדה, אי אז לפני 27 שנים.

רינגו התעקש להזמין את מנותיו הקבועות, והתחיל במרק חמוץ-חריף סמיך וארומטי, מלא בירקות ובעיקר בצל ירוק, שטעמו לא השתנה כבר עשורים ארוכים.

 

מרק חמוץ-חריף

מרק חמוץ-חריף

 

אני ויתרתי על מרק והזמנתי וונטון סצ’ואן לזכר שנות ה־80 הרחוקות, שבהן מסעדות סיניות היו הבילוי המועדף, אך רובן נעלמו מן הנוף לצערי ולצערם של רבים אחרים. היתה זו מנה נדיבה של כיסוני וונטון במילוי עוף, שטוגנו קלות והוטבלו ברוטב פיקנטי-מתקתק-חמצמץ, ומיד הבנתי שמשהו טוב עומד לקרות בהמשך.

 

וונטון סצ'ואן

וונטון סצ'ואן

 

רינגו סיפר לי שהוא מתחבר אך ורק לאנשים טובים ו”כשהם אינם בנמצא גם אני לא נמצא”. הוא ביקש ממני להעביר מסר שאנשים יקבלו אותו כמו שהוא ולא ישפטו אותו בגלל סגנון הלבוש שלו. מצא למי לומר את זה האיש. הרי אצלי כולם שווים, וככל שהבריות מעניינות יותר, כך אני נמשך אליהם כמו דבורה לפרח. בהקשר זה סיפרתי לו שבאחד מן הימים הגיע בני אליאן הביתה מפוחד, אמר לי שהוא ראה איש גבוה בלבוש מוזר ושאל אם אני מכיר אותו. רינגו חייך מתחת לכובע הקסקט שמסתיר תדיר את פניו והציע שאביא אליו את הילד להיכרות, והוא ילמד אותו על מוזיקה. “אני כבר רגיל לזה”, הוא אמר, “אני כבר לא מתרגש. פעם זה היה הרבה יותר קשה, אבל עם השנים המבטים המשתוממים הולכים ופוחתים".

שאלתי אותו אם הוא שילם מחיר על הופעתו החיצונית, והוא השיב בנחרצות: “לא. למרות שאני אדם ביישן, אני שלם מאוד עם עצמי. וכשאתה שלם עם עצמך, הכל בסדר. אף פעם לא הרגשתי ילד, תמיד הייתי בוגר כך שלא תמיד נעלבתי”.

אם כבר מסעדה סינית בסגנון שנות ה־80, איך אפשר בלי סלט סיני ואגרול? הסלט, שהכיל את השילוש הקדוש – כרוב, גזר ומלפפון (וגם מעט שומשום) – הזכיר נשכחות, ואת האגרול טבלתי באמבט של הרוטב האדום שלא השתנה, לקחתי ביס הגון, וחזרתי לטעמים של פעם. האגרול היה פריך, מלא בירקות, ולהפתעתי לא היה ספוג בשמן. אז אולי בכל זאת משהו כן השתנה.

 

סלט סיני

סלט סיני

 

אגרולס

אגרולס

 

למנה עיקרית הזמין רינגו מנת עוף וירקות עם נודלס ביצים ברוטב סויה ושמן שומשום, שהיתה יכולה להספיק לשלושה אנשים רעבים מאוד. נתחי העוף שחו בהנאה ברוטב נייטרלי קליל ויצרו מנה שאי אפשר להפסיק לאכול.

 

נודלס ביצים עם עוף וירקות

נודלס ביצים עם עוף וירקות

 

ביקשתי לשמוע ממנו היכן הוא שירת בצה”ל ואיך עבר עליו השירות הצבאי. הוא חשב כמה פעמים אם לפתוח את הנושא, ואחרי דקה ארוכה השיב: “אני מרגיש מספיק בטוח איתך, לא יודע למה, אז אעשה את זה בקיצור. לאחר כמה חודשים בחיל הים נפצעתי, ולאחר הפציעה התמכרתי לסמים. אשפזתי את עצמי מרצון באשפוז יום בית החולים רמב”ם. הגעתי לשם מדי יום במשך שלוש שנים, וזה מה שהציל אותי. אם לא האשפוז הייתי משתגע. עד היום אני פונה לבני נוער ומתחנן שלא ייגעו באלכוהול, בסיגריות ובסמים. אני מתנגד לזה ומטיף לכל מי שרק מוכן לשמוע”.

המנה העיקרית שלי היתה שרימפס בנוסח סצ’ואן. המנה הכילה שרימפס בשרניים בכמות מפנקת, עם ירקות ברוטב פיקנטי כמו זה של הוונטון שהתחבר נהדר לאורז. גבירותי ורבותי, ההיסטוריה חוזרת.

 

שרימפס סצ'ואן

שרימפס סצ'ואן

 

לאחר מות אמו עבר רינגו משבר גדול. “סעדתי את אמי היקרה עד גיל 94”, הוא סיפר, “היינו הולכים ביחד לקונצרטים ולהצגות, ועשיתי כל מה שמטפלת פיליפינית טובה עושה. אמא היתה הכל בשבילי – לביאה ששמרה והגנה עלי מפני כולם – וכשהיא הלכה ממני הרגשתי שחרב עלי עולמי. לאט לאט השתקמתי, ובעזרתה של גילה גרזון, שהיתה אחראית על האירוח של חיילי הצי השישי האמריקאי בארגון USO, התנדבתי במשך שנים בארגון וביקרתי על נושאות מטוסים כמו ‘אייזנהאוור’, ‘נימיץ’, ‘תאודור רוזוולט’, ‘ג’ורג’ וושינגטון’ וגם ‘ג’ורג’ בוש’. היום כל מה אני מבקש זה בריאות. תראה את השקית הזו שאני הולך איתה, יש לי בה את כל מה שאני צריך”.

הוא פתח את השקית והוציא ממנה טרנזיסטור ישן, דברי מתיקה, תיק עזרה ראשונה ודיסקים. “כשאני יושב בטיילת לואי ושומע מוזיקה אני נרגע”, הוא אמר, “אני רוצה שיזכרו את התכונות החיוביות שלי – יושר, כנות ואהבת אדם ובעלי חיים. אל תשפטו אותי בגלל הופעתי החיצונית. זה אני, קבלו אותי כמו שאני. ובהזדמנות הזו אני רוצה להציע לך חברות. אתה יכול לפנות אלי גם בשתיים לפנות בוקר, ותקבל ממני כל עזרה שתבקש”.

הבטתי ברינגו, ודמעה זלגה לי מהעין. הושטתי לו יד ונעניתי בשמחה להצעת החברות. לכבוד הוא לי.

המדדים

מדד הניקיון: המסעדה היא נקייה מאוד, וכך גם חדרי השירותים.

מדד העיצוב: כמו פעם – מסעדה סינית קלאסית עם התמונות המסורתיות, עם המנורות האדומות ועם המניפות על הקירות. אווירה נעימה, משפחתית ומזמינה.

מדד המחירים:
מרק חמוץ-חריף – 30 שקל
וונטון סצ’ואן – 55 שקל
סלט סיני – 28 שקל
אגרולס – 27 שקל
נודלס ביצים עם עוף וירקות – 67 שקל
שרימפס סצ’ואן – 89 שקל
אורז מאודה – 10 שקל
מיץ תפוזים – 11 שקל
קמפרי – 28 שקל
סך הכל – 345 שקל

הציון: 4.5 מספרי זהב

טאיפיי
רחוב יפה נוף 108
טל’: 04-8383800

 


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בחיפה?

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו – חיפה והצפון"


 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר